חדשות בארץ
הרמטכ"ל: "המנהרות אינן איום קיומי. לא צריך להלך אימים"
"המנהרות הן איום חמור, אבל לא צריך להלך אימים", אמר הרמטכ"ל בדיון אודות לקחי צוק איתן. "הוא לא איום קיומי. אני מטיל ספק במושג אסטרטגי"
- נעמה גרין
- פורסם כ"ח אדר התשע"ז |עודכן
הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט (צילום: פלאש 90)הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט, השתתף בדיון מיוחד על דו"ח המבקר אודות מבצע 'צוק איתן', וטען כי המנהרות הן אמנם איום חמור, אך לא "איום קיומי".
במהלך הדיון, התייחס הרמטכ"ל להתמודדותו של צה"ל עם איום המנהרות, ואמר כי "אני רואה חשיבות רבה לתהליכי הביקורת וגם לדו"ח הזה. יש לגביו תוכנית עבודה מעמיקה בהובלת סגן הרמטכ"ל".
"בכל נקודת זמן מכסת האיומים גדולה, ואי אפשר לתת מענה אופטימלי לכולם", הבהיר הרמטכ"ל. "לאור לקחי צוק איתן, החלטנו להגדיר את עזה כמדינת יעד. לצורך העניין, רצועת עזה שווה מבחינתנו ללבנון. מאז צוק איתן הפנינו משאבים גדולים מאוד ותיעדפנו את המשימה של תת קרקע בעדיפות עליונה בצה"ל. הוצאנו 1.2 מיליארד שקלים כדי לתת מענה טוב יותר לאיום התת קרקע ולבניית מכשול".
בהמשך דבריו, ביקש הרמטכ"ל להפחית את החשש הישראלי מאיום המנהרות. "איום התת-קרקע הוא איום חמור ביותר, אך לא נכון להגדירו כאיום קיומי או אסטרטגי, ולא להלך אימים על עצמנו ועל התושבים שלנו", טען הרמטכ"ל. "יש לנו הרבה מאוד איומים".
"כמו שלא ראיתי בטרור המתאבדים איום קיומי, והשכלנו לגבש דפוס ולסכל את זה ולהסיר את האיום הזה לשנים, כך שלא יודע אם הוא יחזור בעתיד", המשיך איזנקוט בדבריו. "גם המנהרות הן איום חמור, אבל לא צריך להלך אימים. הוא לא קיומי. אני מטיל ספק במושג אסטרטגי, למרות שאני מבין את המשמעות של חדירה ליישוב ופיגוע הרג. אבל זה יכול להיעשות גם דרך הים או על פני הקרקע".