כיצד רואים את ההשגחה האלוקית בשואה?

יהודית שואלת:

"שלום, 1. אם אלוקים הוא טוב ומטיב, והכל בהשגחה פרטית, אז איך קרתה השואה? גם אם מדובר בגזרה, איך זה מסתדר? בגזרה אין השגחה פרטית?

2. אני לא מבינה, אלוקים משול לאב לעם ישראל. האב רצח את ילדיו?! בכזו אכזריות?! איך ייתכן? אין לי ספק שיש אלוקים אבל אחרי השואה אני לא כל כך בטוחה שהוא רק מטיב."

* * *

שלום וברכה יהודית, ותודה על שאלותיך.

1. כמובן שאיננו יכולים לדעת חשבונות שמים, ולא להבין את עומקן של גזירות קשות כמו השואה, אך ודאי ישנן הוכחות ברורות לכך שהשואה התרחשה בהשגחה אלוקית מכוונת. לא זאת בלבד שהשואה לא קרתה במקרה, אין בה שום דבר טבעי או הגיוני. מדוע העם הגרמני המשכיל יתאמץ כל כך להשמיד עם של נוודים שלא נלחם נגדו ולא פעל נגדו דבר, ואף ניסה להתבולל בתוכו? מדוע הנאצים רדפו אחרי היהודים עד ארבע דורות לאחור? ומדוע פעלו בצורה כה אובססיבית קרה ומחושבת לרצח אנשים נשים זקנים וטף? אלמלא השואה היתה עובדה היסטורית, היינו מתקשים עד מאוד להאמין שהיא תקרה מרוב מוזרותה.

אין ספק שזו היא גזירה משמים שנגזרה על הציבור בתקופת ההשכלה וההתבוללות הכי קשה של עם ישראל. ראי כאן עובדות מדהימות ומפתיעות ביותר על השואה (והתקופה שקדמה לשואה) בהרצאתו של הרב יוסף בן פורת.

ועל הדרך הלא-הגיונית שבה היטלר ימ"ש עלה לשלטון.

שמעתי בעבר על ניצול שואה שאמר שאינו מבין את מי שאיבדו את אמונתם באלוקים בעקבות השואה, שהרי בכל מקום שבו היה בשואה ראה את אלוקים, הוא לא הבין מעשיו הקשים של אלוקים, אך ללא ספק הבין ששום דבר בשואה לא היה טבעי. זאת מלבד שכל אדם שזכה להינצל מהשואה יכול לספר סיפורי מופתים בלתי רגילים על האופן המדהים בו ניצל נגד כל הסיכויים, וראה את ההשגחה הפרטית שקבעה כי יינצל, מי נקבע לחיים ומי נקבע למיתה.

דומה הדבר לאנשים שניצלו בדרך-לא-דרך בפיגועי הטרוריסטים המתאבדים באוטובוסים. בסיפורים לא רגילים מספרים כיצד נהג-האוטובוס ראה אותם אך לא פתח להם את הדלת באותו יום, או כיצד נאלצו לאחר באופן לא רגיל לתחנה, וכך ניצלו מהפיגוע. סיפורם של ניצולים אלה מעיד על השגחה פרטית מדוקדקת שהצילה אותם, אך לא פחות מכך גם מעידה על כך שכל אותם אנשים מסכנים שנהרגו באותם פיגועים קשים - גם הן נשמות אשר נגזרו להילקח משמים באותה העת בזמן אחד ובמקום אחד. לא הפיגוע היה במקרה ולא הניצולים היו במקרה. אלא הכל נעשה בהשגחה פרטית על פי חשבונות שמים עם כל נשמה ונשמה.

היהדות מלמדת אותנו שאף אדם אינו מת במקרה. ישנו מושג של גלגולי נשמות (הקבלה מלמדת אותנו שכולנו כבר חיינו בעולם הזה, וחזרנו שוב לתקן תיקונים שלא תיקנו ולכפר על עוונות), פירוש הדבר שהקב"ה יכול להוריד בדור אחד מיליוני נשמות שנגזר עליהם תיקון דומה. בבקשה קראי את המאמר הבא שמסביר את הנושא של השואה באריכות.

אמרו חז"ל שאפילו הייסורים הקטנים ביותר נקבעו משמים לכל נשמה (מסכת ערכין דף טז, ב):

"עד היכן תכלית הייסורין? ...אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!"

(צילום: shutterstock)

קל וחומר ייסורים קשים כמו בשואה, אשר ללא ספק נקבעו בדקדוק מדוייק לנשמות שירדו להתייסר בתקופה קשה זו בתולדות עם ישראל. ייקום השם דמם.

עוד נקודה חשובה לציון: היהדות מלמדת אותנו שיהודים שנהרגו על עצם יהדותם, אפילו אם היו רשעים במעשיהם, יזכו לחלק בגן-עדן בתור הרוגי מלכות, כי סוף סוף נהרגו על זהותם היהודית. ועל כן צריך לומר שלא רק הצדיקים שנספו בשואה זכו לגן-עדן עליון, אלא גם החוטאים זכו במותם לחלק בגן-עדן לנצח נצחים.

2. אין המשל דומה לנמשל. שהרי אדם שרוצח את ילדיו - רוצח אותם מן העולם הזה. אולם הקב"ה הרי ברא את הנשמות עבור העולם הבא, ואין המוות אלא השער והכניסה לעולם הנצחי שבו גם השכר נצחי. במותם - הקב"ה לוקח את הנשמות בחזרה אליו לגן-עדן, שהוא מקומם הטבעי והאמיתי של הנשמות הרוחניות שירדו לעולם הזה לזמן קצר. עובדה שבסופו של דבר כולנו מזדקנים ומתים - גם מי שלא עברו ייסורים, כי העולם הזה אינו מקום השכר והנצח, אלא רק תחנה זמנית לקיום מצוות. כולנו לבסוף שבים לעולם האמיתי שהוא העולם הבא.

ולעצם שאלתך על א-ל טוב ומטיב, כששואלים שאלות על טוב ועל רע, צריך קודם כל לזכור מי נתן לנו את המוסר, את המושגים של טוב ורע. צריך לזכור מי נתן לנו את הרחמים מלכתחילה.

הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".

מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם. הנה 10 הוכחות שאלוקים אוהב ומרחם עלינו אפילו כשהוא נותן ייסורים.

כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.

עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח לרגע שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא.

אנשים רבים בעולם הזה דומים לילדים קטנים שרוצים עוד ועוד סוכריות וממתקים, וגם אם יסבירו להם שהסוכר הורס את השיניים ומזיק לבריאות, ויוצר תאווה לאוכל וגורם להשמנה, הילדים לא יקשיבו לכל ההסברים המלומדים הללו, כי אם ימשיכו לדרוש ממתקים ויבכו כאשר יוגבלו. גם אנו בעולם הזה דומים לאותם ילדים אשר דורשים חומריות, ולא מבינים שיום אחד נביט על הדברים אחרת מן העולם הבא, בתור נשמות, ואז נראה את גודל טעויותינו. הקב"ה מתנהג איתנו בצורה הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לעיתים נראה לנו כאילו הוא לא מתחשב בנו, הרי הוא נוהג כאב אוהב כלפי ילדיו, וכמו כל אב אוהב, הוא עושה את הטוב ביותר עבור ילדיו גם כשאינם מבינים זאת.

ולעצם שאלתך - כמובן שהקב"ה מטיב עם בני ישראל.

הרי עובדה שהאימפריות הגדולות ביותר בעולם נכחדו ואינן (מצרים העתיקה, יוון העתיקה, אשור העתיקה, רומא העתיקה, בבל העתיקה, פרס העתיקה), בעוד עם ישראל הנו העם היחיד במזרח התיכון ששרד במשך 3300 שנה נגד הטבע.

אז ודאי שהקב"ה שומר עלינו בדרך נס, ואף החזיר אותנו לארץ ישראל באחרית הימים בנסים גמורים כפי שהתנבא בתורה מראש.

ובהזדמנות זו, תרשי לי להציג בפניך גם את ההוכחה הבאה, שהיא אחת מן ההוכחות הגדולות ביותר לאמיתות התורה:

ישנן הרבה נבואות מאוד לא הגיוניות בתורה, שמוכיחות כי בורא עולם מסר אותה לבני ישראל:

ישנה בתורה נבואה שעם ישראל יגלה מארצו  -- אך כמה עמים גלו מארצם?

ישנה נבואה בתורה שעם ישראל יגלה לכל קצוות העולם  -- אך כמה עמים התפזרו בכל רחבי העולם?

ישנה נבואה שלמרות מספרו הקטן, עם ישראל יהיה מפורסם בכל רחבי העולם  -- אך כמה עמים קטנים זכו להיות מוכרים ומפורסמים בכל רחבי העולם, ושהכל מדברים עליהם?

ישנה נבואה שעם ישראל יהיה שנוא בעולם וישמיצו אותו  -- אך כמה עמים היו שנואים במשך אלפי שנים, עד שהמציאו רק עבורם מושג כמו "אנטישמיות"?

ישנה נבואה שעם ישראל יישאר קטן ולמרות זאת ישרוד  -- אך כמה עמים הצליחו לשרוד במספר קטן במשך אלפי שנים מבלי להתבולל בין העמים או להיהרג?

ישנה נבואה שירדפו אחרי עם ישראל בגלות אך לא יצליחו להשמידו  -- אולם כמה עמים נרדפו פעם אחרי פעם בידי אימפריות אדירות ולא נשמדו?

(צילום: shutterstock)

ישנה נבואה שהתורה תתפרסם בכל העולם ושכל העמים ידברו עליה  -- אך כמה עמים זכו שהדת שלהם תתפרסם בכל רחבי העולם ותהיה לספר המודפס והמפורסם בתבל?

ישנה נבואה שעם ישראל ישוב לארצו באחרית הימים  -- אולם כמה עמים שהוגלו זכו לשוב לארץ מולדתם נגד כל הסיכויים?

ישנה נבואה שאף עם אחר בעולם כולו לא יטען להתגלות אלוהית בפני עם שלם -- וכמה דתות יש מתוך 4300 דתות שמספרות על התגלות אלוהית למיליונים?

(את כל הנבואות הללו תוכלי למצוא במפורש בספר ויקרא פרק כו', דברים פרק ד', דברים פרק ל').

מכאן נוכל לראות ששום דבר בעם ישראל איננו הגיוני. לא הקיום שלו, ולא התורה שלו, ולא ההיסטוריה שלו. עם ישראל תמיד היה מעל הטבע, ובכך העיד על היותו העם הנבחר, שקיבל את התורה, וזכה לשליטה אלוקית בהיסטוריה שלו. עם ישראל הוא עם הנצח.

אדם רציונלי לא יאמין במקרה - כשההסתברות למקרה זה נמוכה מידי, ולא נחזתה בשום מקום אחר בהיסטוריה.

וכפי שמארק טווין (שביקר בארץ ישראל ב-1867) כתב:

"אם יש אמת בסטטיסטיקה, מהווים היהודים אחוז אחד, מן הגזע האנושי. הרי זה כמשב עמום ומעורפל של אבק כוכבים ההולך לאיבוד בתוך הקרינה הגדולה של שביל החלב. על פי גודלם היחסי באוכלוסייה מסתבר היה שבקושי היו שומעים עליהם, אך שומעים עליהם, ומאז ומעולם שמעו עליהם. העם היהודי בולט על פני התבל, ככל עם אחר, וחשיבותו המסחרית גדולה מעבר לכל פרופורציה יחסית למיעוטו המספרי. תרומתו לרשימת גדולי העולם בספרות, במדע, באמנות, במוסיקה, בכלכלה, ברפואה, בלימודים מעמיקים, גם היא חורגת מכל פרופורציה ליחסותו המספרית. הוא ניהל מאבק נפלא בעולם, בכל שנותיו, והוא עשה זאת כשידיו כבולות מאחוריו. הוא יכול היה להתרוקן מתוכנו להיות נבוב והינו סולחים לו על כך. המצרים, הבבלים והפרסים עלו לגדולה מילאו את העולם בקול שאון ופאר, אחר כך נמוגו כעשן ונעלמו מן האופק. אחר קמו ממלכות יוון ורומי בקול רעש גדול ואף הן התפוגגו ונגוזו. עמים אחרים התנשאו והניפו גבוה גבוה את הלפיד שלהם, אולם הוא בער עד תום והם נותרו כעת באור הדמדומים או שנעלמו כליל. היהודים ראו את כולם שרדו וגברו על כולם, והם כיום מה שהיו מאז ומעולם, מבלי לשקוע או לסגת, מבלי להתנוון או להיחלש. לא נס ליחם ולא חל פיחות באנרגיה שלהם ולא בערנות ובחריפות מוחם. כל הדברים האחרים הם בני חלוף, פרט ליהודי. כל הכוחות האחרים חולפים ועוברים, אך הוא נשאר. מה סוד נצחיותו?" (Mark Twain, Harpers Magazine, Sept 1899)

"...ואמנם, לפי הקריטריון המטריאליסטי והפוזיטיבי, צריכה היתה אומה זו מזמן לעבור מן העולם. קיומה היא תופעה מיסתורית ומופלאה, המעידה כי חיי אומה זו מתנהלים בכוח גזרה קדומה...".

 (הפילוסוף הרוסי ניקולאי ברדייב 1936, משמעותה של ההיסטוריה עמוד 86-87).

"מה זה יהודי? שאלה זו אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות תחילה. הבה נראה איזה מן יצור מיוחד הוא זה, שכל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו ורמסהו, רדפהו, שרפו, והטביעו, והוא, על אפם ועל חמתם, ממשיך לחיות ולהתקיים. מה זה יהודי - שלעולם לא הצליחו לפתותו בשום פיתויים שבעולם שמדכאיו הציעו לו בלבד שיתכחש לדתו ויטוש את אמונת אבותיו. יהודי - הנו סמל הנצח. הוא שלא יכלו להשמידו לא טבח ולא עינויים; לא אש ולא חרב האינקוויזיציה לא הצליחו להכחידו. הוא אשר ראשון בישר דבר ה; הוא אשר זמן רב כל-כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה. עם כזה לא יכול להיעלם. יהודי הנו הנצחי - הוא התגשמות הנצח".

 (לב טולסטוי, מתוך מאמר שפורסם בגואיש וורלד - לונדון 1908).

היהדות מוכיחה את עצמה שוב ושוב באמצעות עובדות על-טבעיות אלה בהיסטוריה של בני ישראל, המעידה על שליחותו המיוחדת, ועל גאולתו המיועדת. זו הסיבה שעם ישראל פורסם בכל העולם, ותורתו הופצה בכל הארצות, כדי שכל העולם כולו יכיר את עם ישראל ותורתו, ויכיר את מושגי המשיח והגאולה, כך שכאשר יגיע המשיח האמיתי - העולם יהיה מוכן לקראתו, מוכן לרעיון הגאולה ותיקון העולם.

במשך אלפי שנים מכוון הבורא את העולם שלב אחר שלב לקראת שלמותו ותיקונו, ועם ישראל נועד להיות חוד החנית, העם הנבחר, אשר יהיה אור לכל העמים כנאמר בתורה: "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ו).

ראי כאן הרצאה על נבואות אחרית הימים שמתגשמות לעינינו ממש.

השואה ללא ספק היתה תקופה קשה עד מאוד בהיסטוריה של עם ישראל, היו אלה 10 שנים קשות של הסתר פנים, אך אפילו הן נעשו בהשגחה. והסתר פנים אין פירושו רוע, אלא פירושו טוב מוסתר. הרבי מלובביץ' זצ"ל המחיש זאת במשל על יליד אפריקאי שמגיע לראשונה למדינה מתורבתת ונכנס לבית-חולים, ורואה לחרדתו מנתח בבגד לבן חותך אדם חף-מפשע ומפשפש באיבריו, כולו מגואל בדם, מראה מזעזע של רותח אכזר בקיצוניותו, אך כל זה הוא למראית-עין בלבד, שהרי המנתח מציל את חייו של המנותח. היליד האפריקאי לעומת זאת אינו מבין את המעשה, כי אינו יודע את כל פרטיו וסיבותיו, ולכן חושב את המנתח לרוצח אכזר.

(צילום: shutterstock)

כך גם בעולם הזה, להבדיל, דומים אנו לילידים אפריקאים, או פשוט ילדים קטנים, אשר לא מבינים את מעשיו של הרופא הגדול מכל – בורא עולם – הוא רופא כל הנשמות. ואת הנשמות צריך לרפא לעתים בייסורים קשים ומחרידים. אך גם הייסורים הגופניים המחרידים והמזעזעים ביותר למראה – הן לבסוף רק אשליה, כי את הגוף משאירים מאחור, והנשמה חוזרת שלמה ומתוקנת למרומים ללא פגע ונזק. לכן העולם הזה נקרא גם בשם "עולם השקר", כי הוא מטעה ומשקר לנו, מלבד שהוא מסתיר לעתים את טובו האמיתי של הבורא יתברך.

עם בוא הגאולה השלמה נבין את מעשיו של הבורא ותכלית כל הייסורים בהיסטוריה, ואז נבין את גודל אהבתו של הבורא לעמו אף בתקופות הקשות ביותר. כעת מוטל עלינו להתחזק באמונה ולהביט בכל הטוב הנגלה שהבורא הרעיף עלינו, ולהאמין בטובו גם במעט השעות הקשות בהיסטוריה של עמנו.

כך הבטיחו חז"ל (פסחים דף נ, עמוד א): "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה - על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב".