המכתב שלא יישלח לעולם

ריבונו של עולם, תודה על סוכרת הנעורים

אז נכון שאצטרך לדקור את עצמי בבטן מידי יום ביומו, בכל פעם שאני דוקר את עצמי, אני מקדש את החיים. המכתב שלעולם לא יישלח

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

"דקירה בבטן" יכולה להיות מטאפורה קלאסית על אכזבה מרה, היא יכולה גם לתאר תחושה של כאב שבן אדם סוחב. אצלי, דקירה בבטן – כפשוטה – היא להחדיר מחט של מזרק אינסולין אל תוך הבטן.

נשמע כואב? האמת היא שלא. בשבוע שעבר מצאתי את עצמי במיון, בעקבות מה שנקרא בסלנג הרפואי "הרעלת סוכר". לא ניכנס למונחים רפואיים, כי זה לא העניין, אבל בסופו של דבר אובחנתי כמי שחולה בסוכרת נעורים, חודשיים לאחר השחרור מצה"ל. באותם רגעים לא ידעתי איך לעכל את הבשורה, אך באותו לילה שבו הייתי תחת השגחה צמודה של הרופאים ניסיתי לשחות במחשבות של אמונה. אמרתי לעצמי שאלו ייסורים שנועדו כדי להחזיר אותי בתשובה, ולא זו בלבד – אלו ייסורים שנועדו לתת ערך מוסף לבריאות שלי, על כך המשתמע מכך: תזונה נכונה, פעילות גופנית – בקיצור, ניהול אורח חיים בריא.

הצלחתי להתנזר ממשקאות מתוקים, כיום אני שותה רק מים וסודה; את הממתקים החלפתי בחטיפים מלוחים; בכלל, הכניסה אסורה לכל מוצר מזון שנגוע בסוכר. בחסדי ה' הצלחתי לשבר את התאווה לדברים מתוקים על אף התמכרות רבת שנים. לתת לכם דוגמה? את הבוקר בבסיס הצבאי הייתי פותח עם XL וחטיף שוקולד; לפני החזרה הביתה הייתי עוצר במכולת השכונתית כדי להתענג על חמצוץ. בימים האחרונים חזרתי לרכב על האופניים, ובע"ה מקווה שגם אחזור לכושר במשחק של כדורגל. מה אני אגיד לכם? החיים שלנו תותים!

אז נכון שאצטרך לדקור את עצמי מדי יום ביומו בבטן, לא פעם אחת ולא פעמיים, וגם באצבע – אבל אני מקבל את הייסורים האלו באהבה, באמונה שלמה שזה מאתו, והכל לטובה. אני תקווה שאגיע לדרגת אמונה כזאת שלא אגדיר זאת בתור "ייסורים", אבל אני עדיין לא שם, כי בכל זאת הייתי מעדיף לחיות בלי סוכרת הנעורים, ועצם המחשבה הזאת מעוררת בי פגם של אמונה, כך אני, לפחות, רואה את הדברים.

אני רק רוצה לשגר מסר חד לכולם: תלמדו להעריך את הבריאות שלכם, כי מבלי להיכנס לחשבונות שמיים, מסתבר שעד היום לא למדתי להעריך כמו שצריך. תאכלו מתוק, אבל אל תגזימו במינון; תאכלו בריא; אל תמהרו לקפוץ על כוס קולה קרה שמוגשת לכם (אתם יודעים כמה כפיות סוכר יש בכוס אחת?); צאו ועשו ספורט. כל הכללים האלו, שרשמתי ממש על קצה המזלג, לעניות דעתי הם חלק מהציווי "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם". אהיה מוקצן אם אומר שבכל פעם שאני דוקר את עצמי אני מקדש את החיים? ריבונו של עולם, תודה על סוכרת הנעורים. שנהיה בריאים.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.

תגיות:מכתבסכרת

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה