לא פשוט לבטל חתונה. אבל לפעמים זוהי חובת המציאות

לשידוך שלי שנפל - תודה על הכל

אחרי שזה כבר מאחורי, אני יכולה לכתוב בלב שלם ונקי.

לפעמים, רק אחרי שהלב מתנקה, רואים על איזו שטות נתקענו. אז אני כותבת לך בישוב הדעת ובשמחה אמיתית, כי השם יתברך לפעמים מגלגל דברים כדי שנתקרב אליו, ובשכל שלנו אנחנו לא מבינים...

שנינו היינו בטוחים שאנחנו מקימים את בית המקדש הפרטי שלנו.

​ההכנות היו בעיצומן. צלם, זמר, שמלה... כל הקרובים והקרובות מאחלים מזל טוב. אך אז מתעוררים להן ספקות. אולי הוא לא שלי?! אולי זו טעות, ואנחנו לא באמת זיווג? אבל אז הנפש מנסה להרגיע שזה יצר הרע, ואנחנו כן מתאימים. ושוב עליות ומורדות, ועוד רב ברקע שמנסה לשכנע... אבל הלב אומר משהו אחר. הלב אומר – תרפי, תוותרי. נכון שזה יעשה לך בושות, וכולם יסתכלו עליך בעין לא יפה. ויותר מזה – מה יהיה עם כל הארגון של החתונה – מה יהיה עם ההפסד הכספי העצום? ויותר מכל, מה יהיה עם עוגמת הנפש של שני הצדדים, שלא נדבר על קפידות מיותרות...​

(צילום: shutterstock)

ואז בורא עולם בלבל אותך. בורא עולם שמר עלי, והגן עלי בדרכים שמובנות רק לו.

לפעמים אנחנו מדמיינים את הבעל או האשה שנתחתן איתם, וזה לאו דווקא מה שנכון לנו וראוי לנו. אנחנו חושבים שאולי אדם מסוים הוא איש שיחה טוב יותר, נאה יותר, מצחיק יותר, ושוכחים לבדוק מידות... וכל הדמיונות עולים על המידות.

לפעמים לא מה שנעים לנו הוא בהכרח טוב לנו. פרידה היא סה"כ הדרך של ה' יתברך להגיד לנו שיש משהו טוב יותר בשבילנו.

אז אני רוצה לומר לך תודה רבה על כל מה שנתת לי, על כל מה שזכיתי לו בזכותך. ואם חיכיתי לבחור הלא ראוי לי, יש לי כל הסבלנות לחכות לבחור הנכון.

אך מתי זה יקרה? מתי אוכל לומר לכולם שהבחור הנכון לי בפתח ממש, והיה שווה לחכות לו?

​המשבר הגיע אחרי הפיצוץ, וזה לגיטימי – בחורה שחולמת על שמלה לבנה, על טבעת ותכשיטים – פתאום צריכה לוותר על הכל ולחזור לסטטוס של פגישות חוזרות ונשנות, ושוב – אכזבות. נכון, זה לא קל, אך היא כבר מדמיינת את עצמה לבושה בשמלה צחורה, והאביר על הסוס הלבן לוחש לה – הרי את מקודשת לי... הכל בגדר חלום – אך הוא גם יתממש. היא מאמינה שאחרי מנת הייסורים שקבלה, ה' לא ישאיר אותה לבד, הוא יסדר לה משהו טוב ואמיתי! ​היא מאמינה שאחרי כל עשרות ה"מזל טוב"ים שהיא שמעה והיו לשווא, עכשיו יגיע ה"מזל טוב" האמיתי...

ואז מגיע היום בו היא היתה אמורה להתחתן, ומגיע היום בו היא שומעת שהחתן שלה לשעבר שבר את הכוס עם המיועדת לו, והלב שלה נשבר לרסיסים, היא כבר לא יכולה! היא מנסה להסתיר את הדמעות, אך הן פרוצות ללא גבול גם בלי שתרצה, וכולם אומרים לה – מה קרה לך, יקירה? את הרי זאת שביטלת, אז למה את לוקחת את זה כל כך קשה? תצאי מהפרצוף הזה... ואף אחד לא מבין, אף אחד לא יודע, אז ברגעים הקשים האלה היא פונה לבורא עולם בתפילה חרישית – אנא, אבא, תבנה לי את הבית שלי....

***

חצי שנה לאחר מכן – היא מוצאת את המיועד לה, ואז היא מבינה כי כל הדרך שעשתה היתה שווה! בהחלט! והיא לוחשת לעצמה בשקט – "בשבילי נברא העולם..."

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.