אם לילד שנפצע מפיקות: "היה 'בום' אדיר, עשן מילא את החדר והמכנסיים של בני עלו באש"

תראו מה פיקות עגולות, אדומות, קטנות ותמימות, יכולות לעשות... במצגת כואבת במיוחד שמופצת בימים אלו, ניתן לראות אמא כאובה שמשתפת במה שעבר עליהם בשנה שעברה:

"בפורים בשנה שעברה לא היה לנו כל כך שמח", היא כותבת. "הפיקות התפוצצו בכיס מכנסיו של בני. היה 'בום' אדיר, עשן סמיך מילא את החדר, המכנסיים עלו באש! בני נכווה קשות בידו ובשתי רגליו. רק בנס המכנסיים לא המשיכו להתלקח".

והאם ממשיכה וכותבת: "כולנו יודעים שחומרי הנפץ מסוכנים, אך משום מה הפיקות נראות לנו תמימות יחסית. מסתבר כי החברות המייצרות אותן מבינות שמדובר בחומר נפץ פעיל ומסוכן, וזוהי הסיבה שחלקן מזהירות על גבי האריזה באותיות קטנטנות משימוש 'לא נכון' בפיקות'. כך הן מכוסות מבחינה משפטית במקרה של תביעה עתידנית כתוצאה מפציעה.. ואנחנו? שימו לב... מי בכלל מצליח לקרוא את זה? מצליחים לקרוא את האזהרות? זהו היחס בין מטבע לגודל האותיות.

וכך זה נראה בהגדלה (שימו לב לאזהרות מס' 2,3 ולהערות למטה).

"בבית החולים", מוסיפה האם, "נתקלנו במספר גדול של כוויות קלאסיות כתוצאה מפיצוץ פיקות בכיסי מכנסיים. זאת מאחר שחיכוך הפיקות זו בזו בתוך כיס הינו מסוכן, ומגע יד אדם בכיס עלול לחמם אותן עוד יותר.

החברות המייצרות את הפיקות מודעות לכך שהשילוב הזה יכול להביא לפיצוץ של החומר ולכן חלק מהחברות, כמו זו, מציינות את האזהרה: "לא לשים את הפיקות מפוזרות בכיס". נו באמת, ראיתם פעם ילד שמאחסן פיקות במקום אחר?

אזהרה גאונית נוספת: "אין לאחוז בפיקות ביד אלא להחזיקן באריזה". וכיצד יגיעו הפיקות מהאריזה אל האקדח?

והנה שורת המחץ: "לשימוש בהשגחת מבוגר בלבד". כאילו שמבוגר יכול למנוע את הפציעה... הרי אני בעצמי ישבתי ליד הבן שלי ברגע הפיצוץ.

החברה מזהירה למטה כי אין אחריות על שימוש במוצר בניגוד להוראות... וזהו! היא מסודרת מבחינה משפטית. ואנחנו? רק התחלנו.

בהמשך חושפת האם תמונות מהזוועה שהתחוללה בעור של בנה ומציינת: "נראה לא טוב? לא סימפטי? זה רק בגלל הציווי: 'ונשמרתם מאוד לנפשותיכם', וכדי שהמסר יחלחל..."

מי היה מאמין? לא מדובר בפצצות הגדולות שמרעידות את השכונה, אלא בסך הכל כמה פיקות תמימות, קטנות, אדומות כאלה, בדיוק-בדיוק כמו שהיו לנו כשהיינו בעצמנו ילדים.

אז זהו, שלא בדיוק. היום הדברים הללו מיוצרים במקומות שונים בעולם מחומרים זולים, בעבודה חאפרית שחוסכת ליצרן הרבה כסף.

במילים אחרות: לא בטוח לשימוש. כל נגיעה בחומר הנפץ הזה עלולה לגרום לפיצוץ.

והרי לפניכם הפיקות שהתפוצצו אצלנו בבית. כך הן נראו לאחר הפיצוץ – שרופות ומעוותות בצורתן, כתוצאה מהחום של האש.

את הכאבים שמיד לאחר הפיצוץ אין לתאר. צעקות, בכי, מד"א, מים, משחות, תחבושות... אך הייסורים הללו המשיכו עוד שבועות וחודשים!

החלמה של כוויות היא עסק איטי, מורט עצבים, ובעיקר כואב מאוד.  ברוך ה' בני נרפא לחלוטין, פרט למספר צלקות קטנות. אבל בגלל הסיפור שלנו שמעתי על מקרים נוספים. אנחנו מכירים אישית שני ילדים אשר הניחו את הפיקות באקדח, ועוד לפני שלחצו על ההדק הפיקות התפוצצו, האקדח נפל ועלה באש.

בחנות בה ביקרתי על מנת להזהיר לא למכור את החומרים האלה, סיפרה לי המוכרת כי יום קודם לכן ילד בדק חבילה של פיקות והיא התפוצצה לו בידיים. (בעל העסק סירב כמובן להפסיק למכור את המוצר המסוכן אך הרווחי הזה).

בתי החולים מתמלאים בכל שנה בילדים שבמקרה הטוב נכוו ובמקרה הפחות טוב עברו קטיעת אצבעות, נפגעו קשה בעיניים... שלא נדע.

"בקיצור", היא חותמת, "אל תכניסו הביתה את חומרי הנפץ האלה, והסבירו לילדיכם שגם בחוץ לא כדאי לגעת או להתקרב אליהם... אל תעודדו את מכירת החומרים המסוכנים והפיקות, אל תקנו ואפילו העירו למוכר – כיצד הוא לוקח על עצמו את האחריות שמישהו ייפצע?

פורים שמח ובטוח!