איך מפסיקים מריבות בין אחים? הטור של הרבנית חגית אמאייב

שלום הרבנית, אני חייבת לשאול אותך שאלה שמטרידה אותי מאוד... הילדים שלי מקניטים אחד את השני ורבים בלי סוף, וזה מטריף אותי! פשוט מוציא אותי מדעתי! הצעקות והמריבות בבית כבר התישו אותי לגמרי. איך אפשר להפסיק את זה ולגרום להם להסתדר ולחיות בשלום?

* * *

שלום לך, אמא יקרה. אני לחלוטין מבינה לליבך. אין ספק שכל הורה מייחל לראות את ילדיו אוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה. ובכן, זה בדיוק מה שמבקש אבינו הגדול מכולם: "בני, מה אני מבקש מכם?... אלא שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה"... "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה ח', י"ט).

אין ספק שמלאכת גידול וחינוך הילדים היא משימת קומנדו מאתגרת ומורכבת במיוחד. 

לא מזמן יצא לי לדבר עם בעלי שיחיה, והגענו למסקנה חד משמעית – אין שום אפשרות להצליח במשימת החינוך ללא הדרכה תורנית ומקצועית בכל שלב ושלב בחינוך עצמנו וילדינו.

ולמען הגילוי הנאות אספר, שבמהלך כל שנות נישואי וגידול ילדי, התרוצצנו – ועודנו מתרוצצים – בין ייעוץ זוגי להנחיית הורים ולייעוץ אישי, על מנת לקבל כלים שיסייעו לנו להכיל, להתמודד ולפתור בעיות שצצות ועולות בדינמיקה המשתנה של החיים. בלי זה, המצב הופך מהר מאוד לקומדיה (או טרגדיה) של טעויות. וכל זאת על אף הניסיון המקצועי והתעודות הרבות המעטרות את קירות הקליניקה שלי. החיים הבהירו לי ש"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" (בבלי).

באחד הימים הייתי בסופרמרקט, ובתור לקופה עמדה אישה עם שני ילדיה המתבגרים. הילדים הקניטו זה את זה ללא רחם, רבו וקיללו. האם גערה, איימה ואף התחננה שיפסיקו ללא הועיל. האודם על לחייה הסגיר את מבוכתה וכעסה. ליבי היה איתה.

אז בשורה התחתונה – מה עושים?

1. ילדים הם ילדים – עלינו להבין שאם אנו, כמבוגרים, מתקשים לווסת את תחושותינו ולשלוט בתגובותינו ומעשינו, אז קל וחומר שלילדים קשה לעשות זאת. לשם כך הם צריכים עזרה מהוריהם על ידי גבולות סמכותיים (לא לוחמניים אלא ברורים ולא מעורערים), שיח פתוח ובריא על רגשותיהם, והגדרה מדויקת של חוקי הבית.

2. שדה קרב חברתי – כל ילד מגיע ממסגרת הלימודים עם מטענים שונים, ועלינו לדעת כיצד לעזור לו לפרוק את קשייו באופן מבוקר, אחרת תסכוליו יצאו עלינו ועל אחיו.

3. מריבות בין ההורים – ילדים שחשופים למחלוקות ולמריבות בין הוריהם, מחקים את צורת התנהגותם. כשהם רואים שהדמויות הבוגרות האחראיות עליהם אינן מצליחות "לעצור באדום" ולעבוד על המידות, אזי ברור להם שגם הם אינם מסוגלים לבלום עצמם ולמגר את דחפיהם האימפולסיביים.

4. "יצר לב האדם רע מנעוריו" – אם אנחנו רוצים שילדינו יאהבו זה את זה, עלינו ללמוד ולהתייגע על מנת ליצור אווירה ביתית אוהבת ומכילה, שתאפשר לילדינו להתגבר על יצרם הרע ולבחור בטוב.

5. אינטליגנציה רגשית – מתי בפעם האחרונה שוחחנו עם ילדינו על רגשות? עולמו הרגשי של ילד גדוש בחוויות מסעירות, תהיות ותסכולים. אם נלמד ליצור שיח בריא, מאפשר, משוחרר ונטול שיפוטיות וביקורתיות, אזי ילכו המלחמות ויתמעטו. בדיוק לשם כך פיתחתי את הערכה המשפחתית "בשניים ויותר", שמסייעת להורים ולילדים ליצור תקשורת טובה, מאפשרת ומגבשת, שחשוב שתהיה בכל בית!

6. להורים אסור לקחת צד בשום מצב – ילדים, בלא מודע, בוחנים את אהבת הוריהם על ידי מריבותיהם. אם ההורה לוקח צד של מי מהילדים, זה רק מחמיר ומקבע את החיכוכים ביניהם. ילד שרואה שההורה מצדד בו מרגיש עליונות על אחיו, מה שגורר מלחמת מעמדות ותחרות בלתי פוסקת על אהבת ההורים ותשומת ליבם. כששני ילדים רבים עלינו לומר להם: "המריבות האלה לא נעימות לי, ובכלל לא משנה לי מי התחיל! אני סומך עליכם שאתם יכולים להסתדר מצוין! ואם אתם ממשיכים לריב – שניכם תיכנסו לחדר כדי להירגע ולחשוב על מעשיכם".

מה גם שעלינו לזכור, שלא משנה אם הגדול מציק לקטן או הפוך... "צריך שניים לטנגו", ואם הם משתתפים במריבה, סימן שהם מרוויחים מכך משהו, אחרת הם היו מפסיקים. וכמו שאני אומרת לילדי: "אם אתם רבים – כנראה שזה נעים לכם, ואם כך, אז לפחות תעשו את זה בחדר, כי אני לא מוכנה לקחת חלק בעניין". אז אני מתרחקת ממקור הרעש או שולחת אותם הרחק ממני.

7. הג'ונגל של החיים – המאבקים בין הילדים הם לאו דווקא שליליים, אם הם לא חורגים מגבולות מסוימים. חיכוכים טבעיים בין אחים מסייעים להם לפתח מנגנוני הישרדות בריאים, מול הקרובים והאהובים להם, ועוזרים להם לפתח כלים ויכולות להתמודדות מול חיי החברה. וכאמור, מוטב שיבחנו ויתרגלו את כוחם מול אחיהם האוהבים מאשר מול הג'ונגל החברתי שמחוץ לביתם.

8. מבחן הגבולות – ילדים צריכים הורים סמכותיים, שיודעים להציב להם גבולות ברורים בלי פקודות ובלי גמגומים. הורים יכולים להציב גבולות אך ורק על ידי עבודת מידות תמידית, בטחון עצמי ודוגמא אישית. ילדינו זקוקים לדמויות שמנחות אותם בתבונה, באהבה ובמסרים שאינם משתמעים לשני פנים.

9. התורה הקדושה – "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר!". התורה היא חוקי התנועה של העולם הזה. ילדים שגדלים ללא אידיאולוגיה ברורה ומנחה, וללא "ספר הוראות היצרן", לעולם לא ידעו לשים לעצמם גבולות וסייגים. התורה היא קירות ליבו, חייו ומידותיו של היהודי, ואי אפשר להתקדם בלעדיה.

אז יהי רצון שנזכה לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה' ויראי אלו-קים, האוהבים זה את זה ומכבדים זה את זה, למען ייטב לנו ולהם בעולם הזה ובעולם הבא.

באהבה, חגית אמאייב.

חגית אמאייב היא יועצת משפחתית ופסיכותרפיסטית. באתר הבית "בשניים ויותר" ובמייל bshnaeem@gmail.com

לרכישת הספר וקלפי הטיפול של הרבנית חגית אמאייב בהידברות שופס, לחצו כאן.