מוסיפים מקודש לחו"ל

אין ספק שהצמא בקרב יהודי הגולה לתכנים היהודיים הוא אדיר. הביקוש להרצאות הוא עצום, אולם היצע הרבנים שמגיעים עד אליהם הוא מועט. על פי נתונים סטטיסטיים, פזורים ברחבי העולם כ-14 מיליון יהודים, מתוכם כחצי מיליון ישראלים. פעמים רבות בארץ קל לעשות ערבוב בין הישראליות והיהדות, ולהשען על ההימצאות באדמת הקודש כעל אדמת מבטחים. אולם, כשהמרחק מהארץ גדל, וישנו ניתוק מהתרבות הישראלית, מתעורר פי כמה הצורך לשוב ולהרגיש את השייכות והעוצמה המשפחתית שמאפיינת את העם היהודי. מתוך כך מתחיל, בדרך כלל, תהליך של חיפוש מעמיק אחר התוכן הרוחני דווקא בחו"ל.

אך, למעשה, לא חייבים לרדת מהארץ כדי להרגיש את הצורך בשייכות. ישנם יהודים רבים ברחבי העולם, שמעולם לא היו ישראלים - והידברות היא הבית השני שלהם. מיטל מפאריס מספרת, שאצלם בקהילה, הפופולאריות של הידברות מורגשת בלי קשר למוצא ואפילו לשפה. "הידברות הפכה לשם דבר עולמי גם עבור כאלו שאינם ישראלים, ואינם מכירים דבר מהארץ. אף אלו שאינם שולטים בשפה העברית מצליחים להסתדר. אמנם חיים בקרבנו רבנים מצרפת, אבל הרבנים הישראלים מביאים איתם משהו אחר - סגנון יותר מפולפל, יותר ישראלי, וזה נותן המון לקהילה".

אחת הבעיות הגדולות איתה מתמודדים יהודי הגולה, היא ההתבוללות. הבעיה מתחילה לרוב במוסדות החינוך הכלליים. בארה"ב, לדוגמא, חינוך פרטי עולה כ 1000$ לילד, על כן, לא פעם נאלצים ההורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר ציבוריים ("פאבליק סקולס"). בבתי הספר הללו מתערים הילדים היהודים עם אוכלוסיות נוצרים ומוסלמים, והתוצאות קשות מנשוא - אחוזי ההתבוללות בקרב היהודים האמריקאים עומד על כ-60%, ובקרב הישראלים על כ-15% בקרב בני הדור השני. הילדים היהודים דבקים במנהגי חבריהם הגויים, מדברים אנגלית וחוגגים חגים נוצריים.

ההורים, שאמנם גידלו את ילדיהם לחיים חילוניים, מוצאים את עצמם חסרי אונים והמומים נוכח המציאות הקיצונית אותה לא צפו - ילדיהם מתרועעים עם הגויים, ומתרחקים בצעדי ענק מחיק היהדות. במצבים הללו, לא פעם מוצאים עצמם מרצי הידברות כמתווכים בין ההורים לילדיהם, ולרוב, בסיעתא דישמיא, הם עושים זאת בהצלחה רבה.

IMG-20150702-WA0015.jpg

לורה מניו יורק עדה לכך: "יש לנו זוג חברים מקווינס, ניו יורק, שהיו רחוקים מאד מהיהדות. ילדיהם למדו בפאבליק, ולבנם הגדול (היום בן 19) היה קשר עם גויה. בדיוק באותה תקופה, התקיים בעיר סמינר של הידברות. בחסדי השם, ובלחץ רב מאוד, הצלחנו להביא את הבן לסמינר, שמאוד חיזק אותו (ואת אביו בעקבותיו). מיד לאחר הסמינר הבן עזב את הגויה, התחיל להניח תפילין, ומעט לאחר מכן אף מצא עבודה עם חבר'ה ישראלים מתחזקים. אותה חברה שלי, שהיתה מאוד רחוקה מהדת, התחילה ממש לבכות כשסיפרה לי על היום הראשון בו בנה החל ללכת עם ציצית. במקביל, הם רשמו את בתם הקטנה ללימודי עברית, על מנת להכניס אותה לבית ספר יהודי. כל זה קרה מסמינר אחד של הידברות ב"ה".

סיפורים כדוגמת אלו הם שכיחים מאוד, ובדיוק מסיבה זו יוצאים מרצי ומרצות הידברות לסבבים המייגעים והמפרכים סביב העולם. במסירות נפש ממש, הם עושים ימים כלילות עבור אותם יהודים. עבורם, ללמד עוד אדם להניח תפילין, להסביר לעוד אם ובת על מעלת נרות השבת, לקרב עוד יהודי - שווה כל מאמץ, כל מרחק וכל דרך.

* * *

לכבוד חודש אדר, שאלנו מספר שאלותהרב והסטאנדפיסט שמעון פרץ.

"הנסיעות לא קלות", הוא מספר. "פעם סיימנו כנס בדאלאס והיינו צריכים להגיע לשבת הידברות עם הקהילה במיאמי. נסענו 20 שעות בלי לינה, בדרכים לא מוכרות, בניצוחו המופלא של ניר (סמנכ"ל הארגון). נהגנו ברכב השכור בתורות, נוסעים מעיר לעיר, ומכפר לכפר. אכלנו ברכב, לנו ברכב, ואפילו הנחנו תפילין בישיבה, עד שהגענו לכנס, שעה לפני כניסת השבת. עם הגיענו, התארגנו בזריזות, התפללנו מנחה וערבית, והתחלנו בהרצאות עד חצות הלילה. היינו עייפים מאוד, אך מורגלים למצב, שכן כך נראה כמעט כל סבב כנסים. האנשים שמגיעים מפיחים בנו כוחות. אני תמיד משווה את הכוחות הללו לקהל אוהדים: כשרוצים להעניש קבוצת כדורגל, מטילים עליה משחק בלי קהל, מפני שאלו נותנים לה את המוטיבציה והכוח. כך הם הכנסים עבורנו - הקהל מחזק ומקבל אותנו באהבה, בעוד אנחנו מתמסרים אליו לגמרי".

2.jpg

מה, לדעתך, סוד ההצלחה שלך בכנסים בחו"ל?

"לדעתי אני מזכיר לישראלים נשכחות. את החמימות, את המשפחה המרוקאית. לרבים מהם אין אפשרות לעזוב את ארצות הברית מפאת היתרי שהייה שטרם הוסדרו. על כן, כשאנו מגיעים, אנו מביאים להם את הבית שכה התגעגעו אליו, ממש עד אליהם. אני, באופן אישי, נהנה במיוחד מהכנסים עם הרב זמיר, איזו זכות. אני חושב שהסטנד-אפ שלי מול העומק של הרב זמיר, מביא חיבור יפה לקהל".

מה ההבדל בין קהל הכנסים בארץ לבין הקהל בחו"ל?

"אני חושב שבחו"ל הקהל יותר אוהב הומור. בדיחות על הבית מעלות בהם נשכחות. מלבד זה, בארץ יש שפע של שיעורי תורה ורבנים, ובחו"ל אין, לכן יש הערכה עצומה לעצם בואנו. זה כלל לא מובן מאליו עבורם שאנו מגיעים. הקהל ממש גומע כל מילה".

maxresdefault.jpg

שמעתי שאתם מסייעים לא פעם בענייני התבוללות, ספר לנו.

"כן, זה קורה כל הזמן. בדנוור, שבארצות הברית, לדוגמא, הכרנו ישראלי בשם אייבי, שהיה בקשר עם בחורה גויה. כשהגיע לכנס ליבו נפתח, והוא החליט לעזוב אותה. בהמשך נוצרה מערכת יחסים בינו לבין בחורה ישראלית שהגיעה לכנס ותרמה להידברות. היום, ברוך השם, הם נשואים.

היו גם שני אחים מקווינס שבניו יורק, שבעקבות המפגש עימנו החליטו לעזוב את אמריקה, נכנסו לישיבה בארץ, והתחתנו עם שכנותיי. היום הם גרים לידי".