אבא שלי שבשמים, תעזור לי לא לפחד, ולהרגיש שאתה איתי

אלוקים שלי,

אני תמיד זוכה לדבר איתך, ב"ה, בדיבור, במילים שלי, כשהרגש זה הדבר היחיד שפועל, והשכל מבין שעכשיו הוא צריך לנוח כשזה מדובר בך, אבא.
כשאני ואתה מדברים, אני מרגישה את הרצון, את האש שבוערת בי, שיודעת שאתה והאמת שלך זה הנכון.

ברגעים הקדושים האלה, הדמעות על אוטומט, והשפתיים ממלמלות לפני כל הבקשות "תודה" – כי אני זוכרת מאיפה הגעתי, זוכרת את הימים שייחלתי להגיע לאמת שלך, לרצונות האלו .

ועדיין, אבא, זה מפחיד.

מפחיד להגיד לחומר, להבלי העולם הזה – אתה פחות חשוב מהרוח .

מפחיד להבין שהאמת בעולם הזה היא התורה, הרוחניות. זה החשוב באמת, ואלה דברים שהם לפעמים בלתי מוסברים, ומוחזקים ע"י האמונה.

מפחיד לפעמים לחשוב, שלהחלטות בחיים יש כל כך הרבה משקל .

אבל, אבא, ברגעים שאני מדברת איתך, אני יודעת שזה הנכון.

וברור, ללא ספק, כשעולים מדרגה זו הרגשה חדשה, וצריך אומץ, אבל מי רוצה להישאר במקום, אבא? בעולם כזה, שהאמת פה כל כך בוערת לצאת, ואי אפשר לברוח ממנה?

אז אבא שלי,

אני רק רוצה לומר לך תודה.

תודה על הזכות הזו, גם אם עכשיו זה קצת חדש ומפחיד ומבלבל, ויש קצת ספקות.

תודה על מי שאני היום, ועל מה שאני בכלל.

אבא שלי,

אני מבקשת ממך בלבד – כי אתה זה הכל.

אני מבקשת אומץ, אבא.

אומץ להתקדם, אומץ לשאוף, ובעיקר... אומץ לא לפחד.

אומץ לא לפחד לחיות את האמת היחידה בעולמך, כי אבא שלי, אני רוצה!

ולפעמים זה גם מספיק, לא?

אני רוצה בע"ה לבנות בית כשר, אני רוצה להתקדם, אני רוצה את הקרבה אליך, אבא!

ולפעמים, אבא, כשאני לא מוצאת את התשובות, אני זורקת יהבי עליך, ואומרת לעצמי – 'את לא מבינה כלום! וזה בסדר! כי יש מי שדואג לך, ויש מי שמסדר. ואני מבקשת ממך, אבא, שתסדר את הכל, כי רק אתה יודע את היעוד שלי, ואת הטוב ביותר בשבילי'.

ואבא, עוד דבר קטן,

אבא, גם אם אני נופלת, או מתיאשת,

גם אם אני מוותרת לזמן מה, אפילו אם אני בוכה,

אבא, בבקשה תזכור שזו לא אני באמת, אלא זה יצר הרע שמנסה להפיל.

אבל, אבא, בכל הפעמים שאני לא נופלת, או בכל הפעמים שאני מכריחה עצמי לחייך ולהאמין בך, בבקשה, אבא, תעזור לי, תראה לי שאתה איתי, שהכל מסתדר בצורה הטובה ביותר כשמאמינים בך, כשמשכנעים את עצמנו להרגיש שה' זה הכל.

אבא, אתה זה הכל!

ואת זה אני רוצה תמיד להרגיש, שאתה מכוון אותי בסיעתא דשמיא עצומה וברחמים עצומים, וכל היום והלילה לא נותן לי להרגיש לבד לשניה.

אבא, תודה על הכל.

תודה על כל הטובות שאתה עושה עמי, שלא מגיע לי בכלל.

בתך, זוהר

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.