ממציא האינטרנט מזהיר: אלה הסכנות ברשת

אולי לא ידעתם, אבל לאינטרנט יש ממציא מוכר. קוראים לו טים ברנרס-לי, והוא מדען מחשבים בריטי. בשנת 1980, כשעבד עבור מעבדת מחקר החלקיקים הסמוכה לז'נבה, ברנרס-לי פיתח פרויקט שיאפשר אחסון מידע וקישורים. זה היה הבסיס לרעיון שהציע מאוחר יותר ב-1989: ליצור מעין מערכת 'היפרטקסט' גלובלית שבה אנשים יוכלו לחלוק מידע ולקשר למידע כדי שתיווצר מעין 'רשת' גדולה של נתונים. לשם כך הוא פיתח את שפת HTML והאינטרנט המודרני יצא לדרך.

לא מזמן חגגה רשת האינטרנט 28 שנים. אבל במקום לציין את המאורע עם עוגה ונרות, ברנרס-לי בחר לפרסם בתקשורת מאמר שבו הוא מפרט את הדברים שמדאיגים אותו בהתפתחות האינטרנט. בטיחות ילדים? חומר על כל תועבות העולם? לא זה ולא זה. את ברנרס-לי מדאיגים שלושה דברים: אובדן שליטה על מידע פרטי, הפצה של מיגע שגוי, וחוסר שקיפות בפרסום פוליטי.

אובדן הפרטיות הוא סוגיה חמה כבר יותר מעשר. גוגל, פייסבוק, אמזון וחברות מקוונות אחרות, מרוויחות כסף בכך שהן עוקבות אחרי משתמשים ברשת, והמידע הזה לעיתים קרובות נמכר לצדדים שלישיים. אבל מה שמדאיג במיוחד את ברנרס-לי הוא האפשרות שממשלות ישתלטו על המידע הפרטי הזה: "דרך שיתוף פעולה או כפייה, ממשלות מנסות יותר ויותר לעקוב אחר כל פעולה שלו ברשת...בממשלים מדכאים, קל לראות את הנזק שנגרם: למשל, בלוגרים נאסרים ואף מוצאים להורג. אבל אפילו בארצות דמוקרטיות, מעקב בלתי פוסק אחרי האזרחים הוא דבר מוגזם".

סכנת המידע השקרי והדיסאינפורמציה, מציין ברנרס-לי, נובעת מהתמריץ הכספי של אתרי מדיה חברתית ומנועי חיפוש להראות לנו לינקים שנקליק עליהם. כתוצאה מכך אנחנו זוכים לכותרות סנסציוניות,, 'חדשות מזויפות', ומידע שמושך את תשומת ליבנו וגורם לנו להקליק – אבל לאו דווקא מספק תשובות נכונות.

לבסוף, מציין ברנרס-לי את העובדה שהאינטרנט של היום מאשר לגופים פוליטיים לפרסם בעילום שם, כשהם למעשה אומרים דברים שונים בפלטפורמות שונות, הכל לפי קהל היעד. צעירים בקבוצות פייסבוק לצעירים, למשל, יקבלו מודעות מותאמות עם מסר מסוים (שאינם יודעים מי עומד מאחוריו) בעוד קבוצה דמוגרפית אחרת באתר המותאם אליה – תראה מודעות אחרות לחלוטין. הגוף הפוליטי ירוויח – בלי שבכלל ידעו אילו קמפיינים הוא העלה לרשת. "האם זה דמוקרטי?" תוהה ברנרס-לי.

פתרונות קונקרטיים לבעיות האלה, למרבה הצער, אין אפילו לממציאו של האינטרנט. הוא כן מציע לפעול ציבורית, דרך הפעלת לחץ על חברות וממשלות כאחד, כדי להחזיר כמה שיותר שליטה על נתונים פרטיים לידיו של הציבור. כדי שזה יעבוד, כמובן, הציבור צריך להרים את הראש שלו מאתר החדשות המזויפות המרתק ולהיזכר איך גוגל יודע להראות לו בדיוק את הכותרות שיכבשו את כל תשומת הלב שלו. אל תבנו על כך שזה יקרה בקרוב.