לצפייה בתמונה
לחץ כאן
לצפייה בתמונה
אם אתם מכירים מישהו שמפחד ללכת לרופא, כדאי שתמליצו לו על ביקור במוזיאון הרפואה של ניו אורלינס. קרוב לוודאי שהוא יתעלף שם – אבל גם סביר שיחזור עם גישה חשדנית פחות כלפי הרפואה של ימינו, שעדינה לאין שיעור יותר מהרפואה של פעם.
בכתבה שהתפרסמה בשבוע שעבר ב'וושינגטון פוסט' על המוזיאון, תואר המקום כלקוח ישר מסיוטי לילה. המבקר מוצא עצמו מוקף ב:'סכינים ומשורים לקטיעת איברים, מזרקים ישנים וחניתות מחודדות, ומכשיר שקרוי 'גיליוטינה לשקדים' (!)...' מבקרים במוזיאון, מודה המדריך בהנאה לא מוסתרת, אכן מתעלפים מידי פעם.
רפואת העבר הצטיינה לא רק במכשירים מפחידים אלא גם בתיאוריות הזויות במיוחד. כך למשל האמינו רופאים רבים שהדרך לרפא את מרבית המחלות היא לגרום לפציינטים שלהם לדמם הרבה ככל האפשר. הרוב, כמובן, דיממו למוות במהירות שהפתיעה בעיקר את הרופאים שלהם. היו רופאים שניסו אפילו לרפא חולי המופיליה – שכל דימום קטן מסכן את חייהם בגלל היעדר גורמי קרישה – בכך שגרמו להם לדמם! או קחו למשל את התיאוריה שהאמינה שנשים שלומדות או קוראות יותר מידי יהפכו לעקרות או יחלו בשיתוק: רופאים האמינו באמת ובתמים שהורים ששלחו את בנותיהן לבתי ספר מתקדמים סיכנו את בריאותן...
רופאים לא היו היחידים שעסקו אז בטיפול רפואי. אפילו בסוף המאה התשע עשרה, רוקחים עסקו בדברים רבים שאנחנו מזהים היום כתפקידו של רופא מוסמך בלבד: הם אבחנו מחלות, ביקרו חולים, רשמו תרופות, נתנו זריקות, וגם עקרו שיניים וגרמו לפציינטים לדמם על מנת שיבריאו. (מה שכאמור, בעיקר הרג את הפציינט). הם גם רקחו בעצמם את רוב התרופות שמכרו.
רוב הטיפולים הרפואיים של העבר נועדו להקל על הסימפטומים, לא לרפא את המחלה. וכך אפשר למצוא בארון התרופות של העבר חומרים כמו אופיום, הרואין וויסקי. אפילו ילדים לא נמלטו מתרופות כאלה. אחד המוצרים הפופולאריים ביותר בכל בית מרקחת היה תערובת של יין ואופיום שנועדה לתינוקות המוציאים שיניים.
כשמסתכלים אחורה על ההיסטוריה של הרפואה, אומרת מנהלת המוזיאון ליז שרמן, אפשר רק להתפעל מחסינותו של המין האנושי. פטמות בקבוקים מעופרת, זריקות כספית, כדורי ארסניק, העלוקות לדימום שניתנו לחולים והסמים הקשים שנמכרו כתרופות...ובכל זאת אנשים שרדו. "זה מדהים ממש", היא אומרת.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה