סיון רהב מאיר
סיון רהב מאיר על פרשת תצוה: על בגדים שעושים את האדם, בגדים שמסתירים אותו
מי היה משה רבנו ובמה היתה גדולתו? איך מניחים לשלהבת החינוך לעלות מאליה? וגם: המסר של אסתר המלכה ליום האישה
- סיון רהב מאיר
- פורסם י"א אדר התשע"ז |עודכן
פרשה שלמה רק על בגדים? למה התורה מקדישה כל כך הרבה זמן ללבוש של הכהן הגדול? מה זה משנה מה בדיוק הוא ילבש, העיקר הכוונה, לא? התורה אפילו משתמשת בביטוי "בגדי קודש", שבמבט ראשון נראה כאילו הוא מכיל סתירה פנימית. מה הקשר בין קדושה לבין בגדים? אלפי שנים עוסקים הפרשנים בפרשת "תצוה", ומסבירים איך הבגד עושה את האדם, ואיך לבוש מלכותי ומכובד יוצר מציאות מלכותית ומכובדת. כמה חשוב שהכהן הגדול ילבש בגדים שיגרמו גם לו וגם לנו להתייחס אליו ואל תפקידו באופן מרומם.
הרב שלום נח ברזובסקי אומר שזה לא רק הכהן גדול, זה גם אנחנו. בספרו "נתיבות שלום" הוא כותב על בגדי "הכהן הגדול" שלנו. הוא מבקש מכל אחד מהקוראים, גם במציאות המודרנית שבה מנכ"ל של חברה יכול להסתובב בקרוקס במשרד, לבחור בגדים יפים וחגיגיים יותר, פעם אחת בשבוע: "כי עניין בגדי שבת הם 'בגדי קודש' המטהרים את כל אבריו של אדם, כדי שיוכל להיכנס לשבת קודש ולקבל את אורה. ויש בחינה של טהרת האברים על ידי בגדי שבת, ובגדי שבת מכניסים בנו קדושה".
תחפושות כל השנה
מודדים, מתקנים, מדביקים, קונים, מודדים שוב. עוד מעט מתחפשים. אבל אנחנו לא עוסקים בתחפושות רק ביום שבו מודיעים על כך מבית הספר של הילדים. הנה רעיון עוצמתי, בעיני, של הרבי מלובביץ', על התחפושות שאנחנו רואים בימים אלה סביבנו, ועל התחפושות של כל השנה:
"כשאתה רואה אדם מחופש בפורים למפלצת או לחיה או לליצן, אתה לא מעלה על דעתך לרגוז עליו. זו הרי רק תחפושת. ובכן, גם בחיים אנו פוגשים הרבה אנשים 'מחופשים': זה מחופש לקמצן, זה לגס רוח, זה לחצוף, וזה לסתם אחד שלא אכפת לו משום דבר. אבל זוהי לא דמותם האמיתית של האנשים. זו רק תחפושת. עמוק בתוך הלב יש בהם טוב. הם רק לובשים תחפושת, שעליהם להסיר אותה, ועלינו גם לעזור להם להסיר אותה. וגם אנחנו עצמנו לובשים תחפושות כאלה. את ההבנה שלנו בפורים, שכולם מחופשים, יש לקחת אל תוך השנה כולה".
(צילום: פלאש 90)
גם היום יום האישה!
אתמול ציינו בעולם את יום האישה. קיבלתי הרבה פרסומות על סיילים ושמעתי הרבה סטטיסטיקות. אבל גם היום הוא יום האישה. היום מציינים את "תענית אסתר", יום צום לזכר הצום שקבעה אסתר המלכה. מול הדמות הנפלאה של אסתר, שמלאה בתוכן ובעוצמה, המגילה מתארת עוד מלכה – ושתי. בתחילת המגילה אחשוורוש עורך משתה מפואר, שבו הוא מראה את כל הכלים והחפצים והבדים היוקרתיים שלו. בין כל הקישוטים והיינות, הוא רוצה להראות עוד חפץ: את אשתו. המגילה מספרת שהוא מבקש לקרוא לוושתי כדי "לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ, כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא". איזו החפצה. זה נשמע מיושן? אם נבדוק זאת בכנות, נגלה שהגישה של אחשוורוש פופולארית מאוד גם היום, בפרסומות, בתכניות בידור ותרבות, בתעשיות שלמות שמבוססות על מראה חיצוני בלבד ומשעבדות רבים (ורבות) לאידיאל יופי כוזב. בין השורות, המגילה לועגת לאחשוורוש, ודורשת מהקוראים שלה יחס אחר. נקודה למחשבה ליום האישה, לתענית אסתר, ובעצם לכל יום.
להצטרפות לקבוצת "החלק היומי" של סיון רהב מאיר, נא לשלוח בהודעת ווטסאפ את שמכם בלבד למספר 054-8151949
לרכישת ספרה החדש של סיון רהב מאיר, "הסטטוס היהודי", דרך הידברות שופס, חייגו 073-2221250 או הקליקו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>