סתיו שפיר - אין שום חופש או שוויוניות בשמלה לא צנועה

אורן חזן הוא לא בדיוק חבר הכנסת הפופולארי ביותר, או זה שזוכה להערכה הרבה ביותר מצד עמיתיו. אבל השבוע, כשצעק קריאת ביניים בזמן נאומה של חברת הכנסת סתיו שפיר, ממלאת מקום יושב ראש הכנסת שניהלה את הישיבה אמרה לו: 'אתה צודק'.

הטריגר לקריאת הביניים לא היה משהו ששפיר אמרה – אלא דווקא משהו שהיא לבשה. היא הגיעה למשכן הכנסת באותו יום עם שמלה בלי שרוולים, וחזן צעק: "אני רק שאלה. אם הייתי עולה עם גופיה, אף אחד לא היה אומר לי משהו?".

ח"כ נאווה בוקר, שניהלה את הישיבה, מיהרה להסכים איתו דרך המיקרופון. "אתה צודק. אני חושבת שזו פגיעה בכבוד הכנסת. לצערי, זה כללים שכנראה אי אפשר לאכוף אותם על חברי הכנסת אבל לבוא עם גופיה זה באמת לא נאה".

שפיר, כמובן, לא קיבלה את הנזיפה בעין יפה. מאוחר יותר היא טרחה להסביר לכתב ידיעות אחרונות: "השנה היא 2017. למי שלא שמע, נשים היום הן לוחמות בקרקע ובאוויר, מנהלות ודירקטוריות, ח"כיות ושרות. ראוי שחברי הכנסת הנכבדים יתעסקו בלהשיב ברצינות לדברים שעליהם אנחנו מדברות במקום לעסוק במה אנחנו לובשות".

לתשובה הזו, כמובן, אין שום קשר לדיון לגבי מידת ההתאמה של השמלה שלבשה לעבודה בכנסת. נשים הן אולי לוחמות, מנהלות וח"כיות – אבל גברים מכהנים בתפקידים דומים, והעובדה היא שהם אינם יכולים להרשות לעצמם את הלבוש המדובר. ח"כ חזן היה מורד מהדוכן לו ניסה לנאום עליו בלי שרוולים, ואף מנהל שמכבד את עצמו לא היה מגיע בבגד קצרצר וחשוף לאירוע רשמי. איכשהו, יש הבדל עצום בין קוד הלבוש הרשמי לגברים ולנשים.

הנקודה הזו התחדדה לי במיוחד כשצפיתי לא מזמן בקונצרט קלאסי בביצועה של תזמורת אירופאית יוקרתית. התזמורת הורכבה מגברים ונשים כאחד, והם כולם התלבשו כיאות למוזיקאים המנגנים במעמד כזה: הגברים לבשו חליפות ועניבות פרפר, בעוד הנשים לבשו...שמלות מהסוג שסתיו שפיר בחרה ללבוש אתמול. וזה לא דבר יוצא דופן. בכל אירוע ערב רשמי אפשר להיתקל באותו סטנדרט כפול: כשגברים רוצים להיות רשמיים וחגיגיים, הם מתלבשים יותר. כשנשים רוצות להיות רשמיות וחגיגיות, הן מתלבשות פחות.

תתפלאו, אבל לא מדובר בתופעה חדשה בכלל. אני זוכרת כיצד הופתעתי לראות, לפני שנים, את תמונתה של מרי טוד לינקולן כפי שהופיעה בנשף הבחירה לנשיאות של בעלה, הנשיא אברהם לינקולן, בשנת 1860. מרי טוד לינקולן הייתה אישה מהוגנת בת זמנה: בשנת 1860, ציפיות הצניעות מנשים היו גבוהות הרבה יותר, ושמלות הגיעו תמיד עד הרצפה. אבל בנשף ההשבעה היא לבשה שמלה לא צנועה. למה? מחקר היסטורי קצר הבהיר לי שבאותה תקופה אכן אישה שלא היתה מכוסה היטב בצאתה לרחוב זכתה לזלזול רב, אבל באירועים חגיגיים כמו נשפים הסטנדרט השתנה באחת: את השמלה שאסור היה למרי טוד לינקולן ללבוש במטבח הבית שלה היה מותר לה לגמרי ללבוש באירוע הרשמי הגדול ביותר של המדינה.

אז מה קורה פה? גם אם בשנת 1860 נשים זכו ליחס של יצורים שונים בתכלית מגברים, זה לא המצב היום. איך ייתכן שבעידן השוויון והשוויונות, יש קריטריונים שונים כל כך ללבוש רשמי גברי ונשי? במה נגרע חלקם של הגברים שלובשים חולצה, עניבה וז'קט בעוד נשים יכולות ללבוש מטר וחצי של בד מתנפנף ולהיחשב 'מכובדות' באותה מידה?

בכל פעם כשמדברים על קוד לבוש, התלונה היא בדרך כלל שהנשים הם אלה שסובלות מאפליה. זוכרים את 'מחאת המכנסונים' בתיכונים? התלמידות התלוננו אז כי לבנים דווקא כן מותר ללכת במכנס סופר-קצר. ובכן, אם זו טענה לגיטימית, למטבע הזה יש שני צדדים. למה לנשים מותר להופיע בשלל מקומות ואירועים בלבוש מינימלי – ולגברים אסור?

האמת היא שקוד לבוש רשמי הוא דבר שמרני מטבעו, וכך הוא משמר לא רק את הטוב – אלא גם את הרע. גם בימיו של לינקולן, פוליטיקאי נדרש להגיע לאירוע רשמי עטוי חליפה, ולא לבוש בסרבל הביתי שלו. אשתו, לעומת זאת, שנתפסה בעיקר כחפץ דקורטיבי, לא נדרשה להתלבש בצניעות לאירוע כזה. והסטנדרטים להופעה חגיגית לא השתנו מאז: גברים מתכסים כדי להפגין רצינות, יוקרה, מכובדות. ונשים מרשות לעצמן לבוש בלתי צנוע, כי הן ממשיכות מרצון את מורשת ההחפצה שלהן.

אין שום חופש או שוויוניות, גברת סתיו שפיר, בשמלה חושפנית. גם נשים בנות המאה התשע עשרה, נטולות זכויות הצבעה, בעלות על רכוש או סיכוי למשמורת על הילדים, זכו ל'חופש' המפוקפק הזה. כן, יש לנו היום נשים שמכהנות כמעט בכל תפקיד. האם זו הסיבה להמשיך להיצמד לקוד לבוש עתיק, שעוצב בעידן שבו אישה לא הייתה יותר מקישוט חברתי?