וידויו של ג’יהאדיסט לשעבר: "השתניתי בזכות השכנים היהודים שלי"

לפני עשור, נחשב פריד בנייטו לגורו של תומכי הג'יהאד בצרפת. כבר אז, בהיותו בן עשרים בלבד, החל להטיף לטרור, ושם אף התוודע לאחים המחבלים שריף וסעיד קוואשי, שביצעו את הפיגוע ב'שרלי הבדו' בפאריז.

כבר אז ידע בנייטו על תכניתו של קוואשי לבצע את הפיגוע הנוראי ב'שרלי הבדו', ולאחר מכן אף היכה על חטא – על כך שלא עשה דבר למנוע את מעשה הטבח הנוראי שבו נרצחו 12 בני אדם. 

ימים ספורים לאחר הפיגוע, הגיע בנייטו לתחנת המשטרה בפאריז כדי למסור את עדותו האישית. "הרגשתי אחראי למה שקרה", הוא מספר בראיון נדיר לתמר שבק, מ'ידיעות אחרונות'. "עד עכשיו אני בהלם. בדיעבד, מה שקרה נשמע אולי הגיוני לפחות לגבי שריף. חשבתי שהוא מדבר הרבה, עם מלא מזימות ותככים. אבל אף פעם לא דמיינתי לעצמי, שמשהו כזה באמת ייצא לפועל".

זירת הפיגוע במערכת עיתון 'שרלי הבדו' בפאריז (צילום מסך)

על ההכרות שלו עם שריף, מספר בנייטו כי "שריף תמיד היה עבריין. ואני לא מרגיש שתרמתי להקצנה שלו, כי כבר ב-2004 הוא רצה לפגוע ביהודים בצרפת, לפני נסיעתו למזרח התיכון. ניסיתי למנוע ממנו. כשנעצרתי, סיפרו לי במשטרה שהוא רצה לנפץ חלונות של חנות ששייכת ליהודים, בשש בבוקר, כשכולם עוד ישנו ורגע לפני שיעזוב את השכונה לנצח. אחר כך, כשיצאתי מהכלא, כבר הייתי במקום אחר. היו סביבו אנשים אחרים. הוא לא היה זקוק לי".

"בזכות השכנים היהודים שלי, עשיתי מהפך בחיי"

בשל פעילות הטרור הרדיקלית שלו, נעצר בנייטו מספר פעמים אלא שבפעם האחרונה שבה השתחרר מהכלא - החליט לשנות כיוון, להפוך את הקערה על פיה ב-180 מעלות ולפעול למען מיגור התנועות האיסלאמיות המטיפות לטרור ברחבי צרפת ואירופה.

במסגרת פעילותו ב'מרכז למניעת הקצנה ומעקב אישי' אותו מנהלת האנתרופולוגית דוניה בוזאר, הצליח בנייטו להניא כ-30 צעירים מהתכנית להפוך לג'יהאדיסטים וכיום, במסגרת ספר חדש שהשניים מחברים יחדיו – ינסו לתת כלים לגופים ציבוריים, כיצד לזהות קיצוניות וכיצד להתמודד איתה. "יש לי דם על הידיים, משום שהגנתי על הרעיונות הללו", הוא אומר כיום. "אני לא מחפש מחילה או למחוק את מה שעשיתי, זה בלתי אפשרי. אבל אם אשתוק עכשיו, אהיה שוב אשם".

את הכלים שהוא מציע בספרו, הוא עצמו לא קיבל. "רוצים שאנשים ישתנו, ואומרים להם: 'תשתנו, אבל שלא נראה אתכם יותר'. אנחנו רק דוחים את פתרון הבעיה. הם ירצו 20 שנה בכלא עיראקי או סורי, או עשר שנים בכלא צרפתי, וכשהם ייצאו – הבעיה תישאר. מישהו מוכן להעסיק את האנשים הללו? להושיט להם יד? חייבים להאמין בשינוי, לא רק הפוליטיקאים. האנשים מסביבי האמינו בי, וזה הספיק".

לשאלה מי היו האנשים שהוציאו אותו מהג'יהאדיזם, משיב בנייטו ואומר: "בעיקר השכנים היהודים שלי. הם לא אמרו לי שום דבר, הם פשוט היו שם. אנחנו קרובים, שכנים באותה קומה. כשהם זקוקים למשהו הם דופקים על דלתי. כשחזרתי מהכלא ב-2009, כולם ידעו למה נכלאתי. הרבה אנשים, כולל במסגד, אמרו שצריך להתרחק ממני. השכנים שלי גם יכלו להתחמק ממני, הייתה להם ברירה. אבל הם בחרו לומר: 'שלום, מה נשמע? אתה יכול לבוא לתקן את השירותים אצלנו? מישהו חולה, אתה יכול לבוא לעזור?'. הבנתי שהם חושבים שאדם יכול להשתנות, והם צדקו. דרך מעשים קטנים וכל יום, הם העניקו לי את הרצון להשתנות. בזכותם עשיתי מהפך בחיי".

גם על הסכסוך הערבי-ישראלי, יש לו לבנייטו מה לומר כיום. "פעם חשבתי שהיהודים צריכים לצאת מפלסטין. אפילו הילדים הישראלים היו אשמים בעיניי, וראויים למות. היום אני רואה את הדברים אחרת. אני אומר לעצמי שיש אנשים שחיים שם, שנולדו שם והיגרו לשם, והם רוצים לחיות בשלום בארץ אבותיהם".