ברכה ישירה מאת בורא עולם: הרהורים אודות ברכת כהנים

פגשתי אותה בכותל, בחול המועד פסח. אישה פשוטה וצדיקה, גרה באחת הערים הרחוקות מירושלים, שטרחה ועלתה לשריד בית מקדשנו עם שני בניה הקטנטנים.

באותו היום התקיימה ברכת כהנים המסורתית ברחבת הכותל המערבי. מעמד מרטיט ומרגש, בו מאות כהנים נושאים את כפיהם ומברכים את עם ישראל באהבה.

אלפי אנשים הגיעו להתברך מפי הכהנים. עזרת הנשים, הרחבה והאוטובוסים המו אדם. עם תום ברכת הכהנים ניסתה האישה, פלוס עגלת התאומים המסורבלת, לפלס את דרכה החוצה.

הניסיון היה מעורר רחמים וכמעט בלתי אפשרי. "למה היא הביאה את הקטנטנים האלה לכותל, ביום החם הזה", חשבתי לעצמי מעט בתרעומת. נראה שנשים רבות חשבו כמוני, והביעו בקול את מורת רוחן מההגעה עם שני זאטוטים אל תוככי עזרת הנשים של הכותל המערבי, ביום העמוס ביותר בשנה במזג אוויר שכזה.

עזרתי לה לפלס דרך החוצה, בתוך חומת האנשים, כששני הקטנטנים צורחים ומזיעים, היא פנתה אליי בקול חלוש ומעט מתנצל ואמרה: "כל החורף הם היו חולים, הילדים. בעלי אמר שאולי נביא אותם שיתברכו מפי הכהנים"...

התרגשתי. עד היום, כשאני זוכה להתברך מפי הכהנים בעת שהם נושאים את כפיהם, אני נזכרת באותה אישה ובשני בניה. ממנה למדתי עד כמה עצומה הזכות הזו. להתברך מפי הכהנים, מפי הקדוש ברוך הוא בעצמו. 

אנחנו חיים באשליית שליטה וחושבים שביכולתנו לקבוע את עתידנו. ברכת כהנים לימדה אותי להיות כנועה, קשובה, מקבלת. מה שנדרש ממני הוא רק לענות "אמן" על שפע של איחולים שמרעיף עליי הבורא, באהבתו.

הכהנים, המברכים, מהווים אף הם כלי להעברת הברכה. הם נושאים את כפיהם אך הקדוש ברוך הוא – הוא מרעיף הברכה, וכה הבטיח: "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם".

ברכת הכהנים, אותה ברכה נשגבה שהפקיד הקב"ה בידי עבדיו הנאמנים בני שבט הכהונה, שבכל דור ודור עד עצם היום הזה, נאמרת על ידם בדחילו ורחימו, באותה מתכונת ובאותן מילים שנמסרו אליהם מפי הגבורה. בהיות וברכה זו ניתנה לנו ישירות מפי הגבורה, אין בידינו הכלים להעריך את סגולותיה ואת תועלתה העצומה עבורנו בני ישראל.

מסופר על הרב מבריסק זצ"ל, שבאחד מימי ראש השנה לא נמצאו כהנים בבית מדרשו. הרב הורה שלא להתחיל בחזרת הש"ץ עד שיביאו כהנים ממקום אחר. הדבר לקח לא מעט זמן, ואחד מן המתפללים אף הפטיר 'טרחא דציבורא', אך הרב לא הגיב והמשיך להמתין עד שהגיע הכהן.

כשהסתיימה התפילה, אמר הרב מבריסק: 'איני מבין, הלא כל אלו ההולכים לבקש ברכות מרבנים מוצאים עצמם לא פעם ממתינים שעות ארוכות כדי לזכות בברכה הנכספת. קל וחומר לברכה שמפורש בה 'ואני אברכם', וכי יש לך ברכה גדולה מזו של הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכי לא ראוי להמתין מעט עליה'...

על הברכה נאמר "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם" – הקדוש ברוך הוא מבטיח לנו כי הוא עצמו יברך אותנו על ידי הכהנים. זוהי הסיבה שאין להסתכל על הכהנים בעת הברכה, כיוון ששכינה שורה עליהם. זהו הפירוש על הפסוק בשיר השירים: "מציץ מן החרכים" – השכינה נמצאת בין אצבעותיהם של הכהנים, כאשר הם מברכים את עם ישראל

פירושים רבים נאמרו על הברכה, המורכבת משלושה פסוקים. להלן חלק מהם:

"יברכך ה' וישמרך"

"יברכך"- "בעושר ונכסים", "שתהא עושה מצוות", "בבנים".

"וישמרך"- "מן הגזלנים", "שתהא עושה מצוות", "בבנות".

"יברכך ה' וישמרך"- עם הברכה שמירה. משל למלך בשר ודם שמעניק מתנות לאהוביו, אך אינו יכול לשמרם מפני הגנבים. הקדוש ברוך הוא נותן מתנות ושומר עליהן.

"יאר ה' פניו אליך ויחנך"

"יאר ה' פניו אליך"- "יתן לך מאור פניו", "ייתן לך חיים", "יגלה עיניך באור פניו להביט נפלאות מתורתו וממעשיו", "יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות", "יעמיד ממך בנים בני תורה, שנאמר, 'כי נר מצוה ותורה אור'", "יעמיד ממך כהנים שמאירין את המזבח".

"ויחנך"- "יחנה ה' אצלך", "יעמיד ממך נביאים", "יתן חנו עליך בכל מקום שאתה הולך".

"ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום"

"ישא ה' פניו אליך" - "לחיי עולם".

"וישם לך שלום"-  שלום. כמה אנו זקוקים לברכת השלום. שלמות פנימית עם עצמנו, שלמות עם מה שקורה בחיינו, שלום במשפחה, בקהילה, בין המגזרים ובין העמים.

מה עלינו לעשות כדי לזכות בכל השפע הזה? רק לדעת עד כמה אוהב אותנו הבורא, עד כמה כוחו גדול ועד כמה ראויה הברכה הזו שנטרח למענה ונקשיב אליה בתשומת לב ובכניעה.