"החלטתי שאני מתמידה בשמירת השבת, ויהי מה"

כשאורית (שם בדוי),25, מחולון, ראתה את אמה לראשונה - כשהיא אוחזת ספר תהילים בידה ומתפללת מעומק הלב – היה זה מחזה שגרם לה לתהיות רבות בתוכה פנימה. היא הייתה רק בת 16, אבל ידעה טוב מאוד עבור מי 'מיועדות' התפילות. "אצלנו בבית, שבת היה 'עוד' יום רגיל שלא כלל שום הכנות מיוחדות. אף פעם לא דיברו איתנו על הקב"ה, אבל הוא היה שם תמיד. ידענו שהוא קיים, ובכל צרה – פנינו אליו לעזרה", היא מספרת.

לעתים, נהגה אורית 'לעזור' לאמה בקריאת התהילים 'סתם, בשביל הכיף'. "בגלל השפה הקשה, היא הייתה קוראת שורה ואני הייתי מדקלמת אותה אחריה", והמילים חלחלו – אך לקח להן הרבה יותר זמן משחשבה האם. "בכל שישי, שעות ספורות לפני כניסת השבת, הייתי מחפשת חברות לצאת איתן לבילויים, אבל ביום שישי אחד – הרגשתי שהכל 'הולך' נגדי. מכל החברות שהתקשרתי אליהן, אפילו לא אחת יכלה לצאת איתי: האחת לומדת למבחן, השנייה עסוקה, לשלישית אין כוח והרביעית אצל הסבתא. כשהגעתי לאופציה האחרונה ברשימה, אמרה לי החברה הששית כי מסיבה השמורה עמה, החליטה לשמור שבת".

אחרי שניתקה את הטלפון, 'קפצה' המחשבה לראשה ולא נתנה לה מנוח. "אמרתי לעצמי, 'אולי זה הסימן שגם אני צריכה להתחיל לשמור שבת? מה כבר אני יכולה להפסיד? אם יימאס לי, אפסיק'".

וכך היה. "לא הלכתי לבית כנסת, ולא התפללתי. אכלתי, ישנתי אך לא מעבר לזה. בשלב מסוים, הזמן לא זז. היה לי מאוד קשה, אבל כשהשבת יצאה, משהו בי התחיל להתגעגע אליה מאוד. אז החלטתי שאני מתמידה בזה,  ויהי מה".

בשבת שלאחר מכן ניסו חברותיה לשכנעה להצטרף אליהן, ליציאה הקבועה. אך לשמחתה, מצאה בה את הכוח להכריז באוזניהן: "מהיום אני שומרת שבת". אז נכנס לתמונה בית הכנסת השכונתי, בו מצאה אורית שמחה ותוכן רוחני מסוג אחר לגמרי, ממה שחוותה בשבת הראשונה ששמרה.

בבית הכנסת, התוודעה אל קבוצת תהילים קבועה והחלה לפקדו מדי שבוע. שם גם שמעה לראשונה על אתר הידברות, ועל שיעורי התורה המרתקים שמועברים בו. "מצאתי את עצמי מדי יום יושבת על המחשב ומחפשת שיעורי תורה בנושאים שונים. מה שעניין אותי הכי הרבה באותה תקופה היה שיעורים על השבת, והרגשתי שהצפייה בשיעורים דרך האתר נותנת לי כוחות להמשיך לשמור אותה, ולהמשיך להתחזק – למרות הקושי החברתי".

ככל שהתחזקה מצאה כי השפה המשותפת בינה לבין חברותיה החילוניות – הולכת וגדלה. "זה היה פלא בעיניי, כי רובן היו בראש אחר לגמרי של יציאות ובילויים. עד היום, אחרי שעברתי כברת דרך רוחנית ארוכה, אנחנו בקשר טוב. הרבה מזה אני חושבת ששייך לשיעורים שלמדתי באתר הידברות, לדרך ארץ ולחשיבות של המידות הטובות של האדם – שזו המשימה העיקרית שלנו בעולם הזה".

מעוניינים לשתף אותנו בסיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל  shira@htv.co.il