המוצרים שמתחפשים למזון בריא: כך מטעים אתכם יצרני המזון

אתם אולי מתחפשים רק בפורים, אבל מוצרי המזון שאתם רואים על מדפי הסופרמרקט – מתחפשים בכל ימי השנה. בעידן שבו המודעות לתזונה בריאה עלתה מאד, יצרני המזון מנסים לרכוב על הטרנד הזה. אבל במקום לייצר מוצרים בריאים באמת, רובם פשוט מעדיפים לנסח את הכתוב על האריזות כך שתחשבו שמדובר במזון בריא. הנה רשימה של ההטעיות הנפוצות ביותר שמנסות לשכנע אתכם בלי ביסוס שמדובר במוצר עם יתרונות ייחודיים לבריאות.

1. 'מיוצר מחומרים טבעיים בלבד'. חכו רגע, וקראו את רשימת חומרי הגלם המלאה. כן, המוצר הזה טבעי לגמרי, אבל זה לא מונע ממנו להכיל בעיקר סוכר, שמן, וקמח לבן. 'טבעי לגמרי' אינו בהכרח בריא: גם הרעל ארסניק, אחרי הכל, הוא חומר טבעי לגמרי.

2. 'דל שומן'. אם התווית מנסה לשכנע אתכם שהמוצר דל בשומן, או 'מופחת-שומן', קרוב לוודאי שהוא עשיר במשהו אחר: בסוכר. אופנת המוצרים דלי השומן התחילה לפני כמה עשורים, כאשר רופאים האשימו בעיקר צריכת שומן מופרזת בהתפתחותן של מחלות לב. היום הרופאים כבר לא כל כך בטוחים באשמתו של השומן: אבל כן בטוחים לגמרי שלא יצא שום דבר טוב מהכמויות המסחריות של הסוכר שהוכנסו לעוגיות דלות השומן, פשוט כדי שיהיה להן קצת טעם.

3. 'ללא תוספת סוכר'. מוצרים כאלה מתחלקים לשתי קטגוריות: כאלה שבאמת לא הוסיפו להם סוכר, כי בטבעם הם מתוקים מספיק (תרכיז תפוחים טבעי, למשל, מכיל שפע של סוכר טבעי מהתפוחים), ומוצרים שהוסיפו להם ממתיק מלאכותי. רוב הממתיקים האלה התגלו כבר כמזיקים לבריאות. אבל גם אם אתם לא מודאגים מהטווח הארוך – שימו לב שמי שצורך בלי הגבלה מהממתיקים הללו ('זה לא סוכר!) עלול למצוא עצמו עד מהרה לוקה בשלשול.

(צילום: shutterstock)

4. 'ללא גלוטן'. מוצרים ללא גלוטן הם צורך חיוני לאנשים הרגישים לגלוטן. עבור שאר האוכלוסייה, עם זאת, לא הוכח שמוצר ללא גלוטן בריא יותר ממוצר מקביל עם גלוטן. לעיתים קרובות דווקא ההפך הוא הנכון, שכן המוצר עם הגלוטן מכיל יותר סיבים תזונתיים. אז למה התווית הזו החלה לצוץ בכל מקום? כי היא אופנתית, זה הכל.

5. 'מכיל פרי אמיתי'. מוצרים רבים (יוגורטים למשל) מתפארים בכך שהם מכילים 'פרי אמיתי' או 'מחית פרי אמיתי'. אבל אל תצפו למצוא בתוך המוצר את הפירות הגדולים והצבעוניים שמצולמים על האריזה: מוצר עם תווית כזאת יכול להכיל כמות מינימלית של פרי, ובהחלט לא יכול להיחשב כ'ארוחת פירות'. רוצים לדעת עד כמה הכמות קטנה ביחס לכל המוצר? יש חברות נדיבות שיכתבו לכם את האחוזים בדיוק, אבל אם המידע הזה לא מופיע על האריזה, פשוט בדקו את רשימת חומרי הגלם. ככל שהפרי רחוק יותר מראש הרשימה, כך שיעורו במוצר קטן יותר.

6. 'בתוספת אומגה 3'. קיימים שלושה סוגים של חומצות שומן אומגה 3. EPA, DHA ו-ALA. לא כל השלושה שווים לטובה: רק שני הסוגים הראשונים הוכחו כחיוניים לבריאות הלב והמוח. אם אתם רוצים לצרוך את החומצות הללו, ההימור הטוב ביותר שלכם הוא לאכול דגים.

מה זה אומר כשמוצר שלא מכיל שום שמן דגים מתיימר להכיל אומגה 3? הוא מכיל את הסוג השלישי, ALA, שאינו מועיל במיוחד. בדרך כלל החברה משיגה את האפקט הזה בכך שפיזרה במוצר מספר זרעי פשתן. אז כן, יש פה אומגה 3 – אבל זו לא האומגה 3 שאתם צריכים.

(צילום: shutterstock)

7. 'דיאט' או: 'דל קלוריות'. גרסאות דיאט של מוצרים מכילות שפע של ממתיקים מלאכותיים, כמו סוכרלוז, אספרטיים, ועוד. לא רק שהממתיקים האלה מזיקים בפני עצמם, אלא שתווית ה'דיאט' לא מבטיחה למשל שהוסרו מהמשקה חומרים מזיקים מאד אחרים, כמו חומצה פוספורית. החומצה הזו מצויה במשקאות מוגזים וידועה בכך שהיא שוחקת את השיניים והעצמות.

8. 'אורגני'. מוצר המיוצר ממרכיבים אורגניים הוא אכן מומלץ – כל עוד אתם יודעים מה מקורם של הרכיבים האלה. מספר גדל והולך של מוצרים מעובדים ותוספי מזון אורגניים בשוק הבינלאומי משתמש בחומרי גלם המגיעים בסין, ויבול אורגני סיני גדל כמעט תמיד בשדות שסובלים מזיהום מתכות קשה ולפיכך מכילים כמויות עצומות של כספית או עופרת. מוצר כזה הוא אולי אורגני, אבל הוא גם די רעיל.

9. סוכר בתחפושת. לא מדובר אמנם בכיתוב על התווית, אבל זו הטעייה נפוצה שמתחבאת ברשימת חומרי הגלם. לסוכר יש כשישים שמות! אם היצרן רוצה להטעות את הצרכנים כל מה שהוא צריך לעשות הוא להשתמש באחד השמות הנרדפים של הסוכר: גלוקוז, פרוקטוז, מלטודקסטרין או דקסטרוז, למשל. אם הוא רוצה להישמע ממש טבעי הוא עשוי לרשום: 'מייפל', 'סוכר דמררה' או 'סירופ תירס'. צר לנו לבשר: כל אלה סוכרים, והם אולי מוסיפים טעם למוצר, אבל ממש לא מוסיפים לכם בריאות.

10. כשרות. כן-כן. זו דווקא בעיה שאינה נפוצה בישראל, אבל היא נפוצה מאד בעולם, ולכן היא נכללת ברשימה זו. לא תאמינו כמה גויים גמורים קונים רק מזון עם הכשר מתוך אמונה שהוא בריא יותר! תעשיית הכשרות אמנם נהנית מכך, אבל מפעם לפעם היא נאלצת שוב ושוב להבהיר: לא, 'כשר' אין פירושו 'אורגני', 'כשר' אין פירושו 'לא מהונדס גנטית', ו'כשר' בכלל, אינו ערובה לערך התזונתי של המוצר...וגם את זה כדאי לזכור.