הלכה ומצוות
10 הלכות "ותן ברכה" בקיץ, ועצה מיוחדת להימנע מטעויות
טעיתם ואמרתם "ותן טל ומטר" בקיץ? קבלו מדריך הלכתי המבאר את סוגי הטעויות האפשריות, ודינו ההלכתי של מי ששגה
- נעמה גרין
- פורסם כ"ב ניסן התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
בעוד שבימות החורף, בשני מקומות בתפילה אנו מבקשים גשמים ומודים לה' על הגשמים, בימות הקיץ משנים את הנוסח של התפילה בשני המקומות הללו.
יש שני שינויים בין הקיץ והחורף: בברכת "גבורות" – בימות הקיץ אומרים "מוריד הטל", במקום "משיב הרוח ומוריד הגשם", ובברכת השנים – הספרדים אומרים בקיץ את ברכת "ברכנו", והאשכנזים משנים בתוך הברכה את נוסח הבקשה "ותן ברכה על פני האדמה", במקום הנוסח החורפי "ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה".
לפניכם דיני מי שטעה בקיץ, וכן דינו של מי שמסתפק ואינו בטוח איזה נוסח אמר:
1. חשוב להבין כי כיוון שגשמים בקיץ הם סימן קללה, ברוב המקרים על המתפלל לחזור ולומר שוב את התפילה עם הנוסח המתוקן. עם זאת, יש הבדל בין מי שהזכיר גשמיים (בברכת גבורות) לבין מי שביקש גשמים (בברכת השנים).
2. טעה והזכיר גשם בקיץ בברכת גבורות, כיוון שבאותו זמן אין בכך שבח, חייב לחזור ולתקן. אם עדיין לא סיים את הברכה, יחזור לתחילתה ויאמר "מוריד הטל" כפי שאומרים בקיץ. ואם כבר סיים את הברכה, הפסיד אותה, וכיוון ששלוש הברכות הראשונות נחשבות כברכה אחת, צריך להתחיל את התפילה מחדש כדי לאמרה כראוי (שו"ע קיד, ד). טעה ולא הזכיר גשם בחורף, אם הזכיר טל, כפי שאנו אומרים בקיץ "מוריד הטל", כיוון שאמר שבח מסוים שקשור למים, אינו צריך לחזור. אבל אם לא הזכיר גם את הטל, כיוון שהחסיר שבח כל כך חשוב - צריך לחזור (שו"ע קיד, ה).
3. טעה וביקש גשם בקיץ בברכת השנים, כיוון שביקש בקשה שאינה ראויה, קלקל את ברכת השנים וחייב לחזור ולתקן. לפיכך, אם עדיין לא סיים את תפילתו, יחזור לברכת השנים, ויאמרנה כראוי, וממנה ימשיך כסדר עד סוף התפילה. ואם כבר סיים את תפילתו, יחזור ויתפלל כראוי (שו"ע קיז, ג). ואם טעה ולא ביקש על הגשמים בחורף, אם עדיין לא הגיע לברכת "שומע תפילה", ימשיך בתפילתו וכשיגיע לברכת "שומע תפילה", שבה מותר לבקש כל בקשה, יבקש על הגשמים, ויתקן בכך את טעותו. אבל אם כבר עבר את ברכת "שומע תפילה", הפסיד את המקום שבו יכל לתקן את עצמו, והפסיד גם את כל הברכות שאמר אחר ברכת השנים, ועליו לחזור לברכת השנים ולאומרה כהלכה, וממנה ימשיך להתפלל כסדר. ואם כבר סיים את תפילתו והתכוון לפסוע לאחריו, כיוון שלא ביקש גשם - תפילתו חסרה, ועליו לחזור ולהתפלל כראוי (שו"ע קיז, ד-ה).
4. עצה להימנע מטעויות: הטעות השכיחה ביותר בתפילה, היא טעות בהזכרת גשמים ושאלתם, שכן בכל חצי שנה מחליפים את הנוסח, וכיוון שבמשך חצי שנה מתרגלים לנוסח מסוים, שגרת הלשון מושכת לומר כנוסח השגור. ושלוש מתוך ארבע הטעויות האפשריות בזה, מחייבות חזרה. מי שהסתפק אם אמר כראוי, כל זמן שלא עברו שלושים יום מאז החלפת הנוסח, בתחילת הקיץ או החורף, מן הסתם טעה, שכן שגרת לשונו עדיין מורגלת לנוסח הקודם. ואם זו אחת משלוש הטעויות שמחייבות חזרה, עליו לחזור להתפלל כראוי. אבל אם כבר עברו שלושים יום, לשונו כבר התרגלה לחילוף הנוסח, ומן הסתם אמר כראוי, ואינו צריך לחזור ולהתפלל.
(צילום: shutterstock)
5. כדי להינצל מהספק הזה, שבעטיו פעמים רבות צריכים לחזור ולהתפלל, טוב שכל אדם ירגיל את עצמו ביום ההחלפה לנוסח החדש, ויחזור עליו תשעים פעם כדי שיהיה שגור על לשונו ולא יטעה. וגם אם יתעורר לו ספק אם אמר כראוי, כיוון שכבר הרגיל את לשונו תשעים פעם לומר כהלכה, מן הסתם התפלל כראוי ואינו צריך לחזור (שו"ע קיד, ח-ט). לפיכך, כשיגיע לליל שביעי בחשון, למנהג הספרדים שכל נוסח ברכת השאלה משתנה, ירגיל את עצמו לפתוח את הברכה כראוי, ויאמר תשעים פעם: "רופא חולי עמו ישראל, ברך עלינו". ולמנהג אשכנזים יאמר: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה". וכשיגיע לתפילת מוסף של ראשון של פסח, יאמר תשעים פעם: "מחייה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל". ובמוצאי החג, לפני תפילת ערבית של חול המועד, למנהג ספרדים יאמר: "רופא חולי עמו ישראל, ברכנו"; ולמנהג אשכנזים יאמר: "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן ברכה" (מ"ב קיד, מ; כה"ח ס)
6. אם נזכר רק אחרי "יהיו לרצון אמרי פי" האחרון, הסמוך ל"עושה שלום", אפילו אם טרם עקר רגליו - חייב לחזור לתחילת תפילת שמונה עשרה (בא"ח בשלח יח). איך חוזרים להתפלל? שוהה מספר רגעים ומתחיל בברכה האשונה: "באה אמה אלוקי אברהם וכו'".
7. ש"ץ שטעה בתפילת לחש ולא שאל טל ומטר, יכול לסמוך על תפילת החזרה ואין צריך להתפלל פעם נוספת בלחש (עיין שו"ע סי' קכ"ד סעי' ב' ולחונים עליו).
8. ספק טעה - מי ששלושים יום התפלל ולא טעה וספק לו אם טעה או לא אנו סומכים על חזקת שלושים יום ואומרים שלא טעה. אבל אם ברור לו שטעה בתוך השלושים יום אין כאן חזקת שלושים.
9. הכלל, ששלושים הימים של החזקה צריכים להיות שלושים ימים רצופים שיזכיר בהם כדין (עיין בי"ד ח"א סי' מ"ז בא"ח פרשת בשלח אות ט"ו). אומנם אם טעה אחרי השלושים ימים של החזקה החזקה במקומה עומדת.
10. אימתי הוא חוזר על ספק, דוקא אם נתעורר לו בתוך תפילת י"ח או סמוך לה, אך אם נתעורר לו הספק רק "בעלינו לשבח" וכדו' - אינו חוזר (עיין מ"ב ס"ק ל"ח כה"ח ס"ק מ"ח ד"ה: "וכתב המו"ק").
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>