הניצחון האמיתי על היצר אינו נמצא בסוף. הוא נמצא בדרך

כל החיים שלנו, המציאות שלנו, ההווייה שלנו, ההתנהלות שלנו, היומיום שלנו – הכל מושתת על מלחמה אחת עצומה ובלתי נגמרת מול היצרים שלנו. כשחייתי בתור חילונית, לכאורה היה לי קל יותר, שהרי לא היו כ"כ הרבה איסורים שבחרתי לקיים ולשמור עליהם. עשיתי מה שהתחשק לי, מבלי לדפוק חשבון. אך האם הייתי מאושרת? אתם כבר יודעים את התשובה לבד.

אדם רודף את עצמו יום ולילה, כואב וסובל, מסתובב אבל וחפוי ראש, כי עבר על חטא חמור מהתורה, החמור ביותר לפי חז"ל – שהוא שמירת הברית. אחד היצרים הגדולים ביותר שטבועים באדם הינו תאוות הגוף, הכמיהה והצורך שלנו במגע, באהבה, בתשומת לב. זו הסיבה, בעצם, שהמלחמה העיקרית שלנו היא בדבר הזה: לגבר – בשמירת הברית ובשמירה על העיניים והמחשבות, ולאישה – לשמור על צניעותה כדי שלא תכשיל, חלילה, אף אדם מישראל. אז כן, זהו חטא חמור ביותר, שלתקן אותו דורש עבודה קשה מאוד, אך זהו הבסיס של היהדות, זה הקשר שלנו מול הקב"ה, זאת הברית בינינו. ואם אנו מפרים את הברית, אנו כמו כורתים את עצמנו ממנו יתברך, חלילה, והדרך אל התהום קרובה מתמיד.

הדבר הכי יפה בתורה שלנו זה שזכינו באל רחום וחנון. אל שאוהב אותנו כ"כ, שגם אם חטאנו, עווינו ופשענו לפניו, אם נעשה תשובה על החטא (נתחרט חרטה גמורה ונקבל על עצמנו לא לחזור על זה) – הוא ימחל לנו לחלוטין! חלק מעבודתו של היצר הרע היא לגרום לנו להתייסר על החטאים שלנו. אדם לעיתים שומר תורה ומצוות, או לפחות משתדל לשמור על מצווה מסוימת, ופתאום יש לו נפילה, מעד פעם אחת, לא עמד בניסיון... ואז הוא מתחיל לרדוף את עצמו: "הרסתי הכל", הוא אומר לעצמו "כל מה ששמרתי לא שווה עכשיו, אין לי שום חלק בתורת האלוקים!". אך זוהי עצתו של היצר הרע במלוא הדרה, שעושה הכל כדי לגרום לנו להישבר, כדי שנאכל את עצמנו מבפנים ונוותר על ההמשך. הניצחון האמיתי של היהודי הוא לא הסוף, אלא הדרך! אם אתה מצליח לעשות עבודה על עצמך, להכניע את היצר שלך בכל יום מחדש, דע שאת הניצחון שלך כבר השגת! כל בנאדם מועד, בייחוד כשמדובר במה שקשור לשמירת נגיעה ותיקון הברית. זה הניסיון הכי קשה שיש לאדם! אך אל תחשוב שבגלל שמעדת פעם אחת אז זה נגמר, תאסוף את עצמך ותמשיך קדימה! "שבע ייפול צדיק וקם" – יש כ"כ הרבה סיפורי צדיקים מדהימים, על אנשים שעשו עבודת קודש שאנחנו לא יכולים אפילו לחלום להגיע לדרגה שלהם. אך מה שפחות מספרים זה על הניסיונות שהם עברו, הנפילות שלהם והקשיים שלהם. גם הצדיקים הגדולים ביותר נפלו! אך הגדולה שלהם הייתה שהם ידעו לקום. וזה בדיוק הניצחון שלך! אין סיפוק גדול יותר שאדם יכול להרגיש, מאשר כשהוא שולט בתאוות שלו במקום שהן ישלטו בו, מניסיון. להתעלות מעל היצר, מעל רצונותיו של הגוף הגשמי, ולתת לנשמה ולדרך התורה להוביל אותך למקום הכי טוב שתוכל להיות בו – זה הסיפוק האמיתי.

מהו הניצחון על היצר? האם זה אומר שלא נחטא לעולם? זה התיקון הנצחי והמושלם, השאיפה שלנו היא באמת לעשות תיקון אמיתי של המציאות, אך לא בטוח שאנחנו יכולים לתקן הכל. בדור שלנו, שהוא הקשה מכל הדורות ומלא בתאוות, בעצם הרצון שלך, בהשתדלות שלך, כבר הגעת לניצחון! אדם יכול להילחם ביצר שלו במשך 30 יום, יום אחד להישבר – והוא יסתכל על היום הזה בלבד, וישכח מכל 30 הימים. הניצחון הוא התנועה, התנועה קדימה! גם כשאדם נופל – הוא לא מתייאש, הוא ממשיך קדימה, מכיר בעובדה שחטא, עושה תשובה וממשיך הלאה. זה הניצחון האמיתי! המקום הזה אליו הגענו, בו כ"כ הרבה גברים חוטאים בזה וכ"כ הרבה נשים מחטיאות, ומתוך ההכרה בחטא והכאב על העבירה אנחנו צועקים להשם שייתן לנו כוח לעמוד בזה, מתוך הכמיהה האמיתית לדבר השם והידיעה שיש בכוחנו להתגבר על היצר, זה הרי הניצחון של הדור כולו!

לכאורה, דבר שנראה לנו מהנה, ואנו לא רואים בעיניים הגשמיות את הרע שיש בו, אנחנו לא מבינים מה לא בסדר בו. אך רבותינו מסבירים שעולה הנסתר על הגלוי, ומאחורי כל פעולה גשמית בעולם הזה יש עולם שלם של רוחניות שמתעצמת או נפגמת. לצורך המחשה, אם אדם אוכל משהו מתוק שהחיך נהנה ממנו כ"כ, אך בתוכו יש רעל – אם היה יודע שבפנים יש רעל, היה נגעל ומתרחק, אך הוא מרגיש רק את הטעם המתוק, ולא מבין שבסופו של דבר זה יזיק לו, יהרוג אותו! כך הן גם ההנאות של העולם הזה, בייחוד העניין של שמירת הברית, שאיננו רואים למול עינינו את הנזק העצום שזה גורם לנו, אך זה הורג אותנו, לאט לאט ובשיטתיות.

יוצא שאנשים רבים מחפשים ישועות בלי למצוא שום עצה. רודפות אותם צרות רבות: עניות, חוסרים, והם לא יודעים למה. הם לא מבינים שחלק גדול מאוד בזה נוצר מאותם מזיקים שבראו בשעה שעברו על תיקון הברית. האויבים הכי גדולים של האדם הם דווקא אלו שהוא עצמו ברא. אדם חושב שהצרות פוקדות אותו "במקרה", אבל בכלל לא מקשר בין הדברים. אל תיבהלו, זה לא אומר שסוף העולם קרוב, זה רק אומר שעל האדם להתעורר, כי כל עוד הנר דולק אפשר לתקן. אל תחכה למחר, "אל תגיד לכשאפנה אשנה – שמא לא תפנה".

כדאי לזכור שגם אם נראה לנו שהכול אבוד ושאין לנו סיכוי, המציאות רחוקה מאוד מכך. ידוע הדבר שדווקא כאשר מנסים לעבוד על עניין מסוים, אז היצר הרע הוא קשה יותר. "כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו", לכן דווקא אותם שמנסים לעבוד על עצמם ולהישמר, הם אלו שמרגישים שהם נופלים ושקשה להם להתגבר. לעומתם, יש אנשים רחוקים מתורה ומצוות שכל היום נמצאים בתוך הקלקול הזה, ובכלל לא מרגישים שיש משהו לא בסדר... אבל כל זה רק בגלל שהיצר מבין שאנחנו כבר לא טרף קל, ולכן הוא משיב מלחמה. רק צריך לזכור שאם היצר מתגבר והופך לקשה יותר, אז גם היכולות שלנו והחוזק שלנו גדלים יותר, ואנו יכולים להתמודד בקלות עם ניסיונות קשים יותר. "איזהו הגיבור – הכובש את יצרו". שנזכה תמיד להיות גיבורים בעיני השם.