למה אני לא מתחתן? החלטה כלה

גם לבחור חלה בחנות הוא התקשה.

"אולי החלה הזו, יפה יותר? בעצם, זאת תפוחה יותר. אבל רגע, היא בהירה מדי. בכלל, מה עדיף, בהיר כזה, או יותר אפוי?...".

זה לקח לו זמן. בסוף הוא יצא עם חלה, אבל עם תחושה חמצמצה, שאולי לא בחר נכון...

אם זה כך בבחירת חלה, אז בבחירת כלה...

אפשר להבין מדוע הוא עדיין לא התחתן. זה באמת קשה לו מאד. לפעמים הוא אפילו מבין את הבעיה, אך לא מצליח להתמודד. הוא חש מצוקה גדולה. לא קל.

הססנות. לפעמים זה שם. אבל איך רוכשים יותר החלטיות? איך מתגברים על הקושי? הבה נראה קודם מדוע זה קורה, מהן הסיבות הנוספות, ומשם, נוכל לגזור את הפתרון.

"מקרה החלה" שתואר קודם אמנם אינו עקרוני. עוד לא נמצא האדם ש"הועף" מביתו בעקבות כך... אך אותו אדם, כאשר יגיע להחלטות חשובות יותר, יתקשה בהן יותר. חוסר סובלנות כלפי ה"לא מושלם" מקשה עליו. גם כאשר יחליט, בסופו של דבר, הוא עלול לחשוב ו"לטחון" בראשו, עד כמה ההחלטה שלו לא היתה טובה.

הוא יכול לקנות רכב, סוף סוף, אך 'לאכול את עצמו' לאחר מכן, על כך, שאולי היה עדיף דווקא צבע לבן... "כמה חם לי בשחור". הוא ישכח שמה שהיה חשוב לו זה שדר היוקרה שברכב השחור. הוא יחוש את החום המעיק בשניות שלפני שהפעיל את המזגן, ויכעס על 'השטות' שעשה...

הוא אפילו – לאחר הקניה, יחפש פרסומים המספרים על מחיר זול יותר לאותו רכב. הוא יאכל את עצמו שוב ושוב, ובכך ישמר, ואולי אף יעמיק, את חוסר הסובלנות שלו ל"לא מושלם". כי בכל פעם נוספת שהאדם כועס על ההחלטה שלו, הוא משדר לעצמו שוב עד כמה זה לא טוב כשזה לא מושלם.

ואז, כאשר אדם כזה מגיע להחלטה החשובה של החיים – נישואין, שם הוא מתקשה הרבה יותר. כי מה לעשות, אין מושלם. הוא תמיד יראה את החסר, ולא יהיה מסוגל "לגמור שידוך". זה אותו מנגנון.

סיבה נוספת היא, שהאדם מתקשה לקחת אחריות. זה יכול לנבוע כבר מהילדות, כאשר חווה ביקורות על מעשיו, מה שיצר אצלו תפיסה ש"עדיף לא לנסות". הוא יעדיף לא לקחת אחריות, מחשש שהוא עלול לטעות.

לכן, הוא יתקשה "לסגור" שידוך, כי זו, בעצם, לקחת אחריות – מה שהוא חושש ממנו  מאד.

לעיתים החשש מגיע מחמת תפיסה של האדם, שכדי לתחתן, אני חייב לתת את כל כולי לזוגיות, ולהשקיע ברמה של 100%, וזה מפחיד... כי אולי לא אצליח לתת מאה אחוז מעצמי? ואז הנישואין יקרסו?

כאן אני מציע לבחון את התפיסה הזו. האם באמת, כדי שהנישואין יצליחו, האדם צריך להתחייב לכך שכל יומו יסתובב סביב בן הזוג? ואולי דווקא השקעה של מאה אחוז, יכולה לגרוע, כי זה שולל חיים עצמאיים משני בני הזוג, ולכן לא ימצו את הסיפוק האישי שלהם, ובכך יגרמו לאי שביעות רצון בחייהם, שתשליך באופן שלילי על הזוגיות? ואולי גם בן הזוג ירגיש חנוק?

ובכלל, נניח שתשקיע רק 90%, כמה רע זה יכול להיות? ו80%? אולי הרע הזה, איננו קטסטרופלי? אולי זה לא כל כך נורא? אולי עדיף לקחת את הסיכון?

אפשר דווקא לומר, שעדיף להינשא מתוך מבט שלא חייבים להשקיע הכל הכל! דווקא מבט שאומר שהחיבור צריך להיות בצורה מתונה – שמצד אחד, הזוגיות, זה הדבר הכי חשוב לי, אך מצד שני, יש לי עוד דברים  חשובים מאד – דווקא זה המבט הנכון. וכשמביטים כך על התמונה, קל יותר "לקפוץ" לנישואין.

ואם החשש הוא מכך שאולי זה לא הכי נכון בשבילי, או שאולי אני עלול לעשות טעות (כמו שתיארנו את חוסר הסובלנות לאי וודאות), כאן הפתרון אינו קל, אך התועלת היא עצומה, ועולה על ההשקעה לאין שיעור! אני רוצה להציע דרך שתעזור לך להחליט, ותשחרר אותך מתוך כל המבוך של ההתלבטויות וההלקאה העצמית שלאחר ההחלטה. 

שימו לב: ככל שאתם חושבים יותר על הדברים שאולי טעיתם בהם, כך אתם מסתבכים יותר עם המחשבות! עולות יותר אפשרויות, ואתם לא יוצאים מזה! כלומר המסקנה היא שככל שאתם מעמיקים לחשוב, כך אתם מתרחקים מהיכולת להגיע להחלטה!

(צילום: shutterstock)

האנשים שמחליטים בצורה שקולה אינם דשים שוב ושוב באפשרויות. הם מביטים על הסיטואציה, מעכלים מידע, ומחליטים. ושימו לב: יתכן בהחלט שהם יטעו מידי פעם! והם לוקחים את הסיכון! הם לא חושבים עליו יותר מדי. זו הנקודה!

הם מפגינים סובלנות לטעויות, ולכן החיים שלהם רגועים יותר, כי גם אם הם טעו, זה לא סוף העולם מבחינתם.

והמעניין הוא, שאף על פי שהאדם חושש פחות מהאפשרות שלו לטעות, ההחלטה שלו מושכלת יותר. כי אמנם החשש מטעות, הינו חיובי, אך זה דווקא כאשר החשש הינו מתון. כי אז, זה רק גורם להיזהר, ולשקול את הנתונים היטב. אך כאשר החשש הוא גדול מדי, האדם נכנס ללחץ, שמייצר מחשבות וחששות רבים שרצים בראש ללא כל פרופורציות ויכולת שיקול דעת, וכך הוא רק מתבלבל יותר, ולא יכול לראות את התמונה נכון!

לכן, אם זה המצב אצלכם, ההמלצה היא פשוט לקבל בסובלנות את האפשרות שאתם טועים! אני יודע שזה נשמע קשה ומפחיד. אך זה שווה!

ככל שתוכלו להיות סובלניים לאפשרות לטעות, כך המחשבות יהיו מתונות יותר, תוכלו להחליט טוב יותר, ותהיו רגועים יותר! זהו פרדוקס – שעובד...

כאשר אתם חשים שאתם מתחילים להתחבט במחשבותיכם, השלימו וקבלו את העובדה שאולי אתם טועים. אל תתנו לפחד מהטעות להשתלט עליכם. הזכירו לעצמכם שככל שתנהגו כך, אתם מתקדמים ליעד שלכם: להיות אנשים שבוטחים בעצמם יותר, מוכנים יותר לחוות נפילות, ולכן חזקים יותר, רגועים, ומצליחים!

אמרו לעצמכם: "נכון, יכול להיות שאני טועה, אך לא אתן לפחד מהטעות לשלוט לי על החיים ולהרוס אותי! אני רוצה להיות אדם החלטי יותר, וככל שאסכים לטעות, כך אהיה אדם בטוח יותר, רגוע, ומצליח. זה שווה לי להפסיד בקרב, כדי לנצח במלחמה".

אם אינכם מסוגלים לכך, התחילו מהחלטות פשוטות, כמו החלה, ששם הנזק בטעות אינו גדול. המשיכו בהחלטות גדולות יותר, עד שתגיעו להחלטה על כלה.

ו... אל תשכחו להזמין אותי לחתונה....