ישי בן צבי: "בבר מצווה שלי ההורים שלי לקחו אותי הצידה וגילו לי: ’ההורים הביולוגיים שלך גויים’"

במבט ראשון, ישי בן צבי נראה כמו עוד בחור חובש כיפה סרוגה ממוצע. בוגר הישיבה התיכונית 'בני חיל', מכינה, שירות קרבי בצנחנים. משפחה דתית לאומית מבית שמש. נשוי באושר עם שלושה ילדים קטנים ומקסימים. עוסק במוזיקה, יש לו להקה ולאחרונה הוציא סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה שצפוי לצאת בקיץ הקרוב. אבל הסיפור של ישי בן צבי מתחיל בכלל בטקסס, עובר אחר כך בניו יורק והתחנה השלישית תהיה ישראל. ישי בן צבי גדל במשפחה יהודית מאמצת, אבל הוריו הביולוגים היו זוג הורים לא יהודים שלא יכלו לגדל אותו. הוא אמנם גדל כיהודי במשפחה יהודית שומרת מצוות כל חייו, אבל בניגוד לחבריו ולכל מי שהכיר- הוא בחר להיות יהודי.

"במסיבת בר המצווה שלי, היתה דרמה. ההורים שלי לקחו אותי לצד ואמרו לי: זה שאתה מאומץ אתה יודע. מה שלא סיפרנו לך הוא שהוריך הביולוגיים אינם יהודים. עכשיו כשהגעת לגיל בר מצווה אתה צריך להחליט האם תרצה להיות יהודי או לא", מספר בן צבי בראיון ל'שביעי'.

 כבד מאוד להגיד כך לילד בר מצווה.

"קודם כל זה היה קצת טראומתי ודילמה מה אני עושה. כי עד אותו רגע ידעתי שאני מאומץ אבל לא ידעתי שאני בן להורים לא יהודים. המושג 'גוי' היה מאוד פסול מבחינתי ולא קשור אלי. זה היה מפחיד".

 קבלת את האפשרות לבחור.

"זה היה די שוק. אבל אחרי חצי שעה חזרתי למציאות. אמרתי להם שאני יהודי, ברור לי שאני יהודי וברור לי שאני חלק מהעם הזה".

בין ניו יורק לטקסס

ישי בן צבי נולד בטקסס שבארה"ב לפני 29 שנים לזוג הורים צעירים לא יהודים בגילאי העשרים. עוד בתקופת ההיריון הבינו הוריו הביולוגים שלא יוכלו לגדל אותו והאם חיפשה אחר משפחה מאמצת.

"בדרך כלל גויים מאמצים גויים, ויהודים יהודים. כאן נוצר מצב שההורים המאמצים שלי שגרו בניו יורק חיפשו לאמץ ילד ולא מצאו משהו מתאים במשך תקופה ארוכה, והמשפחה הביולוגית שלי לא הצליחו למצוא משפחה שתתאים להם, ואיכשהו נוצר קשר דרך סוכנת. זה פשוט קרה. אני לא יודע איך. בין ניו יורק לטקסס יש כמה שעות טיסה. זה לא ירושלים באר שבע. אבל הם נפגשו וכך הגעתי למשפחה שלי".

לאחר שהפרטים נסגרו בין הצדדים המתינו ההורים המאמצים ללידה המתקרבת, ויומיים לאחר שנולד בן צבי הוא כבר היה בביתו החדש בניו יורק. ביום השמיני ללידתו התקיימה ברית. מאז הוא לא חווה את משפחתו הביולוגית. כשבן צבי היה בן שלוש וחצי הוריו המאמצים החליטו לעשות עליה לישראל, ולאחר שנה של מגורים זמניים קבעו את ביתם החדש בעיר בית שמש.

בן צבי ידע מאז ומתמיד שהוא בן מאומץ. עם זאת, כילד קטן הוא לא ממש הבין מה זה אומר. "הרגשתי שזה משהו מגניב וסיפרתי לכל החברים שאני ילד מאומץ", הוא צוחק. "אמא שלי מספרת שכשהייתי בכיתה ד' רצתי הביתה יום אחד עם חבר ואמרתי לה, 'אמא תגידי לו שזה נכון'. היא שאלה: 'מה נכון'? אמרתי מיד: 'שאני מאומץ'. היא אישרה את הדברים והוא היה בשוק. אבל לא ידעתי עד לבר מצווה שאני גם מגיע ממשפחה גויה".

 והחברים יודעים? אתה מדבר על זה או שומר בסוד?

"בתקופה ההיא אני שמרתי שתיקה, כי לא רציתי שידעו את זה. אבל זה דלף בסוף איכשהו. ואתה יודע איך זה ילדים שלא חושבים ומבינים לעומק. והיו גם חבר'ה שצחקו עלי שאני 'גוי מאומץ'. פה ושם היו גם מכות אפילו מכות קשות כי זה פגע בי, אבל למדתי לחיות עם זה ולקבל את מי שאני".

 יש רגעים שאתה חושב שאולי ההחלטה שלך בגיל 13 לא הייתה מתוך בחירה אמיתית והיום אולי היית משנה את ההחלטה? הרי זה מה שהכרת. לזרוק הכול ולהתחיל מחדש בגיל 13 זה לא משהו שבאמת אפשר לעשות.

"נכון. יש בזה משהו. אבל אני זוכר ששאלתי את אבא שלי: מה יקרה אם אחליט שאני מוותר על היהדות ואהיה גוי, מה נעשה? ואבא שלי אמר: 'מה שתרצה נעשה. אתה לא חייב להיות יהודי. אם תרצה תוכל לאכול לא כשר וגם לא לשמור שבת. אני מבקש ממך רק דבר אחד, לקיים שבע מצוות בני נח. זו זכותך. אתה הבן שלנו ותישאר הבן שלנו גם אם זה מה שתחליט. אז באמת היתה לי בחירה. אבל אני יודע שאחרי הכול זה החיים שהכרתי. אוכל לא כשר לא היה משהו שידעתי כמעט מה זה. תמיד הייתי יהודי".

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

 אוקי, אבל מגיע גיל 18 ואתה כבר לא ילד קטן. לא היו לך שאלות מחשבות אחרות, אולי יכולתי ללכת בדרך אחרת?

"תשמע, עברתי תקופה של חילוניות. בתקופת התיכון הלכתי לכל מיני כיוונים. אבל עברתי את זה. אני יהודי כי קיבלתי על עצמי להיות יהודי. אני יכול להגיד שכשהגעתי לבית הכנסת היה משהו שלא הרשה לי לחשוב על עצמי כגוי. אולי קשה לי לשמור את המצוות, אבל אני יהודי. לא הייתי בוחר אחרת".

 בחרת להיות יהודי, בחרת להתגייס לצבא, לשירות קרבי. יכולת לקבל פטור. ההיסטוריה והגורל היהודי לא בדיוק הדברים הכי פשוטים בעולם הזה.

"אין מקריות בעולם", מסביר בן צבי, "אני מסתכל על החיים שלי ואני אוטוטו בן 30, ואני מבין שזה המסלול שהייתי צריך לעבור. הגעתי למשפחה המאמצת שלי למרות שהורי הביולוגיים מטקסס. זכיתי להיות יהודי ולהגיע לישראל. בצה"ל עברתי לא מעט. בצבא שירתי בצנחנים והיה לי מאוד קשה. אבל בסוף הבנתי שזה מסלול החיים שהקב"ה רוצה שאעבור".

מחבלים בגבול הצפון

אחרי המכינה ביתיר הוא מתגייס לצנחנים ומגיע ללבנון. שם הוא נתקל במחבלים ומצליח לחסל שניים. מבחינתו, זה היה עוד סימן שהוא בדרך הנכונה ושום דבר לא במקרה. "במהלך השירות הייתי בהיתקלות באזור לבנון עם שלושה מחבלים עם חגורות נפץ, שרצו לחצות את גבול הצפון לפגוע בנו. אני לא יוצא סיירת או לוחם דגול אבל הייתי במקום הנכון בזמן הנכון. במקרה ירדתי מהסיור, השתעשעתי עם המשקפת לראיית לילה וראיתי מחבלים. שניים חוסלו. כשזה קרה הבנתי שהיה לשירות ולקושי שלי תכלית. אולי בזכותי ניצלו חיים של אחרים. הרי אין שום דבר מקרי בעולם הזה ואם כך התגלגלו הדברים כך זה צריך להיות. יכולתי להיות גוי בטקסס עם חיים אחרים לגמרי. אבל אני חושב שזכיתי".

את הוריו הביולוגים הוא עדיין לא פגש. יום אחד זה יקרה, הוא אומר.  "עדיין לא חיפשתי אותם ואפילו את השמות שלהם אני לא יודע. אנשים שואלים אותי איך יכול להיות שאתה לא רוצה לחפש? לא רוצה למצוא? לא כל דבר אני יודע להסביר. זה משהו שעוד לא הגעתי אליו ולא עשיתי אותו. אולי באמת הגיע הזמן לחפש. היום זה קל עם הרשתות החברתיות. עוד לא הגעתי לשלב הזה. החלטתי, יחד עם אשתי, שעד גיל 30 אני אסגור מעגל. אני אפגוש אותם".

בן צבי לא רק בחר ביהדות הוא בחר במוזיקה יהודית מהז'אנר של המוזיקה החסידית. הוא מוציא אלבום. יש לו להקה עם חברים טובים ושמה 'רימונים' והוא הופיע לא מעט בחתונות עם הגיטרה, ובד בבד עבד גם כמאבטח במשרד ראש הממשלה. לפני כשלוש שנים הזמר והקלידן עזבו והלהקה חיפשה זמר חדש, ולראשונה התוודע בן צבי לכך שהוא גם יודע לשיר, ולשיר לא רע. הוא הניח בצד את הגיטרה ועבר לקדמת הבמה. "החלטתי שאני הולך עם השירה עד הסוף".

  ולמה דווקא מוזיקה חסידית?

"מי שחיבר אותי למה שאני עושה היום היו זמרים כמו אברהם פריד ומרדכי בן דוד, ששמעתי אותם הרבה בבית הורי", הוא מסביר. אך המנטור המוזיקלי האמיתי שלי היה יעקב שוואקי. "כששמעתי את הקול שלו בפעם הראשונה נדהמתי ואמרתי שזה מה שאני רוצה".

"אני שר בעברית ולא בעבריס", הוא אומר בהברה חסידית ומחייך. "חשוב לי לשיר דווקא מוזיקה חסידית, בעברית ישראלית. בגלל שהמוזיקה הזו שהיא מאוד נפוצה בזכות זמרים כמו פריד, שוואקי, בני פרידמן ועוד, ואני מרגיש שהרבה מאוד מאלו שאוהבים לא מתחברים כל כך כי הם לא מבינים מה אומרות המילים ומה המשמעות שלהן - וחבל. אני רוצה שגם הציבור הדתי לאומי וגם החילוני יוכל ליהנות מהמוזיקה הזו בצורה יותר ישירה".

 לאיפה אתה רוצה להגיע?

"אני שואף גבוה", יורה בן צבי. "הלוואי שאצליח להגיע למקומות כמו שוואקי או אברהם פריד. אבל בא נאמר שאם אגיע לחצי מזה אני אהיה מבסוט. חשוב לי לגעת באנשים עם המוזיקה שלי ולא רק להתפרנס ממנה, והלוואי שאצליח להגיע לזה". 

הכתבה באדיבות השבועון "שביעי"