עצבות, למה את מגיעה אלי? אני רוצה לשמוח!

לעצבות!

למה דווקא בחודש אדר את מתעצמת אצלי בלב?

איך שאת שומעת: "משנכנס אדר מרבים בשמחה" - את מוצאת בית אצלי בלב... את מתרווחת לך, ועושה מה שבא לך בלב שלי... מחוללת מהפכה, ואח"כ קשה לי לסדר אחריך.

אני מבינה כמה היצר הרע מכניס אותך לחיי, ומשכנע אותך להיכנס אלי, ללב שלי ,לתוך הלב הזה שכל כך רוצה לא להיות בעצבות!

אני נלחמת איתך יומם ולילה, נלחמת בדמעות ...

למה, עצבות? למה באת אלי? אני כל כך לא רוצה אותך!

אבל את באה, ביחד עם הניסיונות, ומתישה אותי.

כשאת באה, את פשוט נדבקת אלי. אני מרגישה שאין לי כוח להילחם בך, לצערי. וכואב לי כשאת נמצאת איתי, כי אני יודעת שגם השכינה לא נמצאת איתי... כי אין השכינה שורה כשאדם נמצא בעצבות!

ועכשיו, רציתי לכתוב לאחת שאני כל כך נכספת אליה: לשמחה !

אני נכספת אליך... מתפללת עליך, ואת מתחבאת לי.

וכשאני מוצאת אותך, את מסכימה לבוא רק בתור "אורחת".

אני מוכנה להקריב את נפשי עבורך, שמחה יקרה... רק תבואי! ובבקשה, תהיי מוכנה להיות דיירת בתוך ליבי.

כתוב בתהילים: "כי בשמחה תצאון...", כלומר, שע"י השמחה אפשר לצאת מכל הצרות של העולם הזה!

בואי, תעזרי לי!

הניסיונות שלי קשים, ואני מרגישה כל כך רחוקה מאבא שבשמים... כשיהודי שמח, בורא עולם שמח! אני רוצה שתבואי אלי, כדי שאוכל להיות איתך, יד ביד! וככה, כשנהיה ביחד, נוכל לשמח את בורא עולם!

הבעש"ט כתב:עצבותנועלת שערי שמיים, תפילה פותחת שערים נעולים,והשמחה בכוחה לשבר חומות!

אתמול ישבתי ובכיתי לאבא שבשמים על הקושי שלי לשמוח.

כל כך הרבה דמעות ירדו לי, כי אני באמת רוצה להיות שמחה, ויש לי מניעות גדולות, בהתאם לרצון הענק שלי.

ואז ישבתי ופתחתי בליקוטי מוהר"ן כ"ג, על עניין השמחה, וקראתי:

"בענין השמחה, על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים, אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחורה, ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים, ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם! כך גם כן יש בענין השמחה, כי כשאדם שמח, אזי המרה שחרה ויסּורים נסתלקים מן הצד... אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדוף אחר המרה שחרה דוקא, להכניס אותהּ גם כן בתוך השמחה, באפן שהמרה שחורה בעצמהּ תתהפך לשמחה, שיהפך המרה שחרה וכל היסּורין לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה, שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה, נמצא שחוטף המרה שחרה ומכניס אותהּ בעל כרחהּ לתוך השמחה"!

ואז יצאה לי תפילה מתוך עומק ליבי, שכל כך צמא לבורא עולם:

אבא יקר שבשמים,

בבקשה, תזכה אותי לשמחה אמיתית בחיים!

אני הפעם לא מבקשת שהעצבות תלך, כי אני יודעת שהיא יכולה לחזור... אלא מבקשת שתעזור לי להכניס את העצבות שיש לי לתוך השמחה, עד שאפילו העצבות תשמח.

אני כל כך רוצה לשמוח! יודעת ומבינה כמה כוח יש לשמחה, בייחוד בימים האלה!

תעזור לי לשמוח, ולהתגבר על כל המניעות שיש לי לחיוך...

תעזור לי לחייך, אבא! אבל לא חיוך "מזוייף", אלא חיוך מכל הלב.

אוהבת אותך, אבא יקר, ורוצה לזכות לעבור אותך בשמחה!

תעזור לי למשוך את העצבות לתוך מעגל גדול של שמחה אמיתית!

בבקשה, תעזור לי, אבא...

כל כך מבקשת,

שירה.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.