אפילו הכפייה החילונית נמסה בפני החן והחסד שלו: פרידה מהרב שלי, הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל

כולם הכירו את הרב שלי. ומי שלא, מוטב היה שהיה מכיר.

הרב יעקב אדלשטיין בן מרים בת גיטל (כפי שנהגנו להתפלל עליו לבקשתו) זצ"ל, רבה של רמתשרון, פסק לי בחמש שנים האחרונות בכל עניין ודבר.

אני, שנולדתי ברמתשרון (כן, כן, בכוונה בכתיב חסר, שכן כך יודעים לזהות רמתשרוני בדם:) זכיתי לאמא שחינכה שם, בחטיבת ״קלמן״, ב״ה למעלה מ-30 שנה, והנחילה בין היתר את המושג ״עיר מתנדבת״. שמה הלך ועודנו לפניה. שם משפחתי עד לנישואיי לפני כחצי שנה, היה כשלה והיווה לי כרטיס כניסה לעולמו, שכן הרב ומשפחתו העריכו אותה על רבות בכלל ועל זאת בפרט מאד.

תמיד השתעשעתי לי, שאין באמת תחום בחיים שבו בת של מורה יכולה להפעיל פרוטקציה, אך וודאי היתה לי זו, הפרוטקציה המתוקה בחיי.

אפילו הכפייה החילונית נמסה מהחן והחסד שלו

תשובתי בת ה-6 וקצת שנים הגיע בשנות 20 המאוחרות שלי, אך שמו של הרב ישב אצלי איפשהו בתודעה מאז ומתמיד. אדם, צדיק רם, שמוסד הוא. רמת השרון היא בין הערים שלא מכבר טענתי שמתהדרות בכפייה חילונית, אך עם הזמן החן והחסד שברב הקדוש, החדירה גם בה אהבת-חינם וצמחו בה קהילות של קירוב וחוזרים בתשובה. גם העובדה שהחזון איש שלח אותו להפריח בעיר אמת, העניקה לו לבטח סייעתא דשמיא עצומה, והעיר התחזקה.

בשנה האחרונה בית הרב נותר ריק ממנו. פתקים ומסרים דרך בניו החשובים, החליפו את החיוך הצלול, בעודו משתקם בנתניה. במקום הבית עם הדלת הפתוחה לרווחה ולשמחה ברחוב נעמי, שתמיד הזמין אליו פנימה, ומתוך כך גם אל מעמקי נפשו של האורח, בלי שומרים ובלי חציצות - נשאר כסא ריק ומתגעגע.

בפעם הראשונה שישבתי מולו, בלי שום גינונים ובלב חפץ היה בערב ערב פסח, תשע"א. כבוד הרב ישראל גליס היקר, המכונה גם איש ירושלים, האבא הרוחני שלי מאז ועד היום, הגיע איתי. רציתי ליישר סוגיה מהסמינר בו למדתי קודש. הדבר הטריד אותי ואת מנוחתי והצריכה דעת גדול והמליצו לי על כבוד הרב זצ"ל.

ומאז יש לי את הזכות להיות שם. בשאלות, בשמחות. בצאת חג השבועות או 4 שעות לפני כניסת יום כיפור. אין זה משנה כלל וכלל. הזמן מעליו, כי ליבו תמיד פעם.

התפאורה לא השתנתה – רק סוג המצווה

אתמול, שעון מוצ"ש הראה 21:31. נכנסתי לאותו בית מוכר ואהוב, מלווה בבת דודתו של הרב - הרבנית ברמן  תחי׳, (הגברת הראשונה של בני-ברק שהיא גם אמי המאמצת בתשובה) ובתה, חברתי הטובה מירי.

לראשונה פסעתי לבית הזה לא רק כמנחמת אבלים אלא גם כאשה נשואה כשבעלי שיחיה לצדי – אך הרב, איננו.

ההמולה היתה רבה, כצפוי ליום ניחומים הראשון. במטבח הכלות, במבואה האבלות. לא הבנתי למה אני לא פורצת בבכי גדול ועמוק. הרגשתי איך הצער נמהל בזיכרון מתוק ומנחם כמו קורא לי לבוא. מבקש שאשאיר את החורבן לרגע מאחור ואתמסר לקול אדר שהבליח. הרגשתי איך הגוף שלי מתנתק ופשוט צולל עם הרגע. פורים. כן-כן פורים עלה ראשון. כל שנה הרי יש פה נהירה בדיוק-בדיוק-בדיוק כזו להבדיל. עליה לרגל ממש.. השמועה אודות פורים בבית הרב וברכותיו חוצות הרקיעים, פרסו כנפיי מלאכים עד לכל חסידות וזרם אפשרי וכולם רצו ללגום מהם עדלאידע, תרתי משמע.

לפני שנתיים זה אף הרחיק לכת, ושאלו אותי אם שמעתי על ה"בית-דין בתחתונים, למרגלות רמת השרון". דיברו אודות רב אחד, שמתיר רווקים ורווקות מרווקותם, ושברכתו ואוזן-המן ממנו – משברת עולמות, ושכדאי לנסות.

לאט-לאט הדמעות זלגו מעצמן. ויחד עמן, טיפה צחקתי לי.

נזכרתי שבדיוק בפורים האחרון, הרב עבר ניתוח מסוכן, ובעיר רעשנים הוחלפו ברעש התפילות עבורו. דרך עוזרו, העברתי לרב מסר, שאנו מתפללים עליו בארץ ובחו"ל. קבוצות, קבוצות נערמות, והעיקר שנשמע ממנו בשורות טובות. כתבתי לו, ובליבי רקמתי לי, שעד אדר הבא אזכה לבוא לביתו הגדוש גדול וטף, יחד עם מי שאהיה לו לאשה אוהבת ושמחה, כשאיני עוד רווקה, הזקוקה לברכה.

הבטיח וקיים – בחייו ובמותו

כפי שכבר שיתפתי כאן, ראש חודש תמוז אשתקד, אך יממה לפני שהכרתי את בעלי, בשונה מהמי-יודע-כמה פעמים הקודמות שביקשתי מהרב להחליף/להוסיף את השם "יסכה" לשמי, אז הוא אמר – כעת זה הרגע. כמו יודע. ועוד איך שהוא יודע...

ובצד הגברים, אברך צעיר, בעלי הצדיק, שלמד באחד הכוללים שלו בעיר, לא יודע עד כתיבת שורות אלו את הנס הגדול שהתרחש מבחינתי, בסגירת המעגל הזה, שהרגשתי שהרב שלח לי, ממנוחתו עדן.

רגע לפני שיצאתי, ביקשתי לברך את בתו האהובה הגב' רבקה רום, בכל הברכות שאביה בירך את עם ישראל. רציתי, בסימבוליות שכזו, ערב יום המשפחה, להודות לה על שהם היו לי למשפחה נוספת וברוכה. אז, היא גילתה לי, ששנייה לפני שסגר עיניו, ביקש לקרוא רק עוד פעם אחת, דווקא במסכת ברכות. סגר ולא פתח שוב.

הטורים מוקדשים לעילוי נשמת ר' דוּוִיד בן שלמה יעקב שווארץ זצ"ל

רוצים להזמין את אוריין-יסכה שבת לערב נשי מרגש בביתכן? (ללא תשלום).

חייגו לטל' 073-2221290 או במייל  aviva@htv.co.il

רוצים להגיב, להציע שירים בקדושה או לפנות ל- אוריין-יסכה שבת: hashemonly@gmail.com  (נשים בלבד!)