אבא שלי, ענן החלומות הוורוד מתרחק עם כל תשובה שלילית

לאבא הגדול שלי!

כבר תקופה שנדמה לי שכל השדכנים וכל הבחורים שקעו בתרדמת חורף...

או שאולי פשוט הם עברו להתעסק ב"קולקציה החדשה"? ואני הועברתי ל"מחלקת העודפים?".

המחלקה הזו, שכולה שאריות, עודפים מכל מיני שנים שהזמן נתן בהם את אותותיו. אם זה אבק, אם זה קרע, אם זה כתם, או כל פגם אחר... ומי שנכנס למחלקה הזו, עושה סיבוב ויוצא כלעומת שבא...

איזה שקט...

איזה יובש...

והלב גם הוא נראה יבש, אדיש, אטום...

אבל בפנים יש כ"כ הרבה דמעות... כ"כ הרבה כאב...

כ"כ הרבה רצון ותשוקה לזכות כבר להגיע לשלמות, לחיבור האלוקי עם המיועד לי...

ואין---

ענן החלומות הוורוד, הענוג והרך נראה כמתרחק, ורק האמונה שמפעמת ונלחמת מחזיקה אותי כאן!

(צילום: shutterstock)

ואז מגיע איזה טלפון, והלב קצת מתחיל לרקד. ויש הצעה, והיא נשמעת טוב ואפילו טוב מאד, ובעיניים נדלק ניצוץ קטן ומייחל... 

אבל בוםםם! התשובה שלילית (כמובן?!).

וכבה הניצוץ, והתכווץ הלב, והיאוש מנסה לזחול פנימה. ושוב אני במאבק עיקש לא להיכנע! להמשיך להאמין, לייחל ולקוות, ובעיקר – לא להפוך לקרה, אדישה ומחוספסת, שאף הצעה לא מעניינת אותי ולא אכפת לי מכלום...

ומגיע הלילה ומאיר השחר, ועוד יום של כמיהה חולף, ועוד אחד...

ואני רוצה, כ"כ רוצה להרגיש אותך קרוב אלי, מחבק, מלטף, מרגיע...

הבדידות הזו קשה מנשוא! ה-לבד הזה...

כולם ממשיכים במרוץ חייהם, בפרט עכשיו, בעומס הימים... חברותי עסוקות בתחפושות הילדים,

ואני מנסה לעזור, לתת רעיונות לעוד תחפושת או משלוח מנות לחמות, וממשיכה לחייך ולהתעניין, ולהכין הפתעות לנשואים ולאחיינים...

אבל בסוף היום, כשהבית שקט, ואבא ואמא מזמן כבר נמים, בוודאי חולמים על הצעירה שבילדיהם שיזכו כבר להובילה לחופה... אני נכנסת למיטה הקרה והיחידה בחדר, ל-ב-ד!

מצטמררת מהחושך ומהשקט, ואז צף ועולה הכאב, ומפלח את ליבי, וחותך.

מעיין דמעותי היבשות כמעט מטביע אותי...

אבל שם, לפתע, אני מרגישה אותך קרוב מתמיד,

לוחש לי שאתה איתי תמיד תמיד, מחבק ושומר...

לא עוזב לרגע, ועכשיו אפילו נושא אותי בידיים...

ומכין לי את הכי טוב שלו אני משתוקקת כ"כ...

ואתה מבטיח שהוא יבוא! ולא ירחק היום!...

ואז נשמט העט מבין אצבעותי, ואני נרדמת כשחיוך פרוש על שפתי, ואתה שר לי שיר ערש:

"בידך אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה ועם רוחי גוויתי ה' לי ולא אירא".

לילה טוב, אבא.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.