הרב יצחק זילברשטיין
שואל הרכב שוחח בפלאפון, והשוטר שעצרו גילה שלרכב אין טסט
הקנס הושת על ראובן, וכעת הוא פונה אל בעל הרכב ומתרעם: "איך לא עלה על דעתך לומר לי שהרכב ללא טסט?! כמדומני שכבודו צריך לשאת בקנס הכבד!"
- הרב ארז חזני / ופריו מתוק
- פורסם י"ז אדר התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)מעשה שהיה בראובן, שביקש מחבירו שמעון שישאיל לו את רכבו למספר שעות.
שמעון הסכים בחפץ לב, ומסר לראובן את מפתחות הרכב.
והנה, במהלך הנסיעה צלצל המכשיר הנייד של ראובן, והוא ענה לשיחה ושוחח תוך כדי שמצמיד את המכשיר לאוזנו.
לפתע עצרו שוטר, והתחיל לרשום לו דו"ח על סך אלף שקלים, בגין דיבור בפלאפון במהלך נסיעה.
תוך כדי הדברים, מתבונן השוטר ומגלה, שהרכב בו נוסע האיש, לא עבר את בדיקת תקינות הרכב השנתית - 'טסט'. לא שנה אחת ולא שנתיים, אלא שלוש שנים!
השוטר הגיב בזעם: "אתה נוסע ברכב שאין לו טסט כבר שלוש שנים! תשלם על כך קנס הגון, גבוה בהרבה מהקנס הראשון...!".
הקנס הושת על ראובן, וכעת הוא פונה אל בעל הרכב ומתרעם: "איך לא עלה על דעתך לומר לי שהרכב ללא טסט?! כמדומני שכבודו צריך לשאת בקנס הכבד!".
ומה משיב לו שמעון? - "עשיתי לך טובה, ואתה עוד מעיז לבוא עלי בטענות?! ומלבד זאת, כבר שלוש שנים שאני נוסע ברכב בלי טסט ולא קיבלתי קנסות, ורק אתה נתפסת בגלל שפשעת ושוחחת בטלפון, ולכן אתה האחראי לקנס!".
עם מי הדין?
השיב מו"ר שליט"א:
נראה שמדיני אדם אי אפשר לחייב את שמעון בעל הרכב, כי לא הזיק באופן ישיר את ראובן, אלא רק מסר לידו רכב שהנסיעה בו עלולה לגרום לו לקנס, ונמצא ששמעון הזיק את ראובן בדרך של גרמא בעלמא, (ובפרט שראובן הוא זה ש'גירה' את השוטר, כי תפיסתו נגרמה מחמת שפשע ושוחח בטלפון באמצע הנסיעה). ולכן נראה שיש לפטור את שמעון מדיני אדם.
אולם, מדיני שמים, אמרנו לשמעון, שעליו לשלם את מלוא הקנס, כי פשע באופן חמור ביותר בכך שמסר לידי חבירו 'סולם רעוע', רכב מסוכן שאסור לנסוע בו, ושעשוי לגרום לקנסות, מבלי לגלות את אוזנו שלרכב אין טסט.
וכשנענה שמעון בחיוב לבקשת ראובן, ומסר לו באדיבות את המפתחות, כאילו אישר שהרכב ראוי לנסיעה, ואילו היה מודיע לו שאין לרכב טסט יתכן מאוד שהשואל לא היה מעיז לנסוע בו, ובטח לא היה משוחח בטלפון... ולכן יש לחייבו מדיני שמים, ככל המזיק בגרמא[1].
ואולי יש מקום לחייב את שמעון גם מדיני אדם, כי מטרת הקנס שמטילים הרשויות, היא כדי למנוע סכנות בנסיעה ברכב שאינו בדוק ומאושר לנסיעה, ובעל הרכב הוא זה שהעמיד את רכבו לנסיעה המסוכנת, ואם כן ראוי יותר שהקנס יושת עליו. ומה שהטילו את הקנס על הנוהג ברכב בפועל, יתכן שכך יותר נוח להם, אולם אילו הנידון היה מגיע אל בית הדין, היינו מצדדים להטיל את הקנס על בעל הרכב! (ואמנם על רכב שיושב מבלי לנסוע, אין קנס, מכל מקום כאן בעל הרכב הוא זה שגרם לנסיעה ברכבו, בכך שמסר אותו לשימוש חבירו, ולכן מסתבר שעל ראשו יש להשית את הקנס).
לסיכום: מדיני שמים שמעון בעל הרכב צריך לשלם את הקנס שהושת בגין הנסיעה ברכבו ללא טסט. ואולי חייב גם מדיני אדם.
[1] ואמנם מבואר במאירי (ב"ק נ"ו.), שאין חיוב לשלם בדיני שמים אלא כאשר הגורם להיזק התכוון להזיק, אבל כשלא היתה כוונתו כלל להיזק, פטור אף בדיני שמים ('כי הוא יתברך יודע תעלומות לב'), מכל מקום, בענייננו, בעל הרכב נהג כ'פרא אדם' בכך שמסר לידי חבירו רכב מסוכן, ובפשיעה כה גדולה חייב אף כאשר לא התכוון להזיק, כי היה לו להעלות על דעתו ולחשוש שמא ייגרם לחבירו נזק בנסיעה ברכבו (יעויין בתוס' שם ד"ה כסויי). ואגב עסקנו בחיוב לצאת ידי שמים, נציין את לשונו הזהב של ה'ערוך השולחן' (חו"מ ל'-כ"ה): "אין בית-דין של מטה דנים אותו, אך דינו מסור לשמים, ועונשו בעולם האמת קשה אלף פעמים מעונש של מטה, כדמיון הכוכבים, שלמטה נראים כקטנים מאוד, ולמעלה גודלם הרבה מאוד"!
לרכישת ספרי "ופריו מתוק" מהידברות שופס.