הרב מרדכי שולמן זצ"ל - 10 עובדות מפעימות לדמותו הגדולה

הרב מרדכי שולמן זצ"ל (תרס"א, 1901 - כ"ז בשבט תשמ"ב, 20 בפברואר 1982), היה מראשי ישיבת סלבודקא בבני ברק, לקראת יום השנה ה-39 לפטירתו שיחול הערב, אור ליום שלישי כ"ז בשבט, קבלו 10 עובדות וסיפורים מרגשים לדמותו הנאצלת.

1. נחשב לסמל ההתמדה בישיבת סלבודקא

הרב שולמן זצ"ל נולד בפולין לפני מלחמת העולם הראשונה. בתקופת המלחמה נדד לסטויביץ' ושהה במחיצת החפץ חיים באותם שנים. בין שתי מלחמות העולם, היה הרב שולמן תלמיד צעיר בישיבת סלבודקא. בהגיעו לסלובודקה כבש מקום של כבוד ונחשב לעילוי והיה ממקורבי הסבא מסלובודקה. עלה עם הישיבה לחברון בשנת תרפ"ד, שם יוחד לו חדר בעליית הגג שם היה לומד ברציפות בהתמדה כבר מ-3 לפנות בוקר ונחשב לסמל ההתמדה בישיבה.

2. אשתו ושלושת ילדיו נותרו בקובנא ושרדו באורח פלאי

בשנת תרפ"ז חזר לסלובודקה, ולאחר שנתיים התארס עם בתו של ראש הישיבה, הרב אייזיק שר. בשנת תרצ"ה החל למסור שיעורים בישיבה ובשנת תרצ"ט, כשחלה חמיו, לקח על עצמו גם את העול הכלכלי של הישיבה ונסע לארצות הברית לגייס כספים. בהיותו בארצות הברית פרצה מלחמת העולם השנייה והרב מרדכי נשאר שם ופעל למען יהודי אירופה. בין היתר היה ממייסדי ועד ההצלה. במהלך המלחמה המשיך לדאוג לישיבת סלובודקה, ושקל את פתיחת הישיבה מחדש באמצע המלחמה וכן שלח כספים לכולל אברכים שייסד חמיו בירושלים. בכל תקופת המלחמה נשארו אשתו ושלושת ילדיו בקובנה ועד לאחר תום המלחמה הוא לא ידע מה עלה בגורלם.

3. "השתדלתי לעשות קצת חסד ולא לגרום חלילה שמץ של חילול הקודש"

בכוחותיו המיוחדים, התנהג רבי מרדכי כאילו הישיבה ממשיכה להתקיים כרגיל. באותם שנים בהם שהה רבי מרדכי באמריקה, נפטר בארה"ב אחד מגדולי תלמידי סלבודקה וישיבתו נותרה ללא מנהיג. בנו של אותו ראש ישיבה היה צעיר בשביל לעמוד בראשות אותה ישיבה ולנהלו לבדו, ורבי מרדכי היה לו לעזר בניהול הישיבה ואמר בה שיעורים במשך תקופה ללא משכורת. כשהתחזק מעמדו של ראש הישיבה הצעיר, פרש מיד הרב שולמן מהתפקיד.

כשנודע לו על כך שמשפחתו ניצלה מידי הנאצים, כתב לחותנו מרגשי לבו: "אולי דווקא שלא חפצתי לקבל שום משרה כל הזמן, ולעזוב את סלבודקה בעת צרה, השתדלתי לעשות קצת חסד ולא לגרום ח"ו שמץ של חילול הקודש, זה היה לזכות אחד מני אלף עבור משפחתי"...

4. "נס ההצלה מחייב קרבן תודה"

עוד ראוי לציין כי כשהגיעה לאזניו הידיעה המשמחת, שבני משפחתו נותרו בחיים, לא הניח לעצמו להיסחף ברגשותיו. במכתב שכתב באותם ימים לחותנו, הוא מציין: "נס ההצלה מחייב הבאת קרבן תודה, ואין לו קרבן תודה אחר, פרט לעשייה למען בניינה של הישיבה והקמת עולה של תורה מחדש". אכן, הרב מרדכי שולמן עלה לארץ ויחד עם חמיו הרב אייזיק שר הקימו מחדש את ישיבת סלבודקא במרומי גבעת רוקח שבבני ברק.

5. מסר שיעורים ל-3 בחורים בלבד, כאילו מאות בחורים לפניו

בקום הישיבה מחדש בבני ברק היו בה שלושה בחורים בלבד, אך הרב שולמן מסר שיעורים (פעמיים בשבוע) כאילו מאות בחורים לפניו. בד בבד עם מסירת השיעורים, נשא בעול הגשמי, בהשגת מימון לבניית ואחזקת הישיבה. החזון איש שהתגורר אז בגבעת רוקח, היה מוסר שיעור בישיבה כל פעם שעלה אליה. לאחר פטירת חמיו עודדו החזון איש למלא את מקומו. על אף תפקידו, השתדל לברוח מפרסום וכבוד.

6. "את ה' אלוקיך תירא – לרבות תלמידי חכמים"

בשנת תש"מ ביקר בישיבת סלבודקא מרן הגר"י קמינצקי זצ"ל. כאשר הגיע לישיבה, חפצו כל הבחורים לראותו והחלו לדחוף מעט על מנת להתקרב אל גדול הדור. רבי מרדכי שולמן לא היה יכול לסבול את הדחיפות, וקרא בקול גדול: "את ה' אלוקיך תירא – לרבות תלמידי חכמים. אנו חייבים בכבודם של חכמים! כך מקבלים פני שכינה?! זוהי סתירה לכל מהותנו כבני תורה. הייתכן?!"

7. "ככל שהדבר ייעשה בהצנע לכת גדול יותר, כך הסייעתא דשמיא תהיה גדולה יותר"

בשנת תשי"ג התקיים מעמד 'הנחת אבן הפינה' לבית המדרש של הישיבה. האירוע היה צנוע ביותר: מלבד ראשי הישיבה ו-90 תלמידיה, ובהשתתפות מרן החזון איש זצ"ל לא נכח בו איש. במהלך האירוע הביע אחד מבני ביתו של החזון איש תרעומת שלא ידע מראש על הטקס, השיבו מרן החזון איש תשובה המביעה את הערכתו לרבי מרדכי שולמן, ואת צניעותו: "רבי מרדכי אמר לי שהוא אינו נותן פומביות למעמד, כי סבור הוא, שככל שהדבר ייעשה בהצנע לכת גדול יותר, כך הסייעתא דשמיא תהיה גדולה יותר. לא הייתי רשאי לספר לך על כך".

8. "כל ההשקעה – על מנת שבחור אחד יבין טוב יותר את הסוגיה"

במהלך חנוכת הבית של הבניין החדש, אמר מרן הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל: "לשם מה בנו בית מדרש חדש? אלא, אם בחור אחד יבין סברה יותר טוב בגלל שהמקום יותר מרווח – היה שווה כל ההשקעה בבניין בית המדרש החדש".

9. כיצד מקימים ישיבה קדושה? מניין בחורים צמו ביום חנוכת הבית

נקודה נוספת ראויה לציון היא שיום לפני חנוכת הבית של בית המדרש, קרא המשגיח רבי משה טיקוצינסקי זצ"ל לתשעה בחורים וסיפר להם כי מרן רבי חיים מוולאזין ביקש בעת בניית הישיבה בוולאזין שמניין בחורים יצומו באותו יום.

באותו אופן, ביקש המשגיח מתשעת התלמידים שאף הם יצומו למחרת, ביום חנוכת הבית. לכל אחד מהתלמידים פנה המשגיח לחוד וביקש שהדבר יישמר בסוד, ויקבל על עצמו תענית במנחה, כאשר המשגיח עצמו היה העשירי למניין הצמים.

10. "בניינים גדולים – וכולם נבנו בנקיות כפיים גמורה"

במסיבה פנימית בישיבה לתחילת בניין הישיבה, אמר מרן רבי יחזקאל אברמסקי: "רק נקיות גמורה בהחזקת התורה, מאפשרת קיומו של מקום שלומדים בו תורה – ובדורנו, על אחת כמה וכמה..."

חודשים ספורים לפני פטירתו, הביט רבי מרדכי שולמן זצ"ל על מבני הישיבה, ואמר לאיש שיחו: "ראה בניינים גדולים כאלה, ואין שמץ של חשש גזל על אף לבנה מהם"...