נכדו של רודולף הס, מפקד אושוויץ: "אם הייתי פוגש אותו היום, הייתי הורג אותו"

דבר לא הכין את משלחת הנערים הישראלים שביקרו באושוויץ, לפגישה המכוננת עם ריינר הס – נכדו של מפקד מחנה אושוויץ, רודולף הס. הווילה של הס, הצורר הנאצי האכזרי, ממקומת בצמוד למחנה, ומכאן גם ניתן להבין מדוע שורץ נכדו במחנה ההשמדה כאחוז תזזית. מבקש לשמוע עוד ועוד עדויות, ללמוד עוד ועוד על הסבל שעברו כאן היהודים, ולא כדי שיוכל לשמוח לאידם. "אני לא יכול לסלוח לו על הנטל שהוא הביא לחיינו", התבטא הס הנכד בראיון שמסר לעיתון הבריטי 'טלגרף'. "היה עלינו לשאת צלב כבד מאוד לאורך כל חיינו".

לפתע שולף ריינר הס מכיסו – תצלום ישן ומהוה. פעוט קטן ניבט ממנו כשהוא עומד על רקע השער המפורסם של מחנה אושוויץ, עם הכיתוב 'העבודה משחררת'. דבר לא הכין את הפעוט הזה לאמיתויות שהוא עתיד לגלות אודות המחנה בעל השער ה'תמים' שבתמונה.

הס מסתובב יחד עם תלמידי המשלחת הישראליים במוזיאון שהוקם במקום, ומתעכב בהתבוננות על גל ערימות הנעליים של מי שהיו ואינם עוד. רבבות נעליים של ילדים, מבוגרים וטף – שנרצחו ונטבחו בייסורים קשים, רק בשל היותם יהודים.

"נמצא איתנו כאן הנכד של מפקד המחנה, ריינר הס", החריד לפתע את הדממה, קולו של המדריך הישראלי שליווה את המשלחת. "מי רוצה לשאול אותו שאלה?".

הס עומד מול הצעירים בפני פוקר, ממתין לשאלות. ראשית קמה נערה אחת, שמנסה לשאול אך פורצת בבכי חסר מעצורים ויוצאת מן החדר. הס שותק. אחריה קם נער אחד ושואל: "אילו פגשת היום את סבא שלך, מה היית עושה?".

"הייתי הורג אותו", מרסס הס, כשהבעת פניו אומרת סלידה ושנאה.

על עברו של סבו האכזרי, גילה הס 'במקרה' – לא פחות ולא יותר, על ידי ניצול שואה. "אבי הכריח אותי ואת אימי להעריץ את רודולף, ועד גיל 12 – לא היה לי שמץ של מושג כי הוא אחד הפושעים הגדולים ביותר בתולדות האנושות", הוא מספר. "אבא כפה עלינו להתייחס אליו כאל גיבור, ובכל פעם שניסינו למרוד בכך, אבא היה מעניש אותנו. בבית הייתה דיקטטורה, ולא הורשינו לחלוק על דעתו של אבי".

על הביקור הראשון באושוויץ: "בלילה שלפני כן, לא יכולתי להירדם"

ואז נתפס כשהוא גונב מזון ממטבח בית הספר, יחד עם חבריו – וכעונש, החליט מנהל בית הספר לשלוח אותו לעבודה בגינת בית הספר. לרוע מזלו, מי שניהל את גינת בית הספר הוא ניצול שואה ששרד את מחנה אושוויץ – וכשזה הבין שיש לו פה עסק עם נכדו של מפקד המחנה בכבודו ובעצמו, זיהה את ההזדמנות ולא פספס אותה. לדברי הס, הוא היה מכה בו בכל הזדמנות אפשרית בתואנה כי לא עבד מספיק טוב.

שלושה חודשים נמשך מצב זה, עד שהנער החליט לספר על כך לאחד המורים ואז נחשפה באוזניו האמת המרה על סבו, ועל הפשעים הנוראיים שביצע באסירי המחנה (רק כדי לשבר את האוזן, הס ימ"ש הורה לפקודיו להוציא להורג 20,000 איש מדי יום, בטרם פרש לשנת הצהריים בווילה שלו).

בגיל 16, כשכבר לא יכל לסבול את הדיקטטורה בבית מחד ואת הסיפורים ששמע על סבו מאידך – החליט לעזוב את הבית, ולנתק את הקשרים עם כל בני משפחתו שמכנים אותו 'בוגד'. במשך שנים חכך בדעתו האם ואיך כדאי לבקר במחנה ההשמדה אושוויץ, ורק בשנת 2009, עם אימו וזוג עיתונאים שתיעדו את המאורע – העז לבקר שם. "אני לא אשכח את הביקור הזה לעולם", סיפר לאחר מכן. "בלילה שלפני כן, לא יכולתי להירדם. הסתובבתי בחדר הלוך ושוב. בהתחלה חיפשתי תירוצים שלא לנסוע לשם, אבל הסקרנות גברה עליהם. רציתי לראות בעיניי, ולהרגיש את אושוויץ – למרות שהנסיעה לשם הייתה קשה ומפחידה".

אחרי הביקור באושוויץ, גמלה ההחלטה בליבו: להפוך פעיל כנגד הימין הקיצוני ותנועות ניאו נאציות בגרמניה. כחלק מהפעילות הזו שלו, נוהג הס לבקר בכ-70 בתי ספר בגרמניה מדי שנה, בהם הוא מרצה על גזענות, ומדבר על השואה ועל הקורבנות הרבים שנרצחו על לא עוול בכפם – על ידי לא אחר מאשר סבו. "אני לא מפספס שום הזדמנות להילחם בארגוני הימין הקיצוני, ואין לי שום פחד מהם. כל המפלגות של הימין הקיצוני, הן בדיוק כמו הנאצים", הוא אומר כיום.

"האידיאולוגיה שלהם זהה, והם משתמשים בביטויים נוראיים על מנת לשכנע את הדור הצעיר שבני המיעוטים גונבים מקומות עבודה. בדיוק כמו שהנאצים עשו ליהודים, רק שכעת הם לא מדברים רק על יהודים אלא על יעד גדול בהרבה. הם מפיצים את השנאה שלהם בדרכים שקטות. התנועות האלו מאורגנות הרבה יותר מאשר גרמניה הנאצית של היטלר, ואני חושב ששאר המדינות לא למדו דבר מהעבר", סיכם.