על חטא העגל, ולמה אין מה לקנא במרוויחים הגדולים של עסקת מובילאיי

זה לא רע לעשות עיסקה של 15.000.000.000 ...דומני שגם אזרחי המדינה, המרגישים לפתע חלק ממעצמה כלכלית, אוהבים את עיסקת מובילאיי – אינטל, שגם אם לא נתפתה להאמין שהיא תתרום באופן ישיר לאזרח הקטן – עושה לנו טוב בלב... (אם אנחנו לא מספיק טייקונים בשביל לקנא...).

מה באמת עושה הרבה כסף לבנאדם? בפרשת השבוע אנו קוראים על חטא העגל, החטא שהוריד את עם ישראל ממדרגת מלאכים בני אלמוות כפי שזכו להיות במתן תורה – וממנה הידרדרו למצב האנושות כפי שאנו מכירים כיום על כל תחלואיה, ובכלל זאת חזרה לגזירת המיתה המרחפת על כל בן תמותה.

ההסברים לחטא והטעויות שהובילו אליו הורכבו מכמה גורמים, אם זה ה'ערב רב' אותו אספסוף שעלה עמם ממצרים ולא היה חלק הומוגני מעם ישראל, אם זו ההצגה שהשטן הראה להם בדמותו של משה כשהוא נוטש אותם ומלווה בדרכו האחרונה על ידי מלאכי מעלה, ואם זה הקושי לקבלת המגבלות שהוטלו עליהם ועדיין לא התרגלו אליהן.

אולם השורש שממנו צמחה כל הסטייה הזו – לדעת חכמינו היה דוקא ההתעשרות המהירה וריבוי הזהב של ביזת מצרים וביזת הים. הרכוש הרב ששללו סינוור את עיניהם וניתב את מאווייהם לבקשת ה'חיים היפים' ללא עול וללא משמעת.

את העומק הזה של החטא חושף משה בפניהם רק אחרי ארבעים שנה, בשיחת הפרידה שלו בה הוא רומז להם על התקלות והכישלונות שליוו את דרכם המשותפת אתו לאורך ארבעים שנה - כפי שמפרשים חכמינו את הפסוקים בתחילת ספר דברים, שבציינו את התחנה שלהם כ:'דִי זהב' הוא מתכוין לרמז כי דַי זהב ( = מִדַי זהב) שהיה להם, היה הגורם לחטא. לדברי חז"ל ריבוי השפע הכלכלי שהיה להם הוא אשר הביא אותם כמעט באופן בלתי נמנע לחטוא... כפי שנאמר '...וצאנך ובקרך ירביון וכסף וזהב תרבה לך ורם לבבך ושכחת את השם' השפע והעוצמה גורמים לאדם לשכוח את מי שנתן לו את הכח והמח לעשות את הכל. שפע כלכלי גם אם איננו בא לידי ביטוי בחיי נהנתנות – גורם לתחושת שכרון כח המשכיחה את ה'. כפי שהוכיחה ההיסטוריה פעמים רבות וכפי שיכול כל אדם לחזות על עצמו, הצרה והמצוקה מקרבת לבורא יותר מאשר השפע.

תפילה של סבא

הציניקנים יאמרו: תן לנו להתמודד עם הצרה הזו, אנחנו מעדיפים לעמוד באתגר של חשבון בנק תפוח ולהתאמץ לזכור את ה', מאשר שמנהל הבנק יזכיר לנו לפנות אל ה'.

אולם בדורות עברו' יהודים רבים ביכרו את החיים הפשוטים ואף העדיפו את נסיון העוני על נסיון העושר. במשפחתנו מסופר על סבא רבא שביקש ברכת צדיק שמזרעו לא יהיו עשירים (ויש לציין שהברכה מתקיימת יפה...) ובין גדולי ישראל (להוציא אלו שדגלו בסגנון הנהגה מלכותי) לא תמצא עושר כבן בית. 'תורה וגדולה במקום אחד' זו מציאות חריגה שזכה לה דווקא רבי יהודה הנשיא מתוקף תפקידו כמקביל למלך, ואף הוא לא ניצל זאת להנאתו ובטרם מותו הצהיר ש'לא נהנה מהעולם הזה אפילו כאצבע קטנה...'.

ובכל זאת יש שעומדים גם בניסיון העושר, הללו לא רק זוכרים את הבורא על אף הרכוש וההון הרב, אלא משכילים להבין שהם אינם אלא גזברים שהקדוש ברוך הוא נתן בהם אימון שידאגו להוביל את השפע למקומות הנכונים. וכפי שכתב רבי חיים מוולוזי'ן ונכתב אף בספרי חסידות, 'כל העולם ניזון בשביל חנינא בני'  - הכונה הפשוטה 'בשביל' -'בעבור'. אולם רמוז כאן שרבי חנינא הוא השביל והצינור להעברת השפע לעולם... גישה זו מנקזת את כל הגאווה מהעושר ובמקום שכחת הבורא היא מביאה את זכרו והשגחתו לתוככי החיים...

תחנת טעינה

לפני פרשת העגל אנחנו קוראים על פרשת השבת. לאור הדברים דלעיל ניתן למצא את הקשר בדרך זו. אדם עובד ששת ימים, מצליח, מרויח, אולי אפילו מתעשר... ביום השבת הוא עוצר מהמירוץ, מתנתק גם מהתקשורת הקושרת אותו לעסקיו נון סטופ – ומתחבר לתחנת אנרגיה רוחנית. הוא לא ישכח מהבורא הנותן לו כח לעשות חיל, הוא יזכור ויזכיר לעצמו ולמשפחתו שיש בורא עולם, יש מנהיג וביג בוס לכל מה שאנחנו עושים ומצליחים, ובמצותו אנו שובתים מכל העשיה ואפילו מהמחשבה עליה במידת האפשר – ומתחברים למקור, מתחברים לנשמה ולבורא יתברך שמו. מי שמטעין את עצמו אחת לשבוע בצורה נכונה ומקדיש את השבת לשולחן שבת עם המשפחה באוירה טובה, לתפילות בבית הכנסת כראוי וללימוד תורה – תהיה לו השבת מקור השראה לזכרון הבורא כל השבוע. ההצלחה העסקית והכלכלית לא תשכיח ממנו את הבורא אלא תקרב אותו אליו יותר.  

מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד

הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.