פרשת תרומה: האם הקב"ה לא סומך על משה, שיבנה לו בית?

גוף האדם הוא מכונה משוכללת, שכולנו מתמודדים עם תחזוקתה.

היכרות מעמיקה עם גוף האדם והבנת המנגנון שבאמצעותו הוא פועל הינה חשובה מאוד, שהרי כל מנגנון זקוק לתחזוקה שוטפת, למוּדעוּת ולידע ביחס לכל המערכות המושתתות עליו. הבנה של כל אלה יכולה לשפר באופן ניכר את איכות החיים.

לימודי רפואה כוללים בתוכם קורסים יסודיים באנטומיה ופיזיולוגיה, אשר באמצעותם המתלמד מגיע להיכרות מעמיקה עם מבנה הגוף האנושי ותפקודו, החל מהתאים הבסיסיים ועד לאיברים ולמערכות השונות. לימודי אנטומיה ופיזיולוגיה הם הבסיס המאפשר לכל רופא להבין את מבנה גוף האדם ואת המחלות שאדם עשוי ללקות בהן במהלך חייו.

מטבע הדברים, מדע האנטומיה מתקדם בצעדי ענק יחד עם התפתחות הטכנולוגיה והמדע באופן כללי.

בעבר התבססו הרופאים על ציורים של ציירים דגולים אשר שרטטו את מבנה הגוף, ושרטוטים אלו אפשרו למתלמדים ללמוד ולהבין את גוף האדם. אולם עם התפתחות הטכנולוגיה, הדבר נעשה קל יותר ויותר: יש מערכות אולטרה-סאונד, רנטגן, M.R.I ועוד, וככול הנראה עוד נכונו לנו הפתעות בתחום זה.

כל זה נכון ביחס לגוף האדם, אולם האם התקדמנו גם בנוגע למרכיב השני של האדם – הנשמה? האם מנסים אנו להכיר את כל מערכות המידות, התכונות, הטוב והרע ועוד? כיצד ניתן ללמוד על ה"אנטומיה" של הנשמה ועל מבנה נפש האדם? אין ספק שאם היינו מכירים את הנפש היינו יכולים לטפל ולתחזק אותה באופן מקצועי יותר, אולם הבעיה היא שהנפש נסתרת מעינינו, ואין כלים המסוגלים למדוד אותה.

תחום הפסיכולוגיה מנסה לעסוק בגילוי ובהבנה של התנהגות האדם, וישנן שיטות שונות כיצד לאבחן את תכונותיו ואופיו.

גם גרפולוגים טוענים כי הם יכולים להסיק מידע על אישיותו של אדם על פי כתב ידו, ציוריו וכדומה. לטענתם, דרך היצירה שהאדם מייצר ניתן לאבחן את הרגשות שלו, למשש מעט את עולמו הפנימי ולהתאים שיטת טיפול בהתאם לממצאים. 

פרשת תרומה מציבה דרך חדשה בהבנת עולמו הפנימי של האדם, והיא: לייצר יצירות על פי הוראות אלוקיות מדויקות, ולנסות להבין מדוע אותן יצירות מוכרחות להיעשות דווקא במידות מסוימות ומחומרים מאוד ספציפיים. לאחר הבנה מעמיקה של מהות אותן היצירות, ניתן יהיה להקיש מהן על נפש האדם.

פרשת "תרומה" עוסקת בציווי על בניית המשכן וכליו. אלוקים פונה למשה בבקשה "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה, ח'). אלוקים רוצה שבני ישראל יבנו לו "בית" – מקום בו יוכל להשרות את שכינתו. פרשתנו עוסקת בפרטים של בניית המשכן וכליו.

המעיין בפרשה רואה שאלוקים נותן למשה הוראות מדויקות ומדוקדקות כיצד לבנות את המשכן: מידות מדויקות, חומרי גלם מסוימים מאוד, צבעים וגוונים ספציפיים. הוא מצווה אותו בפרטי פרטים לעשות "כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ" (שמות כ"ה, ט'). מדוע הירידה לפרטים הקטנים? האם אלוקים אינו "סומך" על משה שיבנה "בית" הכי יפה והכי משובח שרק אפשר?

התשובה היא, שצורת המשכן, כליו ואפילו צורת בגדי הכהונה, אמורים לשמש ככלי ניווט לאדם בעולמו וכלמידה על האנטומיה של החלק הרוחני שבו.

המשכן וכליו מכוונים כנגד העולם ומרכיביו. המשכן הוא דגם מיניאטורי של העולם. כשם שאם אחד ממרכיביו או יסודותיו של העולם יתפרק חלילה, האיזון יופר והעולם עלול להיחרב, כך המשכן צריך להיות מורכב בדייקנות מכל אותם פרטים, מבלי שתהיה אפשרות לשנות מאומה. זאת הסיבה שהתורה מציינת פרטי פרטים בהוראות בניית המשכן, משום שרק אלוקים, שברא את העולם על כל מרכיביו ויסודותיו, יכול להורות על בניית משכן באופן שהוא יהיה המקבילה המדויקת של העולם.

המשכן מכוון לא רק כנגד העולם, אלא גם כנגד האדם. המשכן מתוכנן בהתאם לתבנית העולם הגדול – היקום, ולתבנית העולם הקטן – האדם. התבוננות במשכן, בפרטיו ובמרכיביו הרבים, מלמדת אותנו את רצון אלוקים בעולם, ומה תפקיד האדם. תוצאה של הבנה זו תהיה "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" – השראת השכינה בכל העולם ואצל האדם הפרטי. מבארי התורה עומדים על לשון התורה – "ושכנתי בתוכם" – בתוכו של כל אדם ואדם. זו המטרה!

לאור האמור, מומלץ מאוד ללמוד ולהעמיק בפרשה זו, ולקבל טעימה מופלאה מעולם אנושי פנימי ונסתר.