פרשת ויקהל-פקודי: מלאכת קודש – מתי קורן עור פניך?

חוכמת הלב המבוקשת על ידך היא אכן אוצר שלא יסולא בפז. איך תקבלי אותה?

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'".כתיב לעיל כי קרן עוד פניו וסמך לו פרשת שבת לומר שאינו דומה קירון פנים של שבת לשאר הימים וכן שיכוין לומר שאם יהיה יום ז' קודש, תיעשה המלאכה הצריכה לך בששת ימים (בעל הטורים ואור החיים).

בשנייה אחת, את מניחה את כל המרתון מאחוריך, ונותנת לשלווה עוצמתית להיכנס אל תוך ליבך המואר מהשלהבות הזעירות שהדלקת זה עתה. הן מרצדות ומהבהבות מול פניך הקורנות בזוהר מיוחד. כל השבוע חיכית לה, שתבוא ותשטוף את ביתך באור יקרות. ציפית שהיא תגיע ותבריק את המראות הצובאות במעונך. במשך כל ימות החול עיניך מביטות לעברה, רגליך פונות לכיוונה וראשך עסוק בקבלת הפנים שתערכי לכבודה הפעם. לא תמיד קלה המלאכה עבורך, אבל ליבך יודע שכנפיה הצחורות והארוכות של השבת מסוככים עליך גם במהלך ששת הימים הבאים לאחריה. מלאכה אחר מלאכה נעשית על ידך, וההצלחה מלווה אותך בעודך מתקדמת צעד אחר צעד לפסגת הזמן השבועי – הרגע הקסום של הדלקת נרות השבת.

1. כלי מלאכה. "וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶש". הכוונה היא שהכין כלי אומנות הצריכים לעשות בהם כל פרטי המלאכה אשר צווה ה' לעשות כי צריכים כמה פרטי כלי אומנות (אור החיים).

כדי להתכונן לבנית המשכן הכין בצלאל כלי עבודה, על מנת שברגע שתיאסף התרומה מעם ישראל יוכל להתחיל מיד באומנותו. גם לשבת הקדושה יש להכין כלים רוחניים וגשמיים. בגדים מהודרים, אוכל משובח ושולחן ערוך הם חלק מיופייה של השבת.

2. מלאכה מדויקת. "וַיֹּאמְרוּ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַרְבִּים הָעָם לְהָבִיא מִדֵּי הָעֲבֹדָה לַמְּלָאכָה אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָהּ". הנה נדבת העם היא יותר ממה שצריך לאותה המלאכה שציווה ה' לעשות אותה בלבד בלי תוספת וגרעון, שנתן מדה וקצב למשכן ולכל כליו, עליהם אין להוסיף ומהם אין לגרוע (ספורנו).

עם ישראל המשיך להביא תרומות ונדבות למשכן יותר ממה שהיה צריך, ואכן, הם מתבקשים להפסיק, כי מלאכת המשכן היה צריכה להיעשות במידה מדויקת, לא יותר ולא פחות. כדי לשמור שבת כהלכתה, ראוי ללמוד את הלכותיה בדיוק! כדי לא להחמיר היכן שלא צריך ובוודאי שלא להקל בזמן שאסור.

3. מלאכה מבורכת. "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם לְכָל הַמְּלָאכָה לַעֲשׂוֹת אֹתָהּ וְהוֹתֵר". אף על פי שהמלאכה היתה גדולה לא ליום ולא לשנים, אף על פי כן היתה דיים שנשתלחה ברכה במעשה ידיהם (בעל הטורים).

מלאכת המשכן היתה אמורה להיעשות במשך ימים רבים. אך הנה, חכמי הלב הספיקו לעשות אותה בזמן קצר, בגלל הברכה ששרתה במעשיהם. כאשר את מתכוננת לשבת, נחסכים ממך עיכובים אחרים, והברכה נשלחת אליך.

4. מלאכת חוכמה. "וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם". אולי שירמוז שבאמצעות עשייתם המלאכה ובסיבתה, נעשו חכם לב (אוה"ח).

אותם אנשים שעשו את מלאכת המשכן הפכו להיות בזכותה חכמי לב. ההכנות לשבת במשך כל השבוע מסדרות לך את הראש, ומפיקות ממך יצירתיות פורייה ומפתחת. השבת מחכימה אותך בלב ובראש.

יהי רצון שכנפיה הלבנות והמוארות של השבת יהיו כזר זהב לראשך, אשר יטווה את חוכמת ליבך ויתווה את דרכך מידי יום ביומו.

המאמר נכתב לע"נ בת דודתי רבקה ג'ני סופיר ע"ה

יעל עט לוי היא סופרת, משוררת ומרצה. 8400398@gmail.com