רעיון מבריק: "הקמנו את בנק הזמן כדי שכל אישה תקבל את מה שהיא חלמה עליו"

את יודעת לאפות עוגות מדהימות אבל זקוקה נואשות למישהי שתתפור מכפלת מקצועית למכנסיים של הבן הקטן? השכנה שלך אלופה בתפירה, אבל בכל מה שנוגע לגרפיקה ממוחשבת היא בוהה במחשב כתרנגול בבן אדם? החברה מהרחוב הסמוך, גרפיקאית מצטיינת, עומדת לחתן את בנה ומחפשת מישהי שתכין עוגה עבור הכלה? שלושתכן מצויות בבעיות לא פשוטות? אם תקראו שוב את המשפטים האחרונים, תוכלו להבין שקיים פתרון נגיש מאוד לכל אחת מכן – את תכיני עוגה בשביל האישה שמחתנת, זו שמחתנת תעזור לתופרת בנושא הגרפיקה, ואילו התופרת תתקן את המכנסיים של הבן הקטן שלך. כמה פשוט וקל!

בדיוק על בסיס הפתרון הזה נולד רעיון גאוני, מהפכני אפילו, בשם 'בנק הזמן'. "למעשה, כל היוזמה הזו התחילה לפני תשע שנים", מספרת לנו שרה ועאקנין, מרכזת בנק הזמן בשכונת הר נוף. "זה היה כאשר עריית ירושלים ייבאה מארה"ב פרויקט מיוחד בשם 'בנק הזמן' והתחילה להפעיל אותו בחלק משכונות העיר. באותו שלב היה זה פרויקט ניסיוני, והעירייה כלל לא חשבה לשתף בו את השכונות החרדיות, אלא שרכזת המנהל הקהילתי בהר נוף באותה תקופה - שרה הרשקוביץ ז"ל, שמעה על כך והחליטה לקדם את הפרויקט גם בשכונתנו".

עוד באותה שנה נפתח פרויקט בנק הזמן בהר נוף, וכיום, תשע שנים לאחר מכן, עומדת בראש הבנק שרה ועאקנין, אשר מצליחה להפתיע כשמספרת שיש להם מאות רבות של לקוחות בבנק, כולן נשים תושבות השכונה – החל מנערות צעירות ועד לנשים קשישות, מכל הסגנונות ומכל רבדי האוכלוסייה.

בנק ללא כסף

ואיך מתנהל בנק הזמן בפועל? שרה מסבירה שמדובר בפרויקט ייחודי מאוד שעובד באופן בו כל אישה גם תורמת מזמנה וגם נתרמת מחברותיה. "אנחנו יוצאים מתוך ההנחה הבסיסית שלכל אדם בעולם יש מה לתת ויש גם מה לקבל, ולכן ההצטרפות לפרויקט מבוססת על נתינה וקבלה הדדית".

ושרה מוסיפה ומבהירה: "יש לנו תוכנה מיוחדת במחשב בה יש לכל אחת את הכרטיס האישי שלה ומוזנים לתוכו פרטיה האישיים. לצד פרטים כמו שם, טלפון וגיל, מופיעים גם שני חלונות. באחד מהם נכתב מה האישה רוצה לתת ובשני מה היא תשמח לקבל, וכך אנו מקשרות בין הנשים, כאשר מדובר בדרך כלל בשעה שבועית של נתינה וקבלה. אם הנשים רוצות להוסיף שעות נוספות, אין לנו בעיה עם זה".

כיתוב במשרדי בנק הזמן

אבל איך יודעים איזו אישה מתאימה לצורך הספציפי של האישה השנייה? איך יודעים לחבר בין הנשים?

"בדיוק בשביל זה אני נמצאת כאן, כרכזת של בנק הזמן", מסבירה שרה. "במסגרת עבודתי אני נפגשת מידי שבוע עם עוד שלוש נשים, חברות צוות ההיגוי, וכולנו יחד מתפעלות את הבנק. אנחנו בודקות מי ביקשה מה ומנסות 'לשדך' לכל אחת את השידוך המתאים לה ביותר, ואם אין משהו מדויק, אז לפחות משהו קרוב".

והפרויקט, כפי ששרה מדגישה, עובד באופן הרציני ביותר: "כל חברה שרוצה להתקבל לבנק חייבת להגיע לראיון בו אנחנו פוגשות אותה ומכירות אותה, והיא גם ממלאה טופס. כך אנחנו מצליחות לערוך סוג של היכרות ולדעת לאן אפשר לשייך אותה ולמה היא מתאימה. כי מעבר לצורך של הנתינה הטכנית, יש כמובן גם צורך בהתאמה בין הנשים שנותנות ומקבלות. זוהי הסיבה שאנו מוכרחות לעבוד עם הרבה ניואנסים ורגישויות מאחורי הקלעים. לאחר מכן, כאשר אנחנו מוצאות מישהי שמתאימה אנחנו יוצרות קשר ומעדכנות את שני הצדדים. בדרך כלל הכל מתחיל לפעול בתוך ימים ספורים".

"לא מגלה סודות"

שרה גם מספרת על כך שנשים באות אליה לפעמים ואומרות: "תני לי רשימה של מה שאפשר לקבל דרך הבנק'. והיא מיד אומרת להן: "לא אגלה שום דבר. אני רוצה שקודם כל תגידי לי מה החלום שלך, מה תמיד חלמת לעשות ועוד לא הצלחת?"

וכאשר האישה מעלה את החלום קורים דברים מאוד יפים. "כך היה למשל כשמישהי סיפרה שהחלום שלה הוא ללמוד לנגן על פסנתר ובתמורה לכך היא מוכנה ללמד כמה תוכנות במחשב", מספרת שרה. "נגינה על פסנתר היא דבר יקר ולא הייתה לנו ברשימה אף אישה שהתנדבה לעשות זאת אבל בדיוק כמה ימים לאחר מכן הגיעה אלינו אישה בת 84 שסיפרה שבעבר היא הייתה מורה לפסנתר והשאיפה שלה היא להתמצא קצת במחשבים, כי היא לא מבינה בהם כלל. כך התגשמו להם שני החלומות ביחד ונוצר חיבור נפלא".

(צילום: shutterstock)

ועם השנים מציינת שרה שהבנק גם התפתח לעוד הרבה זוויות נחמדות ויצירתיות: "אנו מאפשרות לנשים גם להעביר סדנאות דרך הבנק וכך להרוויח יותר שעות. זה אומר שאם יש מישהי שהיא למשל מומחית בציור, אז אנו מזמינות אותה למסור סדנא לכמה נשים ובתמורה לשעה אחת של סדנא היא מקבלת כמה שעות של זכות בבנק. כך זה משתלם לכולנו".

בחלק מהמקרים אומרת שרה שנשות עסקים בשכונה נהנות גם כן מהבנק וממנפות אותו לצרכים שלהן. "יש בשכונתנו הרבה קורסים פרטיים שנפתחים במגוון של נושאים. יש לנו הסכם קבוע עם חלק מאותן נשים שמעבירות את הקורסים, בנוגע לכך שחלק מהמשתתפות מגיעות דרך בנק הזמן, ללא תמורה כספית, רק תמורת שעות. יש גם נשים שמקימות עסקים חדשים, ואז הן רוצות לפרסם אותם. אני מציעה להן לתת לנו שעות דרך בנק הזמן וכך אני מפרסמת וכותבת לכולן על העסקים שקמו. בסופו של דבר כולן נהנות, מרוויחות ומרוצות".

מעבר לכך, מציינת שרה שניתן לראות בבנק הזמן מגוון עצום של נתינות: עזרה בשיעורי בית, עזרה בניקיון, בישול, אפייה, הסעות לקבר רחל, הסעות לקניות בסניפי מזון, ספרות, צילומי סטודיו, הכשרה מקצועית בתחומים שונים, ומה לא?

"שכונת הר נוף מתאפיינת באוכלוסייה מאוד מגוונת – יש כאן נשים עשירות מאוד ויש נשים במצב סוציואקונומי נמוך, ומדהים לראות איך שבפרויקט שלנו שותפות נשים מכל המעמדות ומכל הסוגים. נוצרות חברויות מדהימות והרבה היכרויות. אני רואה הרבה נשים שמגיעות לשמחות אחת של השנייה בעקבות בנק הזמן וזה מאוד מרגש. "באחד הימים", היא מספרת, "ביקשה ממני אחת הנשים לבדוק אם יש בבנק מישהי שיכולה לתקן תכשיטים. נזכרתי שאכן יש לנו אישה כזו אשר מתגוררת לבדה ואינה נשואה. התקשרתי אליה ודבר ראשון דרשתי בשלומה. להפתעתי היא השיבה לי: 'אני מרגישה לא טוב'. התברר שבדיוק באותו בוקר היא נפלה ופשוט לא היה לה  למי לקרוא. בזכות הבנק הצלחנו להזעיק עזרה רפואית ולעזור לה".

כל אישה היא עולם

אני לא מתאפקת ושואלת את שרה: ומה עם נושא גמילות החסד? הרי בנק הזמן מחנך כביכול לכך שלכל דבר יש תמורה, ומה עם לעשות חסד מבלי לקבל דבר?

שרה אינה מסכימה להנחה הזו, והיא מציינת דבר מעניין: "אני חושבת שהבעיה בדורנו היא לא שאין מי שיגמול חסד, אלא שלאנשים קשה מאוד לקבל את החסד. אני יכולה להעיד שבמשך השנים היו הרבה נשים בשכונה שרצו לקבל דברים ופשוט התביישו. יש גם נשים שמגיעות אליי ואומרות: 'אני מוכנה לתת מה שצריך, אבל לא רוצה לקבל שום דבר'. אני אומרת להן תמיד: 'אין שום אפשרות כזו. זה סעיף שחובה למלא אותו. את חייבת לכתוב מה את רוצה לקבל'. כך נוצר מצב שכולן גם נותנות וגם לומדות לקבל. ובינינו, זה לא עוצר את הנתינה של החסד, אלא רק ממנף אותה, כי אני שומעת מנשים שהן פעמים רבות נותנות הרבה מעבר למה שהן צריכות".

ואישית, מעידה שרה, כי היא מרגישה שהיא, כרכזת של בנק הזמן מרוויחה יותר מכולן. "בכל יום מחדש אני קולטת עד כמה נכון המשפט 'כל אדם הוא עולם'. כי בזכות התפקיד המעניין שלי למדתי להסתכל על הפנימיות של האנשים. לקלוט שמי שנמצאת לפניי היא לא 'עוד אישה' אלא עולם שלם, נשמה מיוחדת שיש בה מה שאין בי ויש בי מה שאין בה, ומתוך זה אפשר להגיע לדבר היפה כל כך של הנתינה והקבלה".