הרב בוקובזה זצ"ל: "אני חי בשביל לעזור לעם ישראל"

הערב, אור לי' בניסן, חל יום פטירתו ה-11 של הרב נתן בוקובזה זצ"ל. הרב, גאון החסד, נפטר לאחר מחלה קצרה וקשה כשהוא בן 42 בלבד. למרות שנות חייו הקצרים הספיק הרב זצ"ל אין ספור מעשי חסד עצומים. מקבץ עובדות לזכרו.

1. הרב נתן בוקובזה זצ"ל גר בנתיבות. לאחר נישואיו למד בכולל, ולאחר מכן שימש כמחנך בתלמוד תורה 'תורה לשמה' באופקים, כשבמקביל עסק כל הזמן בפעילות ציבורית, החל משנת תש"ס הקדיש עצמו אך ורק לפעילות זו עד לפטירתו, בשבת הגדול י' בניסן תשע"ז.

2. הרב זצ"ל נסמך לרבנות והיה בעל כושר לכהן כרב עיר. הוא התבלט כמגיד מישרים מבוקש ואהוד. דרשותיו ושיחותיו נסובו על דברי תורה והלכה, אמונה וחיזוק ומשכו קהל רב.

3. כשנולד לרב בוקובזה בנו הצעיר, הוא ביקש שהראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל ישמש כסנדק בברית, הראשון לציון נענה מיד להזמנה באומרו "מי שעושה כל כך הרבה למען עם ישראל, ראוי שאסע אליו עד נתיבות לשמש כסנדק לבנו, כי הוא גאון בגמילות חסד". גם בפעם אחרת כשהתבקש הראשון לציון למסור שיעור ב'ישיבת בין הזמנים' הגדולה של הרב, נענה מיד ואמר שהרב הוא "איש החסד של הדור", כשהוא מזכיר את זכויותיו הרבות.

4. אכן, הרב בוקובזה היה "גאון בחסד". הוא הקים 2 עמותות שמטרתן היתה הקמת מוסדות תורה וחסד, שיעורי תורה, גמחי"ם, תמיכה בנזקקים, בניית מקוואות ועוד. במסגרת הפעילות הקים הרב מסגרות כולל לאברכים בערב וסביב מעגל השנה ביום, חלוקות מוצרי מזון וביגוד, חלוקות 'קמחא דפסחא' וישיבות בין הזמנים, החזקת ישיבה לבעלי תשובה, בית תמחוי להאכלת אברכים ונזקקים, קייטנות לילדים, שמחות בית השואבה, כינוסים שונים לאלפי אנשים, שני בתי מדרש פעילים, גמח"ים לחתנים, ליולדות ועוד. עם השנים הלכה הפעילות וגדלה לסכומים של מאות אלפי שקלים בחודש אותם גייס לשם כך.

5. מלבד המוסדות שהקים בעצמו, הרב שיקם, הקים ותמך במוסדות שונים ברחבי הארץ כולל חלוקות מוצרי מזון לפני חגים, מימון טיולים לילדים, הקמת גנים, הקמת כיתה מיוחדת לילדים עם תסמונת דאון, הקמת בתי כנסת, מימון למקוואות, סיוע לבתי תמחוי ולארגוני הצלה.

6. הרב בוקבוזה נודע גם בכוח סגולותיו וברכותיו, ואלפי יהודים ראו בו משענת, מורה דרך ואב רוחני, ובאו להתייעץ עמו ולהתברך מפיו. עדים רבים, שהכירו את בוקובזה, מעידים על אישיות שובת לב, בעלת יכולת אנליטית ופיקחות מדהימה ועל הבנה וידע בתחומים רבים ומגוונים. כאשר שאלו אותו מנין כוחו בברכותיו, השיב: "דבריי מתקבלים מכוחו של החסד".

7. הגב' מיכל רוזנבאום מפתח תקווה מספרת על מידת החסד של הרב. "בעלי הראשון ז"ל היה חולה מאוד, והרב תמך בנו ועודד אותנו מאוד. כאשר בעלי עבר טיפול רפואי קשה בגרמניה, הגיע אלינו הרב לשם, ועודד וחיזק אותנו מאוד". רוזנבאום ממשיכה לפרט, בין דבריה סיפרה על מידת הענווה של הרב: ב"אופן כללי היו כמה פעמים שהרב הופיע אצלינו בדלת כמו מלאך כשהיינו צריכים אותו. פעם לדוגמא, בתקופה שבעלי ז"ל היה חולה הוא שהה לרוב בבית ולא בבית החולים, וכמובן שמצבו הנפשי לא היה ממש טוב, אני הייתי חייבת ללכת בכדי להגיש בדיקות וכדו', אך לא יכולתי להשאירו לבד בלא שיהיה עם מישהו, פתאום דפיקות בדלת והרב הופיע, סיפרתי לו שרציתי לצאת, והרב, בענווה מדהימה, אמר: "באתי בשביל להיות עם בעלך, אשאר איתו עד שתשובי!" הוא נשאר לצידו כשעה וחצי, ושימח אותו כמו שתמיד שימח את כל סובביו". רוזנבאום מסכמת את דבריה בהתפעלות: "מי  שהכיר את הרב ידע ששעה וחצי היו אצלו זמן עצום, ובכל זאת הוא עשה זאת בפשטות ובשמחה. בכלל, לרב היה המון 'הספק' בזמן קצר, פעם שאלתי אותו 'איך הרב חי כך?!" השיב לי: "אני חי רק בשביל לעזור לעם ישראל"...

8. מבצע חלוקת ה'קמחא דפסחא' האחרון שהתקיים בחייו של הרב. היה זה בשנת תשס"ה (בשנת תשס"ו נפטר הרב ובימי החלוקה היה בבית החולים). אל הרב הגיעה משפחה שאחד מקרוביה מוטל בבית החולים והרופאים קבעו כי סיכוייו להחלים תמו וכי ימיו קצרים וקצובים. הרב ששמע את המקרה מבני המשפחה עשה פדיון נפש לקרוב החולה, והודיע שיקדיש את כל מבצע חלוקת המנות לרפואתו של אותו אדם. בפניו היו אז אלפי מנות שהוצבו בחצר אולם בעירו נתיבות.

לאחר מכן הורה הרב לאחד מבני המשפחה ללכת לבית החולים ולהעיר את קרובו החולה ולהודיע שבשעה פלונית יתעורר החולה ויקום. בני המשפחה הבהירו כי איש אינו מדבר על כך שהקרוב יקום ויתעורר שהרי הרופאים כבר התייאשו מלרפא אותו, אך הרב הורה להם ללכת לבית החולים לעשות כדברו.

ויהי הדבר לפלא: כאשר אמר הרב, התעורר החולה, ובחג הפסח של אותה שנה כבר שוחרר לביתו. אותו יהודי מגיע עד היום לאירועי האזכרה של הרב זצ"ל ומספר את סיפורו המופלא.

9. בחודש ניסן תשס"ה התגלתה מחלת הסרטן בגופו של הרב. הוא עבר טיפולים רפואיים שונים בבית החולים 'הדסה עין כרם' בירושלים ולאחר מכן הוטס לטיפולים בגרמניה, כשכשלו הטיפולים בגרמניה הוחזר הרב לבית החולים 'הדסה' ושם נפטר בצהרי יום שבת הגדול, י' בניסן תשס"ו. בני משפחתו מציינים כי נפטר תוך כדי פעילות ישיבת בין הזמנים וחלוקת הקמחא דפסחא להמונים, כששני אלה היו ממפעלי הדגל שלו והוא היה בין החלוצים הראשונים שיזמו את הרעיון.

10. לאחר פטירתו של הרב, נקראו המוסדות שהקים 'מאורות נתן' על שמו, והם ממשיכים לפעול בנתיבות בניהולה של רעייתו. אם יש בידיכם סיפורים נוספים על הרב זצ"ל אנא שלחו ל-midey.shabat@gmail.com

 עצרת לזכרו של הרב זצ"לתתקיים הערב, אור לי' בניסן (5.4.17) בשעה 19:00 בערב באולם "גן הפקאן" בנתיבות. בעצרת ישתתפו רבנים, ובראשם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, בני משפחה ומוקירי זכרו. במקום תחולק חוברת שהוצאה על ידי מוסדות 'מאורות נתן''. גברים ונשים מוזמנים