מחקר: רוצים טיפול רפואי מקצועי ומסור? התייחסו בכבוד לצוות המטפל

מחקר ישראלי חדש שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס" מזכיר לנו את חשיבות הנימוסים שאולי שכחנו: על פי המחקר, כאשר הורה של תינוק חולה מתנהג בגסות רוח כלפי הצוות הרפואי, איכות הטיפול בתינוק תיפגע, באופן בלתי מודע.

התנהגות גסת רוח ומילים פוגעות ומזלזלות בצוות המטפל עלולים לפגוע, ראשית כל, בילד המאושפז. כך שהדאגה לילד, הגורמת להורה להיות קצר רוח כלפי המטפל – היא זו הגורמת בעקיפין לכך שאיכות הטיפול בילד תרד.

פרופ' פיטר במברגר, אחד מעורכי המחקר, חוקר בחוג להתנהגות ארגונית ולניהול משאבי אנוש באוניברסיטת תל אביב, סייפר ל"ניו יורק טיימס" כי "לא חיפשנו במחקר הורים אלימים, אלא הורים שמתנהגים בגסות רוח ומעליבים את הצוות".

המחקר התמקד במחלקות לטיפול נמרץ של היילוד, שם מאושפזים בעיקר פגים. החוקרים בחנו את איכות הטיפול שקיבלו היילודים שהוריהם היו חסרי סבלנות כלפי הצוות, ודיברו באופן לא מכבד. "ההורים האלה לא התנהגו באלימות", מסביר פרופ' במברגר. "הם רק אמרו דברים שלא היו נעימים לצוות הרפואי לשמוע".

ממצאי המחקר לא מפתיעים: אמירות קצרות רוח ומזלזלות השפיעו, ייתכן כי באופן בלתי מודע, על טיפולם של הרופאים והאחיות ביילוד. מיומנות האבחון ואיכות הביצועים היו נמוכים יותר ונצפו יותר טעויות רפואיות אצל בני המשפחות שאינן מנומסות.

לעומת זאת, במקרים שבהם ההורים רק הביעו דאגה באופן כללי למצב ילדם המאושפז במחלקה, והודו לצוות המטפל, היילודים זכו לטיפול מסור ומקצועי יותר.

הסביר פרופ' אריק ריסקין מהפקולטה לרפואה בטכניון, העורך הראשי של המחקר, שמשמש גם מנהל טיפול נמרץ בפגייה במרכז הרפואי "בני ציון" בחיפה, הסביר את ממצאי המחקר. "לא צריך להשתולל או לנקוט אלימות פיזית על מנת שתהיה לכך השפעה על תפקוד הצוות בטיפול הרפואי", אמר. "גסות רוח באה לידי ביטוי גם באמירות אישיות מעליבות כלפי הצוות הרפואי, ויש להן השפעה דרמטית".

"היכולת המקצועית של הצוות הרפואי הושפעה מהאמירות של ההורים", סיכם פרופ' ריסקין את הממצאים. "החולה ובני משפחתו צריכים להתעניין, לשאול ולהביע מעורבות, אך חייב להיות להם אמון בצוות המטפל, וחובה לשמור על כבוד הדדי".