על הגאונות שבתוך החסרון: כיצד פועלת העין האנושית?

חננאל שואל: "שלום. העין היא ללא ספק אחת מפלאי היצירה הגדולים ביותר. אך חברי שאל אותי על מה שנראה כמו ליקויים וחסרונות שיש בעין האנושית, לדוגמה, הכתם העיוור (-מרחב שכל עין מוגבלת לראות), הוא אמר לי שאצל התמנון אין כתם עיוור כזה. הוא גם שאל אותי מדוע העין לא מגינה מפני קרינה אולטרה סגולית של השמש? הרי כל מי שהולך לטייל צריך להרכיב משקפי שמש כדי לא להינזק. מדוע יש מחלות כמו קטרקט שגורמות לראייה מטושטשת? ומדוע בני אדם רבים זקוקים למשקפיים? אני בטוח שיש תשובות טובות לשאלות אלה, אך הייתי רוצה לדעת אותן. תודה".

* * *

שלום וברכה חננאל, ותודה על שאלותיך.

כמו שכתבת, העין שלנו היא אכן אחת מפלאי היצירה הגדולים ביותר, ומוכיחה שיש בורא לעולם. מסתבר שאפילו העין הפרימיטיבית ביותר בטבע זקוקה בו-זמנית לכל הרכיבים הבאים כדי לראות:

1. תאים רגישים לאור שמסוגלים לשלוח אותות למוח.

2. מוח שמסוגל לזהות את האותות החשמליים, להפוך אותם לתמונה, ולדעת כיצד לפעול על פיהם.

3. צורת קערה לעין אשר מונעת קבלת עודף-אור שיעוור אותה.

4. עדשה שמסוגלת למקד גלי אור, כדי לקבל תמונה.

5. צמצם שמסוגל להתמודד עם קרני אור משתנים. יותר מידי אור יפגע בתאים רגישים לאור, כמו פילם שנחשף לשמש.

6. מכניזם ששומר על הצמצם נקי, אחרת חלקיקים של אבק יחסמו מעבר של אור.

כל אחד מהמרכיבים הללו הוא מערכת מורכבת כשלעצמה, הנעשית על פי גנים רבים בדנ"א. פירוש הדבר שרק בורא עולם יכול ליצור עין. בשום דרך אחרת לא היו מסוגלים להופיע כל המרכיבים הללו בהתאמה בו-זמנית כדי לקלוט אור, מספיק שאחד מהם היה חסר כדי שכל המערכת תהיה חסרת תועלת לגמרי.

כך שאפילו האורגניזם הפשוט ביותר שקולט אור מעיד על תכנונו, ומוכיח שהעין נבראה בכוונת יוצר.

ודברים אלה נאמרו על העין הפשוטה ביותר, כי אין בכלל לשער את מורכבות העין האנושית. גם אם יתקבצו כל המדענים בעולם כולו, לא יצליחו ליצור עין ביולוגית במו ידם. אף אדם לא יכול לייצר עין, או אפילו איבר שמתקרב לעין האנושית מפאת מורכבותה. נכון להיום הטכנולוגיה המתקדמת ביותר נעשית בשיתוף של אינספור חוקרים, ולמרות זאת אינה מסוגלת לייצר עין ביונית שרואה יותר מצללים חשוכים.

אין ספק שהעין מעידה על יוצרה. הבורא שקבע את מורכבותה הרבה, הוא גם שקבע את גבולותיה וחסרונותיה. שהרי בעולם הזה אנו חיים בגופי חומר שמזדקנים ומתים, תפקידנו כאן הוא תפקיד זמני ותכליתי, ולכן כולל בו גם קשיים והגבלות שעלינו לעמוד בהם בגבורה. לכן אלוקים נתן לנו את הבינה והכלים להתגבר על נזקי הטבע, ליצור טכנולוגיה מתקדמת, וחשוב מכל אלה את הבחירה החופשית להאמין בו ולבטוח בהטבתו הנצחית.

כעת, חברך הזכיר את הטענה לכתם עיוור בעין האנושית (Blind spot), אשר אינו מצוי בעינו של התמנון. הכתם העיוור הוא אזור קטן בתוך העין שאין בו קולטי אור, כך ששדה הראייה של כל עין מוגבל בחלק קטן מאוד.

אך יש סיבה להימצאותו של הכתם העיוור בהאדם, ולא בתמנון. החיבורים של הרשתית בעין האנושית מגינה על הרשתית מפני קרינה אולטרה סגולית שנמצאת באוויר. בעינו של התמנון אין "כתם עיוור" מכיוון שהוא חי בים, והמים מגינים על עינו של התמנון מפני קרינה זו, כך עינו יכולה לקלוט את כל קרני האור מבלי להינזק. אך אילו התמנון היה חי ביבשה, היה הוא מתעוור תוך זמן קצר בגלל עודף הקרינה שיש באוויר. הכתם העיוור מגביל את הקרינה שנכנסת לעין האדם.

אך מה שמעניין במיוחד הוא, התכנון הרב שהבורא יצר כדי למנוע את חסרונו של הכתם העיוור. הרי אם אף אחד לא היה מגלה לנו שיש כתם עיוור בעין, לא היינו יודעים על קיומו, שהרי כל אחד מאיתנו מקבלים תמונה שלמה של המציאות, ולא תמונה מוגבלת. אך אם יש כתם עיוור, אז כיצד הדבר ייתכן?

(צילום: shutterstock)

ובכן, בני אדם משתמשים בשתי עיניים שנמצאות בקדמת ראשם (ראייה זו נקראת בשם ראייה דו עינית - Binocular vision), בדרך זו העין השמאלית תופסת מרחב שהעין הימנית מחמיצה (0.25% ממרחב הראייה), וכן להיפך, כל עין למעשה משלימה את המרחב החסר של העין הנגדית, ומוחנו יוצר במומחיות רבה תמונה מושלמת לגמרי של המציאות, וממלא את הכתם העיוור בצורה מדוייקת בלא חלל ריק בכלל! בכך מעיד הכתם העיוור על תכנון רב, שהרי באופן טבעי היינו אמורים לסבול מהגבלה טבעית של שדה הראייה בתור יצורי-יבשה, אך הבורא תכנן את העיניים והמוח האנושי באופן שבו ישלימו את הכתם העיוור בצורה מושלמת לחלוטין, עד שהאדם לא יחוש בקיומה. כולנו צריכים להודות: "מה רבו מעשיך ה', כולם בחכמה עשית" (תהילים קד, כד).

ובנוגע לשאלתך על הצורך במשקפי שמש. כאן חשוב להבין שלכל סוג של עין בטבע יש יתרון המגיע עם חסרון המתחייב מאותו יתרון. כך לדוגמה, ישנם בעלי חיים רבים שרואים טוב יותר בלילה, אך מסיבה זו בדיוק אינם מסוגלים לראות צבעים היטב כמו בני האדם.

העין האנושית מגינה מפני רוב הקרינה האולטרה סגולית של השמש, וזו הסיבה שאנו לא מתעוורים באור יום (בעוד תמנון היה מתעוור באור יום), אך העין אינה מגינה מפני קרינה ממושכת ורבה מידי, וזו הגבלתה לאורך שנים. אך התכנון מתגלה אפילו בהגבלה זו: כי אילו העין האנושית היתה מגינה עלינו גם מפני קרינה אולטרה סגולית חזקה וממושכת, לשם כך היה עליה להיות חשוכה מאוד, ואז כולנו היינו נאלצים לראות את העולם באופן כהה וחשוך בכל שעות היום, ממש כאילו היו מדביקים לנו משקפי שמש על העיניים. הגבלתה של העין האנושית היא זו שמאפשרת את יתרונה לראות בצורה צלולה ובהירה את העולם במשך היום!

לסיכום, קיימת בעין האנושית הגנה של הרשתית מפני קרינה אולטרה סגולית רגילה, אך לא מפני קרינה חזקה וממושכת - כי הגנה תמידית היתה יוצרת ראייה חשוכה. כך שהתכנון כאן הוא אידיאלי לצרכים שלנו. לשם כך ניתנה לנו הבינה לייצר משקפי שמש, ובכך להנות מכל היתרונות.

הקטרקט היא מחלה נדירה מאוד בקרב צעירים, ומשפיעה על חלק ניכר מהאוכלוסייה רק מגיל 60 ומעלה. אך זו אינה אלא תופעה טבעית לגמרי של עכירות שנוצרת בעדשת העין אשר מתרחשת עם השנים בגלל שימוש ממושך מול קרני אור. נסה לחשוב על כך כמו על משקפיים שחדותם יורדת באופן טבעי לאחר מספר שנים בשימוש רגיל. כל מכונה יורדת בתפוקתה ויכולתה עם השנים. גם המחשב הביתי שלך לא יחזיק מעמד עשרות שנים של פעולה מסיבית. העין האנושית עובדת 16 שעות רצופות ביממה, 448 שעות בחודש. עד שתגיע לגיל 60 עיניך יפעלו 322 אלף שעות עד שתפקודן עשוי לרדת בצורה ניכרת. האם נוכל להצביע על מכונה אחרת שמסוגלת לעבוד כל כך הרבה שנים ללא תקלה? כל מכונה יש לה זמן עבודה מוגבל. גם הלב היא מכונה שפועלת באופן תמידי ללא הפסקה כל ימי חיינו, וחוזקה יורד באופן טבעי בגיל זקנה.

עם כל זאת, קטרקט היא עדיין תופעה שמתרחשת רק אצל חלק מהאוכלוסייה המבוגרת, ולא אצל כל האוכלוסייה המבוגרת. פירוש הדבר שמחצית האנשים יראו היטב גם בגיל זקנה. אך גם לו כל האוכלוסייה היתה סובלת מקטרקט, עדיין לא היה בכך עדות לליקוי, כי זוהי מגבלה טבעית שנובעת משימוש ממושך. לשם כך הבורא נתן לנו את החכמה והדעת לייצר תיקוני ראייה למחלה זו.

הצורך במשקפיים (קוצר ראייה, או רוחק ראייה) נובע משתי סיבות: האחת היא עקמימותה של הקרנית, והשנייה היא גדילה גדולה מידי או קטנה מידי של גלגל העין. העובי של גלגל העין קובע את המרחק שבו יעבור האור, ולכן אחראי על הפוקוס שלה. וכאן קיים מושג של ממוצע:

גודל הקרנית הממוצע של בני האדם הוא ברדיוס של 8 מילימטר, והעובי הממוצע של עין הוא באורך 22 מילימטר. אך ערכים אלה משתנים באופן טבעי מאדם לאדם בגלל וריאציות, כך שיש לא מעט אנשים עם קרנית שטוחה, כמו גם אנשים עם עיניים ארוכות, ואנשים עם עיניים קצרות. לכן חייבים להיות ערכים ממוצעים של הקרנית ושל עובי העין. אך אם הערכים הממוצעים הללו היו שונים, רוב האנשים בעולם היו בעלי קוצר ראייה חזק ורוחק ראייה חזק. אך מה שאנו רואים בעולם הוא מצב שבו שבו רוב בני האדם לא זקוקים למשקפיים לראייה רחוקה, ורק מעט מאוד אנשים צריכים משקפיים לרוחק ראייה חזק מאוד, או קוצר ראייה חזק מאוד. כלומר, גם הזקוקים למשקפיים - אינם זקוקים על פי רוב למספרים גדולים מידי. הסיבה לכך היא הערכים הממוצעים של העין האנושית, אשר תואמו להתאים לרוב האוכלוסייה האנושית. אם ממוצע זה לא היה מתוכנן, רוב האנשים בעולם היו זקוקים למשקפיים בעלות מספר גבוה עד מאוד, ולא היו מסוגלים לראות ללא משקפיים. גם יש לציין שאצל רוב האנשים העובי של העין גדל או מתקצר באופן טבעי כדי לייצר פוקוס. בקיצור, הצורך במשקפיים אצל חלק מהאוכלוסייה נובע ממגבלה ביולוגית טבעית של המין האנושי, כי כל אדם נולד שונה מחברו, אך גם מגבלה זו (הממוצע) הוגבלה בתכנון רב.

זו עובדה שרוב האוכלוסיה אינה זקוקה למשקפיים. ונראה כי העלייה בצורך במשקפיים נובע מאיכות חיים מודרנית שגרועה לבריאות (כמו אורות מלאכותיים, פגיעה במחזור השינה ועוד). נראה שהצורך במשקפיים גדל בכל רחבי העולם המערבי בעיקר בגלל ישיבה ממושכת מול טווח קצר (ספרים או מסכים). העין האנושית נועדה לעבוד רוב הזמן במרחבים גדולים. כך לדוגמה, הצורך הגובר במשקפיים בקרב הציבור החרדי נובע מבחירה באורח חיים של קריאה במשך רוב שעות היום. בעבר היו התלמידים לומדים את כל התורה בעל פה, אך עם ירידת הדורות החלו ללמוד אותה מתוך ספרים. המשקפיים עוזרות לנו להתגבר על בעיה זו, ואנו מאמינים שגם יכולת ההמצאה של משקפיים בדורות האחרונים איננה מקרית (בבחינת מקדים תרופה למכה). נוכל לראות את התכנון הרב גם בעצם ההתקדמות הטכנולוגית: עם המצאת הדפוס המאפשר לכל אדם קריאה יומית בספרים - גם הומצאו המשקפיים. אך דומני שרוב החרדים לא רואים במשקפיים חסרון ומגרעה, כי אם אות-תואר שמפאר את חזותם הלימודית.

(צילום: shutterstock)

לסיכום:

עם התפתחות התעשייה נשתנה אורח החיים החקלאי שליווה אותנו אלפי שנים. אורח החיים החדש הביא יתרונות אך גם נזקים בריאותיים (המעבר לאוכל מתועש וקמח לבן לדוגמה דורשים הרבה פחות לעיסה, וגרמו בכך להקטנת הלסת וחוסר מקום לשיני בינה), אך עם אותם נזקים גם נתגלו האמצעים שייאפשרו לנו להתגבר עליהם (רפואת שיניים מתקדמת, גילויים באופטיקה ועוד). איננו רואים בכך צירוף מקרים, כי אם קורלציה מתוכננת בידי הבורא, שקורא את כל הדורות מראש.

מדהים לגלות כיצד אף בתור החסרונות וההגבלות מתגלה תכנון מובנה מראש, שנועד לאפשר את ראייתנו בצורה ההגיונית והטובה ביותר. הבורא נתן לנו את האמצעים הטובים ביותר להתמודדות עם חסרונות מוטבעים בבריאה, אך יש לזכות שעצם החסרונות מגיעים מסיבת החטא (כך לדוגמה, הבורא מסר ברחמיו לאדם וחווה כתנות עור להלבישם, אך אלמלא היו חוטאים, לא היו זקוקים להם כלל). כולנו מאמינים שעם בוא הגאולה השלמה, ותיקון חטא האדם הראשון, גם ליקויים וחסרונות מובנים אלה - יחליפו את מקומם בעולם שאינו דורש התמודדויות אלה.