אמא, הילדים שלך מתגעגעים לאוכל שלך...

"הורים יקרים! מצאתם את נקודת התורפה של ילדכם! - האוכל של אמא! בנך או בתך יעשו כמעט הכל. הם רוצים את ה"טאצ'" שלך באוכל, מתגעגעים לאוכל שלך ורק שלך..."

מי לא מתגעגע למרק של אמא שלו? מאז שחזרנו בתשובה שכחנו איך זה להתפנק אצל ההורים. כל כך מתסכל, מה הבעיה? אז מבקשים שיכשירו את המטבח, שיפרידו כלים, כל כך קשה? הנושא מורכב, דתיים מבית אף פעם לא יבינו זאת! אפשר לחשוב, לאכול אצל ההורים...

אכן, ויתורים קשים! עם הזמן אנו מתרגלים לידיעה שאין יותר את ה"אוכל של אמא"!

אני זוכר כשהייתי ילד, הייתי מנסה לקלף תפוז ולא ממש מצליח, התפוז היה מתכווצ'ץ, נמעך ונוזל מכל הצדדים. כשהייתי ניגש לאמי ומבקש ממנה שתקלף לי, היא לא היתה מבינה, "למה שלא תקלף לבד"? היתה שואלת.

"אבל אמא! לך זה תמיד יוצא יפה, נקי ויבש."

זאת ממש מסירות נפש. גם כשסוף סוף אנחנו נוסעים ל"שבת אצל ההורים", אנו נאלצים להביא אוכל מהבית בקופסאות פלסטיק זולות, ומזילים ריר לנוכח המאכלים המופלאים תוצרת אמא. כשאני מביט על האוכל שאמא הכינה, ואח"כ על קופסאות הפלסטיק שהבאנו, עם השניצל המעוות והאורז החצי קר שלא התחמם טוב על הפלטה שסחבנו מהבית, בא לי לבכות... אני קם מהכסא, הולך למטבח, מביא תפוז, מתיישב ליד אמי ומבקש: "אמא תקלפי לי בבקשה תפוז"...

תדעי אמא, שהכל תלוי רק בך, זו לא משימה כל כך קשה עבורך. אפשר בתור התחלה לקנות סט של מחבתות, סירים וכמה מזלגות, כדי שתוכלי לבשל לילדך האהוב.

ברור שיהיה הכי טוב אם תכשירי את כל המטבח אצלכם בבית בליווי הדרכה בסיסית להמשך, אבל אז יש סיכוי שבנכם 'יתנחל' אצלכם הרבה...

מתוך הספר "אבא, אמא, כיפה" (הורים לבעלי תשובה), מאת הרב עמית יעקוביצקי. להורדת הספר (בחינם) כנסו