עובדות ביהדות
הרב שטיינמן: "אנשים אינם שמים לב שהישועה נמצאת סמוך לביתם ממש"
"מדוע יש אנשים שנודדים למרחקים כדי לקבל ברכות מצדיקים?!", תהה הרב שטיינמן. "בעוד שבסמוך לביתם נמצאת הישועה שאותה הבטיח הקב"ה בעצמו בעת ברכת כהנים". 10 עובדות על ברכת כהנים
- נעמה גרין
- פורסם כ"א כסלו התשפ"ב |עודכן
הגראי’’ל שטיינמן (צילום: פלאש 90)
"תמוה אצלי מאד לראות אנשים הזקוקים לאיזה ישועה", אמר הרב שטיינמן לרב דוד כהן, ראש ישיבת חברון, "שמבקשים ומחפשים לקבל ברכות, והרבה פעמים נודדים למרחקים בשביל כך, ואף שאין להם שום אסמכתא שיש ענין בברכותיהם של המברכים, ואינם שמים אל ליבם שיש להם, בסמוך לביתם בכל יום ויום, ברכה שהקב"ה הבטיח שיש בה כח והיא פועלת שפע של ברכה, והיא הברכה שמברכים הכהנים בכל יום... מדוע אנשים אינם משתדלים לרדוף ולהשתדל כדי לזכות ולשמוע ברכת כהנים?!..."
1. ציווי מן התורה לכהנים לברך את ישראל
בברכת כהנים היא ברכה המופיעה בתורה במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל. הברכה מורכבת משלושה פסוקים ועל כן נקראת גם "ברכה משולשת".
הברכה משמשת כיום במהלך חזרת הש"ץ של תפילת העמידה בין ברכת "מודים" לברכת "שים שלום". אז מקיימים הכהנים את מצוות נשיאת כפיים באמירת הברכה, כאשר ידיהם מושטות כלפי הציבור. פסוקי ברכת כהנים משמשים לברכה אצל יהודים גם בהזדמנויות אחרות, למשל בפדיון הבן.
2. המקור
המקור לברכה מופיע בספר במדבר: "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר: כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם".
3. הקב"ה מברך בעצמו את ישראל
במדרש תנחומא (נשא ח) מובא: "בשעה ששמעו ישראל שהקב"ה אומר: 'כה תברכו את בני ישראל', אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: 'רבונו של עולם! לכהנים אתה אומר שיברכו אותנו? אין אנו צריכים אלא לברכתך ולהיותנו מתברכין מפיך, שנאמר: 'השקיפה ממעון קודשיך מן השמים, וברך את עמך את ישראל'. אמר להם הקב"ה: 'אע"פ שאמרתי לכהנים שיברכו אתכם, אני עומד עמכם ומברך, שנאמר: 'ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם'".
4. השכינה שורה על הכהנים בעת הברכה
נהוג שלא להביט על ידי הכהנים בשעת הברכה, בעקבות דברי חז"ל שכל המסתכל בכהנים בברכתם "עיניו כהות (כלומר: ראייתו מתעמעמת)", מפני שהשכינה שורה על ידי הכהנים בשעת הברכה. מטעם זה נהוג שהכהנים מתעטפים בטלית ומכסים פניהם וידיהם. ויש נוהגים שהאבות שבקהל מכסים את בניהם בטלית בשעת הברכה.
5. סגולה להטבת חלום רע
היות וברכה זו ניתנה לנו ישירות מפי הגבורה, אין בידינו הכלים להעריך את סגולותיה ואת תועלתה העצומה עבורנו בני ישראל. האף אמנם שבדברי חז"ל נתגלו לנו כמה וכמה פרטים מיוחדים בנושא זה, דוגמת סגולתה הידועה של ברכת הכהנים, ובפרט של עניית אמן אחריה, כדי להיטיב חלום רע.
בגמרא (ברכות נה ב) מובא כי מי שטרוד ונבוך מחלום שראה בלילה עליו או על ילדיו, יאמר בבית הכנסת את נוסח התפילה המיוחד להטבת חלום בשעה שהכהנים נושאים את כפיהם, ויכוון לסיים את תפילתו יחד עם הכהנים, כדי שעניית אמן של הציבור תועיל אף לתפילתו. ה'מאירי' ביאר שהסיבה שחז"ל בחרו דווקא זמן זה כראוי לקבלת התפילה, היא כיון שאז הציבור מכוונים את לבם ביותר, ואף עניית אמן זו נעשית בכוונה יתירה משאר עניות אמן שבתפילה.
עוד אמרו חז"ל במדרש (שה"ש רבה ג יא) אודות לשון הפסוק "איש חרבו על ירכו מפחד בלילות": אם רואה אדם בחלומו חרב המחתכת בירכו (פירוש: ביוצאי ירכו ) מה יעשה? ילך לבית הכנסת, ויקרא קריאת שמע ויתפלל תפילתו, וישמע ברכת הכהנים ויענה אחריהם אמן, ואז מובטח הוא שאין שום דבר רע מזיקו".
לדברי המדרש, מצא בעל ה'תורת חיים' מקאסוב מקור נפלא מדבריו של יוסף הצדיק לשר המשקים ושר האופים, בעת שבקשוהו לסייע בידם בפתרון חלומם: "הלא לאלוקים פתרונים, ספרו נא לי". המילים "נא לי", כותב ה'תורת חיים', הם בגימטרייה ''אמן'', רמז לאותה אמן הנאמרת אחר ברכת הכהנים, שסגולתה גדולה להמתיק את הדינים שהתעוררו על האדם בחלום.
6. בארץ הקודש מברכים הכהנים את הברכה מדי יום
בימים רגילים, ברכת כהנים מתקיימת רק בתפילות הבוקר, כלומר בשחרית ובתפילת מוסף בימים שבהם יש תפילת מוסף. בימי צום, מקיימים ברכת כהנים גם בתפילת מנחה, מכיוון שאין חשש שהכהנים שתו יין לפני הברכה. עם זאת, ביום כיפור נהוג שלא לברך ברכת כהנים בתפילת מנחה אלא רק בתפילת נעילה.
7. בחו"ל קיימים מנהגים שונים אודות ברכת כהנים
האשכנזים בחוץ לארץ, והספרדים במערב אירופה (למעט אמסטרדם) וכן חסידי חב"ד – בחוץ לארץ נוהגים לברך ברכת כהנים רק בחגים ולא בימי חול ובשבתות. הסיבה שניתנה למנהג זה, המבטלת קיום מצווה, היא שבחוץ לארץ אין שמחה אלא בחגים, ולא ניתן לברך את העם בלא שמחה.
8. כאשר אין כהן במקום התפילה, אומר החזן את הברכה
במקרה בו אין כהנים במקום התפילה, אך התפילה נעשית במניין של עשרה אנשים לפחות, החזן קורא הקדמה קצרה לברכה ולאחר מכן קורא פסוק פסוק את נוסח הברכה, והקהל עונה לאחר כל פסוק "כן יהי רצון". נוהג זה נעשה גם כאשר אין נאמרת ברכת הכהנים מסיבות שונות, כגון בבית האבל או במקומות שלא נהגו לאמרה בכל יום.
כאשר מתאסף מניין של אנשים שכולם כהנים, כולם עולים לדוכן לברך גם אם אין שם איש מלבדם המקבל ברכתם, ו"למי מברכין - לאחיהם שבשדות" (מסכת סוטה דף לח ע"ב).
9. כל יחיד אומר את הברכה מדי בוקר
לאחר ברכות התורה, אותן אומר כל יחיד מדי בוקר כהקדמה ללימוד תורה, נהוג לומר את פסוקי ברכת כהנים, כלימוד תורה שיש בו מסר חיובי ומבורך.
10. ברכת הבנים
לפי מנהג נפוץ, מברכים האבות (ולפי חלק מהקהילות - גם האמהות) את ילדיהם בלילי שבת ויום הכפורים בפסוקי ברכת כהנים. בכמה קהילות השתרש המנהג, שהורים מברכים את בניהם בנוסח ברכת כהנים, לפני צאתם לדרך רחוקה או לפעילות מסוכנת.
בשנת תשל"א הונהג על ידי הרב מנחם מנדל גפנר מעמד ברכת כהנים המונית בכותל בחול המועד סוכות ופסח. למעמד נוהרים מאות כהנים, ואלפי יהודים החפצים להתברך.
מפתיע: מה ביקש מרן שר התורה מראש ארגון הידברות, הרב זמיר כהן?
טור אישי: מה למדתי מברכת כהנים, ומהן ההבטחות הטמונות בברכה זו? לחצו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>