מקבצי שו"ת - שאל את הרב
כליה מגוי, מה עושים אם נפלו התפילין, ועד מתי ק"ש על המיטה?
מקבץ שו"ת 36# – 10 השאלות הכי מעניינות שפורסמו השבוע
- מקבץ שו"ת
- פורסם כ"ז ניסן התשע"ז |עודכן
(צילום: shutterstock)
1. האם מותר לקבל כליה מגוי, או שיש בזה איסור?
מותר לקבל כליה מגוי. אולם אם אין הדבר דחוף, ואפשר להמתין, טוב הדבר להמתין כדי להשיג כליות של ישראל כשר, זאת לאור מאמר חז"ל במסכת שבת (דף ל"ג עמוד ב'), שכליות יועצות (שו"ת יביע אומר חלק ח', חלק חושן משפט, סימן י"א סוף אות א').
* * *
2. מה אומר המשפט "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"? והאם הוא מדבר גם אל גויים, או רק ליהודים?
אמר שלמה המלך החכם באדם: "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כ"ז), וביאר המצודת דוד: "כמו דרך המים, מראה את הפנים בדומה להפנים המסתכלים בה, אם שוחקות שוחקות, כן לב האדם לאדם, אם לבו טוב על חברו ייטיב גם לבו, ואם רעה – תרע גם היא".
מדובר כאן על כלל בעולמו של הקב"ה, שמטבע הדברים אמור גם על גויים.
* * *
3. צנצנת מזכוכית ששמים בה מיני מאכל – האם צריך להטביל?
אם הצנצנת מיוצרת על ידי מפעל בבעלות של גויים – יש להטביל אותה עם ברכה.
(צילום: shutterstock)
4. האם זה נכון שהקב"ה מכניס בגויים שנאה לעמ"י, או שזה עניין של בחירה והם בוחרים לשנוא?
כך מסבירה הגמרא את שמו של הר-סיני:
"מדוע נקרא שמו 'סיני'? – מכיוון ששם ירדה שנאה לישראל" (מסכת שבת דף פ"ט, ב').
ועוד נאמר:
"אמר ר' שמעון בן יוחאי, הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב (ספרי, במדבר ס"ט).
השנאה אכן ירדה משמים, אך אינה לוקחת מן הגויים את הבחירה החופשית. כלומר, אף על פי שקיימת שנאה כללית לישראל בגין עוונותינו, סוף סוף ה' איננו מחליט עבור הגויים כיצד יפעלו כלפי ישראל. הגויים יכולים לגבור על שנאתם מתוך מבט שכלי או תועלתי, או להוציאה אל הפועל ולהילחם בישראל מעבר לכל שיקול הגיוני.
כך אמרו חז"ל, שאין הקב"ה מגלגל חובה אלא על ידי חייב. ופירוש הדבר הוא, שכאשר יש גזירה על ישראל, ה' מוציאה אל הפועל על ידי האומה שבוחרת להרע לישראל. בעת העתיקה היו אלה המצרים, בעת אחרת הרומאים ובעת האחרונה היו אלה הגרמנים הנאצים, אך כיום אלה הערבים. צא ולמד, שהשנאה היא אותה שנאה קיצונית, להרוג להשמיד ולאבד את כל היהודים – אך האומות מתחלפות!
מכאן שיש בחירה חופשית לכל אומה אם להשלים או להצר לישראל, ואם היא בוחרת להצר – ה' משתמש בה כשליח להרע, עד שיקבלו את עונשם.
(צילום: shutterstock)
5. אם נפלו לי התפילין כאשר הם היו עם המכסים שלהם מפלסטיק ובתוך הנרתיק שלהם – האם צריך לצום או לקחת עלי משהו אחר?
היות שהתפילין היו בתוך הנרתיק שלהם, אין צורך לצום כלל או לפדות את הצום בכסף. אולם כדאי בכל זאת לתת איזו פרוטה לצדקה (יעוין במשנה ברורה סימן מ' סק"ג, ובפסקי תשובות שם).
6. רציתי לשאול אם יש אפשרות שגבר יהיה אישה בגלגול אחד, ובגלגול אחר יהיה גבר. ואיך אני יכולה לדעת לאיזה מין אני שייכת מהגלגול הראשון. ומה אני אהיה שהמשיח יבוא?
הדבר יתכן, אבל נדיר מאוד, ואין לחשוש שזה קורה לכל אחד. רק על חטאים חמורים יתכן עונש כזה. במקרה כזה מבואר בדברי האר"י שהנקבה לא תוליד זכר אלא נקבות. אולם לא מוכרח שלמי שאין לה זכרים היא גלגול נקבה.
בדרך כלל יש להניח שנקבה תישאר נקבה מעתה ועד עולם.
(צילום: shutterstock)
7. עד איזו שעה מותר להגיד קריאת שמע שעל המיטה?
1. אפשר לקרוא קריאת שמע על המיטה כל עוד את הולכת לישון לפני עלות השחר, ומשערת שתירדמי לפני עלות השחר (יעוין ביאור הלכה סימן רל"ט סעיף א' ד"ה סמוך, ובספר חזון עובדיה על הלכות ברכות עמוד תק"י, ובספר הלכה ברורה סימן רל"ט, בבירור הלכה אות י"א).
2. יש לברך את "ברכת המפיל" גם אחרי חצות לילה בשם ומלכות (ספר הלכה ברורה סימן רל"ט סעיף ט', ובבירור הלכה אות י', שכן היא דעתו האחרונה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל).
* * *
8. האם ניתן לברך ברכת האילנות על עצים שנטעו ונעבדו בשביעית? האם יש הבדל בפסיקה בין אשכנזים לספרדים ?
אפשר לברך ברכת האילנות על אילנות שנשמרו ולא הופקרו בשנת השמיטה, וכן על אילנות שנעבדו שלא כהלכה בשנת השמיטה (ספר הליכות שלמה חלק א' פרק כ"ג סעיף ל', וספר אור לציון חלק ג' פרק ו' סעיף ג').
אולם יתכן שלפי דעת הגר"ע יוסף זצ"ל יש להימנע מלברך על אילנות שנשמרו ונעבדו באיסור בשנת השמיטה (בדומה למה שכתב בשו"ת יביע אומר חלק ה' חלק אורח חיים סימן כ', ובספרו חזון עובדיה על פסח, מהדורת תשס"ג, עמודים ט"ו-י"ט, שהבא להימלך אם אפשר לומר ברכת האילנות על אילנות המורכבים מין בשאינו מינו, מורים לו שלא יברך, כי לא שייך לברך עליהם "שברא אילנות טובות", כיון שעצם עשייתם באיסור, ע"ש. וכן ראה בספר מישרים אהבוך עמודים רמ"ז-רמ"ח, שדעת הגר"ח קניבסקי שליט"א שלפי הדעות שאין לברך על אילנות מורכבים, הוא הדין שאין לברך על אילנות שנשמרו ונעבדו באיסור בשנת השמיטה).
ולכל הדעות אין לברך על אילנות שנטעו אותם בשנת השמיטה, כיון שקיומם נגד רצון הבורא, שהרי מבואר ברמב"ם (פרק א' מהלכות שמיטה ויובל הלכה י"ב) שחייבים לעקור אילנות כאלו (אור לציון שם).
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90)
9. אילו עבירות לא נמחלות לחתן?
זה נכון שכתוב בירושלמי במסכת ביכורים (פרק ג' הלכה ג') שמוחלין לחתן על כל עוונותיו, ולמדו דבר זה ממה שכתוב בספר בראשית (פרק כ"ח פסוק ט'): "וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל", וכי מחלת שמה, והלא בשמת שמה, אלא שנמחלו לו כל עוונותיו, יעוין שם.
והוא הדין שמוחלין לכלה על כל עוונותיה (ראה בספר נטעי גבריאל על נישואין חלק ב' פרק נ"ה הערה כ"ד, שהביא כמה מקורות שגם לכלה מוחלין על כל עוונותיה. וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א בתשובה שהובאה בספר מנחה לחיים עמוד רי"ג).
וגם בזיווג שני מוחלין לחתן ולכלה על כל עוונותיהם (כן כתב הגר"ש קלוגר בשו"ת האלף לך שלמה חלק אורח חיים סימן ס', שהרי חז"ל בירושלמי למדו דבר זה מעשו, והרי עשו היו לו כמה נשים, ואם כן מוכח מזה שגם בזיווג שני מוחלין על כל העוונות).
אולם כבר כתבו רבים מהאחרונים, שכל מה שמוחלין לחתן ולכלה על כל עוונותיהם, הוא דווקא אם הם חוזרים בתשובה שלמה, ומחליטים לפתוח דף חדש בחיים, ולא לשוב לעוונות הקודמים שלהם (ראה בשו"ת יביע אומר חלק ג' חלק אבן העזר סימן ח' אות י"ז. וכן ראה בספר דרך שיחה חלק א' עמוד תקע"ט, ובספר מנחה לחיים עמוד רי"א בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א. ועיין עוד מה שהביאו בזה בספר מנחה לחיים שם הערה שפ"ה, ובספר ישמח לב חלק א' עמודים מ"ז-מ"ח).
ויש לדעת שלא מוחלים לחתן וכלה על עבירות של גזל ושאר עבירות של בין אדם לחבירו, כי כדי להשיג כפרה על עבירות כאלו צריך להשיב את הגזלה לבעליה, ולפייסו בדברים עד שימחל לו (כי לא עדיף מיום הכיפורים, שאינו מכפר עד שישיב הגזלה לחברו ויפייסו. וכמו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב' הלכה ט'. וכן הביא בספר ישמח לב על עניני נישואין חלק א' עמוד מ"ז בשם האמרי אמת מגור זצ"ל. אמנם הביא מספר פרדס יוסף שדעתו אינה כן).
(צילום: shutterstock)
10. בית מזוזה ממתכת, האם יש בעיה עם זה מבחינת ההלכה, או שיש בזה מנהג מסוים?
מעיקר הדין מותר לעשות בית מזוזה מברזל. אלא שהובא בשם הבעל שם טוב זצ"ל, שנכון שלא לעשות בית מזוזה מברזל. אולם כפי הנראה כל דבריו הם דווקא לגבי ברזל, אולם בשאר סוגי מתכות גם הוא יסכים שאין שום חשש.
מקורות: כן כתב בספר דעת קדושים (סימן רפ"ט סק"א) בשם הבעל שם טוב זצ"ל, שנכון לקבוע המזוזה בתיק שאינו ברזל, שכן המזוזה מאריכה ימים (כמו שכתוב בספר דברים פרק י"א פסוק כ"א, למען ירבו ימיכם וגו', ומבואר בחז"ל במסכת שבת דף ל"ב עמוד ב', ובמסכת קדושין דף ל"ד עמוד א', שהפסוק מדבר על מצות מזוזה) ואילו הברזל מקצר חיים (וכמו שמצינו כיוצא בזה במכילתא ספר שמות פרק כ' פסוק כ"ב, שזהו הסיבה שאסור להניף על המזבח ברזל, כי המזבח נברא להאריך שנותיו של אדם, והברזל לקצר, לפיכך אינו רשאי להניף המקצר על המאריך). וכתב שם, ששמע שיש קפידא גם על כל סוגי מתכת, אך הוא מסופק אם לא הוסיף השומע מעצמו לגבי מתכת, כיוון דמלשון חז"ל משמע דרק ברזל מקצר. ומה שאין נוהגין לעשות תיק מכסף וזהב להידור מצוה, הוא מחשש גניבת התיק, ע"ש. וע"ע בספר מזוזות מלכים (ס"ק ס"ב), שהביא דברי הבעל שם טוב הנ"ל, ושיש שהוסיפו להיזהר מכל מתכות, וכתב על זה: שאינו מוכרח. ושם (בשלום ואמת אות כ"ו) הביא ראיה מפירוש רבינו עובדיה מברטנורא במסכת כלים (פרק ט"ז משנה ז') שמותר לעשות בית מזוזה ממתכת, יעוין שם. וכן ע"ע בספר תולדות יעקב (עמוד שי"ג).