בעליו של אולם השמחות זיהה את האיש היושב לפניו, ופרץ בבכי

ואיטיבה עמך (בראשית ל"ב, י')

כדאי ורצוי מאוד לחנך ילדים מקטנותם שיתרגלו ללמד זכות. אני מכיר אמהות היושבות מדי לילה ליד מיטת ילדיהן, לפני לכתם לישון, ומבקשות מהם להיזכר במעשה טוב שעשה אי-מי מחבריהם במשך היום. הן מזכירות לילדים לשים לב במשך היום למעשיהם הטובים של החברים, אולי אפילו שירשמו אותם, כדי שבלילה יוכלו לספר להן.

דבר זה יכוון את עיניהם של הילדים לראות רק את המעשים הטובים והישרים.

וכדי להמחיש לילדים את החובה הגדולה ללמד זכות, הנה לפנינו סיפור מדהים ששמענו מאחד המפורסמים שבין רבני העיר שליט"א. הסיפור שהתרחש בקהילתו החשובה, בה מתפללים מאות אברכים בני תורה, יאלפנו מוסר ודעת עד כמה יש ללמד זכות על כל יהודי, במיוחד אם הוא בן תורה ותופס-ישיבה.

סכום הכסף היה בהתאם

מעשה שהיה באותה קהילה בתלמיד חכם שהשיא את בתו בשעה טובה ומוצלחת, וכיוון שלרש לא היה כל, התארגנו כמה מטובי הקהילה לעריכת מגבית שתסייע בידיו לעבור את החתונה בשלום.

קהילה זו נחשבת לאחת המאורגנות והמסודרות בבני ברק, וסכום הכסף שנאסף היה בהתאם... העסקנים מסרו לידיו של האברך צ'ק מכובד, והוא מצידו התרגש מאוד והודה להם מקרב לב על מה שעשו למענו.

והנה, לאחר המאמצים המרובים שהושקעו במגבית זו, נדהמו המתפללים לשמוע שהחתונה תיערך באחד האולמות היוקרתיים בעיר. הם לא יכלו להסביר לעצמם בשום אופן כיצד יתכן שאברך זה, שזה עתה אספו לו כסף, מעז לערוך את השמחה באולם יוקרתי, בה-בשעה שאם היה עושה זאת באולם אחר, זול יותר, היו ההוצאות מסתכמות באלפי שקלים פחות...

אלא שהאברך עצמו, תלמיד חכם מופלג, הבחין בלחשושים של הציבור, וניגש אל המרא דאתרא באותה קהילה, והסביר לו דבר דבור על אופנו.

איש לא יחשוד בי, כך אמר, שעריכת החתונה באולם ההוא, היוקרתי, נעשתה ביוזמתי. אדרבה; אנחנו מצידנו התקשרנו לאחד האולמות הזולים ביותר וקבענו פגישה, אלא שבין-לבין התרחש דבר מדהים. כמה שעות לפני שהלכנו 'לסגור' עם בעליו של האולם הזול, מתקשר לביתנו בעליו של האולם היוקרתי ומודיע שהוא מעונין לבוא אלינו לכמה דקות. 'יש לי דבר חשוב מאוד למסור לכם', אמר ברגשה.

הדבר הראשון ששאל כשנכנס לביתנו, היה, האם אני הוא בנו של...

השבתי בחיוב, והאורח פרץ בבכי.

רק לאחר כמה דקות, משנרגע קמעה, סיפר לנו גופם של דברים. 'אני בנו של... שיסד את האולם, וניהל אותו עד לפני שנה-שנתיים. כאשר הגיעה שעתו האחרונה, בשבוע שעבר, קרא לי אל מיטתו וסיפר בהתרגשות רבה על יהודי אחד שהציל אותו בשואה ממוות בטוח, ואף הכניס את עצמו לסכנה גדולה כדי להציל את חייו.

אבא סיפר לי שמעולם לא ידע את שם המשפחה של מצילוֹ. הפרטים שהיו ידועים לו הם רק שמו הפרטי, ושם הכפר הקטן שבו נולד, סמוך לפרברי וורשה. במשך השנים ניסה אבא לאתר את האיש, כדי לגמול לו על מעשה-החסד הגדול שעשה עימו באותה תקופה הרת-עולם, אולם החיפושים לא העלו דבר.

ממש לפני פטירתו, ציווה עליי אבא שאמשיך לחפש את המציל האלמוני. 'אל תתן מנוחה לנפשך עד שתאתרנו, אותו או את אחד מצאצאיו, ותשלם לו כהנה וכהנה על מה שעשה עבורי', אמר, ועבר לעולם שכולו טוב.

אף אחד לא העלה בדעתו

והנה, בשבתנו 'שבעה' על אבינו, הזכיר בדרך אגב אחד המנחמים את אחד משכניו שנפטר גם הוא מזה-זמן לבית עולמו, ובתוך הדברים הבליע את העובדה שהשכן נולד בכפר הקטן ההוא. חושי נדלקו, וניסיתי לדלות פרטים נוספים על אותו שכן, עד שבסופו של דבר נטוו כל החוטים והובילו אליך.

אתמול קמנו מה'שבעה', וידעתי שהדבר הראשון שאני צריך לעשות הוא לברר אם אתה אכן בנו של מי שהציל את אבי בשואה, ומששמעתי את תשובתך החיובית, אני רוצה לקיים את הצוואה, ולשלם לך על מה שעשה אביך לראש המשפחה שלנו.

במשך שעה ארוכה התמוגגו שני האישים, בנו של הניצול ובנו של המציל, בזכרונות מחיי ההורים והעלו את גבורתם בשואה, וכששמע בעליו של האולם, כך סיפר האברך למרא דאתרא בקהילתו, שאני עומד להשיא את בתי, קיבל על עצמו לערוך את השמחה באולם שלו, חינם אין כסף...

למרות שגם אני חששתי מ'מה יאמרו', הייתי נאלץ להסכים להצעה הנדיבה, כדי לא לבזבז כספי צדקה שנאספו עבורי.

כאשר הגיע הסיפור לידיעתם של אנשי הקהילה, בושו בעצמם על שחשדו באיש תם וישר. אף אחד לא העלה בדעתו השתלשלות שכזו, אבל זה בדיוק קרוי 'לימוד זכות'; לחטט ולחפש בשבע חקירות ובדיקות, אולי-אולי בכל זאת חף האיש מכל פשע ואשם.

נחנך גם את ילדינו שיעשו כך.

מתוך סדרת הספרים "ותן חלקנו", מאת משה מיכאל צורן