מה הקשר בין פרשת משפטים וחמדנותו של המן הרשע?

חידה: פרשתנו עוסקת בסכסוכים ממוניים, בפגיעות ובתקיפות לסוגיהן, האם יש קשר בינה לבין חודש אדר ופורים?

ובכן, בשבוע שעבר קראנו את עשרת הדיברות, האחרונה שבהן 'לא תחמוד' – לא תחמוד בית רעך, אשת רעך, חפציו וכל אשר לו. אדם חומד הכל... וכשהוא חומד וחמדתו מתגברת קורה שקשה לו להתמודד ולעצור, לפעמים הוא חוצה גבולות ומגיע לכל הדברים המכוערים עליהם אנו קוראים בפרשת משפטים.

הנטיה הזו קיימת במידת מה בכל אדם ואחת הדרכים העיקריות להתמודד איתה היא אמונה בהשגחת ה' והכרה שכל מה שמגיע לאדם הוא יקבל, ומה שאין לו - אינו שייך אליו!

כנראה מסיבה זו כתבו קדמונים, (ר' חיים ויטאל תלמיד האריז"ל והגאון מוילנא), שהדיברה האחרונה 'לא תחמוד' כוללת הכל והיא כנגד כל הדיברות. כוונתם היא שמצד אחד היא נוגעת בנושא האמונה שהיא כאמור השורש לעקירת החמדה, כשמצד שני החמדה עלולה לגרור את האדם לעבור על 'לא תגנוב' לא תרצח לא תנאף ועוד... לא רק שהאדם עובר על איסורי תורה ופורץ את גדרות המוסר, גם החיים נהרסים בעקבותיה – הקנאה והתאוה הן מהדברים 'המוציאים את האדם מן העולם'.

המן כסמל החמדה

המשנה במסכת סוטה מציינת עשר דמויות היסטוריות שהצטיינו בחמדנות ואת ההפסד שחוו בעקבותיה וכך נאמר שם '...שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו, מה שמבקש אין נותנין לו, ומה שבידו נוטלין הימנו... וכן מצינו בקין, וקרח, ובלעם, ודואג, ואחיתופל, וגחזי, ואבשלום, ואדוניהו, ועוזיהו, והמן, שנתנו עיניהם במה שאינו ראוי להם, מה שביקשו לא ניתן להם, ומה שבידם נטלוהו מהם' עד כאן ציטוט. המן לא מסתפק בכבוד עשרו ורוב בניו ובכל מעמדו, כאשר חסר לו קורטוב של כבוד: 'כל זה איננו שוה לי...'. כמו כן הוא חולם על כבוד המלכות: 'למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר ממני' והוא מבקש לעצמו את ההופעה המלכותית, באופן המעלה עליו את זעמו של המלך וגורם לו להיות מבוזה בעיני כל - 'מהר ועשה כן למרדכי היהודי'...

במסכת אבות נאמר כי המידות הללו הן מידותיו של בלעם – 'עין רעה רוח גבוהה ונפש רחבה', שהן בשפתנו: צרות עין, בקשת כבוד ותאוותנות. המן העמלקי המצטיין במידות אלו והינו 'תלמיד טוב' בבית מדרשו של בלעם - מביא לידי ביטוי את הקשר בין בלעם ועמלק. כפי שאמרו בזוהר שאותיות הסיום של השם בלעם הן ה'עמ' של עמלק.

מרבים בשמחה - עושר ואושר

לפי האמור לעיל חודש הנצחון על המן – עמלק הוא חודש הנצחון על מידת החמדנות. ניתן אף לומר שגילוי ההשגחה של נס המגילה מסייע לנו בהתגברות זו מאד, כאשר הוא מלמד ומפנים כי אכן כל מאורעות האדם מושגחים ומכוונים מלמעלה, וכאמור לעיל זהו כלי ההתמודדות העיקרי עם החמדה. לאור זאת מוטעמת היטב תקנת חכמינו לחגוג את נס פורים על ידי משלוח מנות איש לרעהו. להבדיל ממתנות לאביונים , הרי שמתנות או מנות 'איש לרעהו' - הכוונה גם למי שאינו נצרך ויש לו די והותר, ואין במצווה זו לכאורה אלמנט של צדקה או סעד. על טעמה של מצוה זו נאמרו הסברים רבים, אמנם לפי האמור יש בזה הטעמה נוספת: הנתינה והפירגון לזולת הינן ההיפוך של מידת החמדה של המן וההיפוך ממידת עין רעה של עמלק – בלעם!

ברוח זו נבין היטב איך בחודש אדר 'מרבים בשמחה'. איך ניתן להגיע לשמחה? ככל שהאדם מצמצם את החמדנות שלו והוא מפתח שמחה בחלקו, הריהו מתעשר בעושר השמור לבעלי המידה הזו, כמאמר המשנה באבות: 'איזהו עשיר השמח בחלקו'. זאת ועוד, לפי דברי חז"ל שנים עשר החדשים הינם כנגד שנים עשר שבטים, ולכמה דעות (ראב"ד והגר"א) חודש אדר כנגד נפתלי.  ומעניין, שהרי מידתו של נפתלי היא 'נפתלי שבע רצון' כאמור בברכת משה (דברים ל"ג כ"ג) וכך אם כן החודש של ההתגברות על המן ועמלק בעלי החמדה והעין הרעה - הוא חדשו של נפתלי 'שבע רצון', בעל השמחה האמיתית עליה ניתן לומר גם: 'איזהו מאושר השמח בחלקו'.

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.