דרושה: אופנה צנועה שבאמת עונה על דרישות הצניעות. יש דבר כזה?

"תראי", שולחת לי חברה נלהבת מייל, "בשבוע הבא מתקיים בעיר שלי יריד אופנה מיוחד לדתיות! רק בגדים צנועים!".

מסתבר שזו הפעם הראשונה שהיא שומעת על אירוע כזה. לא פלא שהיא מתלהבת. גם אני חשבתי פעם שירידי-אופנה-לדתיות, תצוגת-מעצבות-בצניעות ושלל אירועים בעלי תיוג דומה הם הדבר הכי מדהים מאז שהמציאו את הלחם הפרוס. אבל זה היה לפני שהתחלתי לעיין ברצינות בקטלוגים שלהם, או לקרוא עליהם סיקור תקשורתי.

אין לי מושג למה, אבל כמעט כל פעם כשאני נתקלת בתקשורת, המגזרית או הכללית, באופנה שמתהדרת בתואר 'צנועה' - התואר הזה, איך לומר, לא יהיה מדויק. ההגדרה שלי לבגדים הללו היא: 'אופנה שמשתדלת לא להיראות בלתי צנועה'.

חנויות שמוכרות בגדים צנועים הם דבר מבורך מאין כמוהו. מעצבות שמעצבות בגדים במיוחד לדתיות, לאו דווקא עם שרוולון וחולצת בסיס, הן תופעה נהדרת. אירועים שונים שמקבצים אליהם ביגוד צנוע במגוון של סגנונות ועיצובים הם רעיון נהדר בתיאוריה. אבל איפשהו, בשלב הביצוע, רבים מהדברים האלה כושלים.

אני זוכרת, למשל, את הפעם בה קיבלתי הודעה לעיתונות חגיגית על פתיחתה של חנות האינטרנט למותג חדש יחסית, שהוקם על ידי נשים דתיות ומתפאר ב'אופנה צנועה לאישה הדתית'. נכנסתי לחנות המקוונת, הקלקתי על הכותרת 'חצאיות', והגעתי לדף שהציג כשלושים דגמים של חצאיות – אף לא אחת מהן(!) מכסה את הברך.

זוהי, ייתכן, דוגמא קצת קיצונית. בדרך כלל, המתפארים בכתר 'הצניעות' מנסים להפגין קצת יותר טקט. כך למשל נהגה המעצבת ששלחה לי פרוספקט שלה: כל הדוגמניות שם לבשו חצאיות ושמלות שכיסו את הברך. בדיוק של מילימטר. כל עוד הן עמדו בלי תזוזה והשתדלו לא לנשום, החצאיות היו אכן די צנועות. חלק מהשרוולים הפגינו גם הם אותה מדיניות 'אף שעל' וגדרו את הגבול שלהם בדיוק נמרץ על קו המרפק.

(צילום: shutterstock)

או קחו את אירוע האופנה שסוקר בהרחבה באתר אינטרנט כללי. האירוע היה אמור לאגד מגוון מעצבות דתיות וחרדיות, וחלק מהבגדים בו בהחלט ענו, לפחות באופן עקרוני, על דרישות ההלכה. אבל יוזמות האירוע לא נמנעו מלפרסם אותו בעזרת דוגמניות שהצטלמו בשלל פוזות לא צנועות במיוחד, ובעזרת אמירות מסוג: 'נשים דתיות צריכות להתלבש בבגדים הכי יפים, הכי אופנתיים, והכי יקרים!'.

כל פעם מחדש אני נזכרת בריאיון שנתנה השחקנית מלי לוי ל'סופשבוע' של מעריב לפני כחמש שנים. הריאיון היה בעקבות תפקיד שגילמה בסדרה 'סרוגים', במסגרתו שחקה מנהלת חרדית של משרד פרסום. כחלק מהתחקיר לקראת התפקיד, היא נשלחה לבקר במשרד פרסום חרדי. וזה מה שהיה לה לומר על מה שראתה שם: "הייתי בשוק, הבנות שם לבושות הרבה פחות צנוע מאתנו, הן כאילו עם ארוך, אבל צמוד-צמוד-צמוד. היינו בהלם". בהמשך היא העניקה תיאור פלסטי של 'התלבושות הצנועות' אותם ראתה שם, אבל את הטקסט הזה נחסוך כאן, מפאת כבוד הקוראים.

רוב רובן של הנשים המשתייכות לציבור התורני משתדלות מאד להתלבש בצניעות. ישנם הבדלים בין קהילות בדברים מסוימים, פסקים שונים בכמה פרטים, אבל עיקרי הצניעות שווים בכל ציבור שההלכה חשובה בו, והנשים משתדלות להקפיד עליהם. אלא שכאשר הדברים מגיעים לתעשיית האופנה הדתית, צריך לחפש בנרות את הצדיקים בסדום. הם ישנם, ללא ספק. יש מוכרות בגדים יראות שמיים ומעצבות שהצניעות יקרה לליבם לא פחות מהשיק של הבגד. אבל כנגדם יש יותר מידי גורמים מסחריים שמתהדרים בקידום 'אופנה צנועה' בלי שיש להם שמץ של מושג מהי צניעות. ולא, לא מדובר רק בקו השרוול ואמרת החצאית.

בשנים האחרונות זה נהיה בולט יותר, מאז גילתה התקשורת הכללית את עולם האופנה הכביכול-צנוע. באופן מתאים לעולם הזה, הפעילים בו משתפים פעולה בשמחה ובששון עם כל כלי תקשורת, מספקים וידיאו ותמונות, ומייצרים 'דוגמנות חרדית' לעם. כלי התקשורת מתמוגגים מצדם על ה'גלאמור' ה'עדכניות' ו'הקו הקלאסי אך חדשני' של 'המעצבת הצנועה'. הצניעות עצמה, בינתיים, נדחקת לקרן זווית.

לפעמים נדמה לי שלא ירחק היום ונשמע על 'תצוגה אופנה צנועה' אמיתית. כזו שתתנהל ממש כמו תצוגות האופנה של בתי האופנה הגדולים, עם דוגמניות צועדות על המסלול בבגדי קוטור (צנועים! כלומר, עם שרוולים ופתח-צוואר לא מאד גדול!). בקהל יהיו, כמובן, גם מבקרי אופנה ואנשי תקשורת גברים (המפיקות יסבירו בגלגול עיניים שהם בגדר 'מתעסק במלאכתו'), האירוע יוסרט וישודר בכל דרך אפשרית, כאשר העומדים מאחוריו טורחים להסביר לכל דתי שמתעניין שמדובר בקידוש השם מאין כמוהו. באמצע התצוגה אפילו תהיה הפסקה לתפילת מנחה, והכיבוד יהיה כשר למהדרין. כיאה וכיאות לאירוע שחוגג את נפלאות הצניעות היהודית.

אם נראה לכם שאני מגזימה, יש לי רק שאלה אחת: מה לדעתכם יקרה קודם - אירוע אבסורדי מהסוג שתיארתי זה עתה, או אירוע אופנה צנוע באמת, שמקודם בצניעות, שמציג רק בגדים צנועים ללא ספק (צנועים גם על נשים שזזות לפעמים), ושצניעות הבגדים חשובה למעצבות יותר ממידת הטרנדיות שלהם?

הלוואי שאני טועה, אבל נכון לעכשיו נראה לי שדווקא סוג האירוע השני רחוק יותר מהתגשמות.