הרב אלכסנדר זיסקינד בעל ה"יסוד ושורש העבודה": מקבץ עובדות לדמותו הגדולה

בי"ח באדר תשפ"ב, חל יום ההילולא ה-228 של הרב אלכסנדר זיסקינד זצ"ל, מחבר הספר "יסוד ושורש העבודה". הרב זיסקינד היה רב ומקובל ואיש אשכולות נודע ביותר במאה ה-18 ,התפרסם כאחד מגדולי הרבנים בדורו וכצדיק מיוחד במינו, ונודע בכינויו בעל "יסוד ושורש העבודה", על שם ספרו, או בראשי תיבות: יסוש"ה. הרב נפטר בי"ח באדר 1794.

הגאון מוילנא אמר עליו: "רבי אלכסנדר זיסקינד גדול כספרו, וספרו גדול כמוהו"; רבי לוי יצחק מברדיטשוב כתב בהסכמה לספר כי חזקת המחבר היא "שייכנסו דבריו בלב שומע יהם להחזיק במוסר ה' ויראתו"; והחוזה מלובלין אמר שגילו לו משמים, "שחשוב מאוד אצל הקב"ה סדר התנהגותו של הצדיק היסוד ושורש העבודה וגודל תמימות לבבו לפני ה', כי הוא היה מתנהג תמיד באמונה, ובהשגחה פרטית בכל ענייניו".

יסוד ושורש העבודה

חיבורו המיוחד של הרב אלכסנדר זיסקינד הוא הספר "יסוד ושורש העבודה". הספר מדריך את האדם בהתנהגותו היומיומית, בתפילתו ובמצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו. הספר עשה רושם רב בעת יציאתו וזוכה עד היום לפופולריות רבה ונחשב כספר יסוד בעבודת ה' ונדפס לראשונה בשנת תקמ"ב.

בספר זה מוליך אותנו המחבר הדגול, בסגנונו המיוחד במינו, בדרכי עבודת ה', צעד אחר צעד – החל מההשכמה בחצות לילה, ועד למועדי השנה.הספר מספק הדרכה נפשית צמודה למעיין בו, את הדרך הנכונה בה יש לעבוד את ה'. מביא את עיקרי המידות עליהן צריך האדם לעבוד, והן: היראה, האהבה לה', התשובה, ההקפדה על קדושה וטהרה והענווה, ומרבה לעורר על גודל ההכנה טרם כל מצווה, על ההתלהבות בעת התפילה, וכיצד עליו לחוש שעה שהוא מתפלל. כמו כן מבאר כוונות הפסוקים בכל התפילה ובכוונות שיש לכוון בהן ובהטעמות הנכונות שיש להקפיד עליהן ושלא להבליע את האותיות בתפילה. כך למשל בתפילת העמידה: "השיבנו אבינו – "כשיאמר אבינו יכניס שמחה עצומה בלבו". והחזירנו בתשובה שלימה לפניך – "בתחילה יתפלל במחשבתו בשברון לב מאוד ואחר כך יתפלל תפלה פרטית על עצמו ויתפלל בלב נשבר מאוד שייתן בלבו לחזור מהן, ומה טוב כי פלגי מים תרד עיניו"

קיימים מספר נושאים, אותם הרבה המחבר הגדול להזכיר בספרו. ביניהם: "עשיית נחת רוח לבורא – עיקר עבודת האדם", הודאה ושבח לבורא יתברך, שמחה בעבודת ה', ארץ ישראל ומסירות נפש. 

עשיית נחת רוח לבורא – עיקר עבודת האדם: "ובוודאי יש לאדם לחקוק עבודה זו של נתינת נחת-רוח ליוצרנו ובוראנו יתברך שמו ויתעלה על לוח לבו, ואל יליזו מעיניו אפילו רגע אחד כי על קוטב עבודה זו היה עיקר בריאת האדם בעולם הזה".

הודאה ושבח לבורא יתברך: "הייתי נזהר מאד ליתן הודאה ושבח לה' יתעלה יתברך שמו על כל מה שהגיע עלי, הן איזה רעה ר"ל קטנה או גדולה - הייתי מצדיק עלי את הדין בשמחה ונתתי לה' יתברך גם כן הודאה על זה בשמחה עצומה, בזו הלשון: 'יוצרי ובוראי אתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי ואני נותן לפניך שבח והודאה על זה יוצרי ובוראי, כי בוודאי לטובתי עשית לי סיבה זו'. הן על איזה טובה קטנה או גדולה נתתי לו ית"ש הודאה ושבח על הטובה שגמלני. ובוודאי כל אדם מוזהר על זה. והיא משנה מפורשת "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה", והיודע תעלומות יעיד עלי שמלבד החיוב מהמשנה הקדושה עבדתי עבודה זו בתמידות מגודל אהבת ה' יתברך שהייתה תקועה בלבי בתמידות.

שמחה בעבודת ה': "היה בלבי בוער בתמידות שמחה וחדוה עד מאד, שמחה שאין למעלה הימנה, שיש לי אלוה כזה שלא תכזב אלוהותו לעולמי עד ואחר שברא עולמות לאין מספר בחר גם בי בשר ודם, חרש מחרשי אדמה, וברא אותי מגודל טובו בתוך עם קדוש הישראלי והיה כזה בלבי בתמידות התפארות גדול שזכיתי להיות עבד עולם לאלוה כזה".

ארץ ישראל: חיבה מיוחדת הייתה לרבי אלכסנדר לארץ ישראל, ואף שלא זכה לעלות אליה בעצמו, היה מכתת רגליו על מנת לאסוף כסף עבור יושבי ארץ הקודש. בצוואתו כתב: "בני אהובי, תשוקתכם יהיה בתמידות ליסע לארץ הקדושה. ובוודאי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו".

מסירות נפש: בספרו מוזכר בתמידות גודל העניין הנשגב של מסירות נפש למען שמו יתברך ולמען קיום מצותיו כדי לעשות נחת רוח ליוצרנו ובוראנו ומגדיר אותה "עבודה אחת פרטית ונשגבה מאד", שאפשר לקיימה גם במחשבה ולא רק במעשה, "בכח ולא בפועל".

הספר מתחלק לשנים עשר שערים לפי שמות שערי המקדש:

הקדמה - לקריאת ההקדמה, ובה מבאר המחבר מדוע כתב את הספר. לחצו כאן.

שער א' - שער הגדול, הוא מבוא גדול להלהיב לבות בני אדם אל כללות העבודה של אהבה ויראה והוא כולל עבודת הלב והמחשבה. לקריאה, לחצו כאן.

שער ב' - שער האשמורת, כולל כל עבודות האשמורת וכל ברכות השחר וקרבנות עם כל הסדר עד ברוך שאמר. לקריאה, לחצו כאן.

שער ג' - שער השיר, מבואר בו כוונות פסוקי דזמרה ודקדוק המלות.

שער ד' - שער המזרח, מבואר בו כוונות "אמן יהא שמיה רבא" וקריאת שמע וברכותיה וכוונת הייחוד.

שער ה' - שער הקרבן, מבואר בו כוונת תפלת "שמונה עשרה" ושאר כל סדר התפלה.

שער ו' - שער הניצוץ, מבואר בו גודל מעלת הלמוד וסדר הלמוד והכוונה הראויה. לקריאה, לחצו כאן.

שער ז' - שער הבכורות, מבואר בו כוונת האכילה עם כל פרטיה וכוונת ברכת המזון וברכת הנהנין וכן תפלת מנחה וערבית וק"ש שעל המטה.

שער ח' - שער העליון, מבואר בו כל פרטי העבודות של ערב שבת קושד וכל יום השבת עד אחר הבדלה.

שער ט' - שער הצאן, מבואר בו כל פרטי העבודות של חודש ניסן, ואחריו על סדר החדשים חודש סיון, תמוז ואב. לקריאה, לחצו כאן.

שער י' - שער המים, על חודש אלול, ומבואר בו התעוררת התשובה

שער י"א - שער האיתון, על חודש תשרי, בו מבואר כל פרטי העבודות הנעשים בחדש זה עד אחר חג הסוכות. לקריאה, לחצו כאן.

שער י"ב - שער המפקד, בו מבואר כל פרטי העבודות של חודשי החורף עד אחר חודש אדר. לקריאה, לחצו כאן.