אבא, ברגעים שאני לא יודעת למי לפנות, אני פונה אליך

המכתב הזה הפעם הוא לעצמי, אבל לא רק. הוא גם לאלוקים. כי אני חלק ממנו, אז ודאי שאם הוא לי, הוא גם לו .

אני בת 19. אני בת 19 בעולם גדול כל כך, עולם של המון חומר והמון רוח. אבל הרוח נסתרת לפעמים.

אחד מהדברים שאני מרגישה לפעמים, זה כל הפחדים והחששות, הדאגות, חוסר הוודאות, יצר הרע שרק מכניס לך בשקט, מתחת לוורידים, על כל מחשבותיך – "אולי לא"?

ואתה מתערער, אתה מתערער ונכנס לעצבות, ונופל.

הנפילה – היא לא כיפית. אתה מרגיש עצוב על זה שנפלת, על זה שאתה רוצה לשמוח, לשמוח ולצרוח להשם רק תודה.

אבל היצר נכנס שוב ואומר לך, ומשכנע אותך במילים שהן נקודות התורפה שלך, שאולי לא?

לפעמים אני נלחמת, באמת, לעמוד מול אותם הפחדים, וצועקת עליהם בלחש שיש מישהו שגדול מהם, שיש מישהו שמחיה אותי בכל דקה, שיש מישהו שרק הוא קובע.

אלה רגעים עוצמתיים שאי אפשר להסביר במילים. שאמנם אתה לא יודע את העתיד, אבל אתה בטוח, בע"ה, שיהיה מעולה, אך ורק בזכות חסדיו של ה'. רגעים שאתה מרגיש שה' אוהב אותך. רגעים שאני ואלוקים הכי קרובים שיש, ולא בגלל שהוא התקרב. הוא תמיד קרוב. אלה אנחנו שמתרחקים, ולפעמים אפילו לא מודעים לזה.

אבל ברגעים שהפחדים מאיימים לנפץ לך, רגעים שניה לפני שאתה מרגיש התרסקות, כי הפחדים פשוט מחלחלים וכאילו גורמים לשכל לא להכנס ,דווקא שם אתה צריך לבחור. לבחור לצרוח לה' בשקט את האהבה שלך אליו, להראות לו שאתה בוטח בו. למרות כל מה שיגידו לך הדאגות – לעמוד, לא מולן, כי מולן אין לך סיכוי לנצח ללא אמונה. לעמוד בהכנעה גמורה מול ה' יתברך, ולהגיד לו: "אבא, יש לי מלא חששות, מלא דאגות, מלא מחשבות לא טובות. אבל אבא, אני בוטחת בך שתעיף אותן. אני לא יודעת איך, אבל אני יודעת שבזכות זה שאתה אבא שלי, ואוהב אותי, ובזכות חסדיך – אתה תסדר את הכל, אתה תגשים לי את המשאלות ותהפוך את כל הדאגות לצחוק ולאושר".

ברגעים שאתה לא יודע לאן לפנות, תפנה אל ה'! תבטח בו. "הבוטח בה' חסד יסובבנו". השלך יהבך על ה', והוא יכלכלך.

אז אבא שלי, בכל אותן פעמים שאני בוטחת, אבא, בכל אותן פעמים שאני זורקת את השכל אף על פי שהפחדים משתלטים, בבקשה, אבא, תראה לי את חסדיך. תגשים לי את המשאלות ואת הבקשות.

אבא, בבקשה! כי רק אליך יש לפנות לקבלת הבקשות, בע"ה.

אבא, תודה. תודה שאתה קיים, תודה שאני רוצה, תודה שאני בת שלך וחלק ממך. תודה על הזכות, אבא שלי. כלום לא מובן מאליו. וגם אם עכשיו אין לי תשובות לכל השאלות – כנראה לא צריכות להיות לי.

אבל אני יודעת שאתה פה, בע"ה, מקשיב לי ורק רוצה לשמח אותי, ולהגשים לי את הבקשות, בע"ה. ואבא, אני מבקשת, מתחננת ובוטחת, בע"ה, שכל הזמן שאני רוצה לבטוח בך, או באמת מצליחה לבטוח ולזרוק את יהבי עליך, או אפילו אם אני לא מצליחה, בבקשה תראה את הנשמה שלי, את הרצונות האמיתיים, ותשמח אותי. תגשים לי את משאלת הלב שלי , את הבקשות שלי. אבא, בבקשה, כי אתה זה הכל, אבא. וברגעים שאני מצליחה להרגיש את הנשמה שמפעמת בי, שאומרת לי ויודעת שכולך טוב, אף על פי שלפעמים זה לא פשוט להרגיש את זה או לא קל לחשוב את זה, אני רוצה, אבא! רוצה ללכת בכל רגע בתחושה שאתה אוהב אותי, ורק משמח אותי, ובע"ה נותן לי הצלחה וסיעתא דישמיא .

אבא, המכתב הזה הוא לי, להרגיש תמיד אותך, ואליך – במקום מילים אני כותבת. כשהנשמה מאירה, אבא, גם שמיים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.

פשוט להניח את הכל בצד, ולשים ראש עליך, אבא. לסמוך, לבטוח ולהאמין בך. בטוב שלך. בזה שאתה אוהב. בזה שלעולם לא עוזב. בזה שאתה מחיה אותי, ודואג, ומקשיב, ומגשים את בקשתי.

אמן, אבא שלי, והשכל יסתדר, בזכות חסדיך הענקיים.

אבא, תודה שאתה פה. תודה שבחרת בנשמה שלי להיות חלק ממך. תודה על האור. תודה על כל הפעמים שהנשמה מפיקה את האור הנעים, את האור הגנוז. על כל הפעמים שאני מרגישה את הנשמה האלוקית שרק רוצה לעבוד אותך בטהרה, בקדושה, במלוא מובן המילה. להיות בת שלך – בת של מלך, ולהרגיש טוב עם זה, ושאתה תהיה אבא גאה בי, ושמח בי ומרוצה. להקים בית, אבא, בשביל לעבוד אותך בשמחה, בקדושה, באהבה במלוא מובן המילה.

בע"ה, אבא, בבקשה.

זוהר – הבת שלך

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.