השואה
"אתה שומע עדויות מרגשות עד דמעות, שאין להם שום הסבר, מלבד גבורה רוחנית מדהימה"
הרב דוד סקולסקי מנהל מזה למעלה מיובל שנים את גנזך קידוש ה' העוסק בתיעוד מאורעות השואה. "אספנו אלפי עדויות, וככל שאנו משוחחים עם ניצולי שואה אנו מבינים – הגבורה הרוחנית שלהם הייתה בלתי נתפסת"
- מיכל אריאלי
- פורסם כ"ח ניסן התשע"ז |עודכן
הרב דוד קולסקי
כאשר מדברים על חורבן יהדות אירופה, אי אפשר שלא להזכיר את גנזך קידוש ה' השוכן בבני ברק, שם אוצרים במשך עשרות השנים האחרונות עדויות רבות לנעשה בימי המלחמה.
"יש לנו קרוב ל-300 אלף מסמכים ותמונות, סרטים והקלטות, מחקרים וראיונות אישיים עם ניצולי השואה", מספר לנו הרב דוד סקולסקי, מנכ"ל גנזך קידוש ה', "ובנוסף, קיימת כאן במכון גם ספרייה עשירה עם אלפי ספרים בנושא הגבורה היהודית והרוחנית שהייתה בשואה. גם הגנזך עצמו משמש כבית הוצאה לאור לספרים רבים שעוסקים בתיעוד אותם ימים".
צפו בכתבה שנערכה במסגרת מהדורת החדשות של צופיה, הממיר הכשר (לפרטים - 073-3333-333):
על הרגע שהביא אותו לעסוק בתחום הוא מספר: "בצעירותי למדתי בכולל גור שבו שימש כחבר הנהלה רבי משה פראגר שהיה ניצול שואה וכתב לא מעט ספרים על השואה. באחד הימים פגשתי אותו והוא שאל אותי: 'מה אתה אומר על הכולל שלנו?' השבתי לו שהשילוב בין אלו שלא נכנעו לאלו שלא נכנעים קוסם לי. הוא ביקש שאסביר לו את דבריי בהרחבה, ובאמת הגעתי לביתו ושוחחנו ארוכות. הסברתי לו שהתחושה שלי היא שאותם בחורים שלמדו לפני השואה בשטיבאלך ובבתי הכנסת באירופה לא העלו בדעתם שהם יוכלו לעמוד בניסיונות קשים כל כך ולשרוד, אבל בסופו של דבר ניתן לראות שהם עמדו בגבורה בניסיונות נוראיים מאין כמותם. אמרתי לרב פראגר שאני מאחל לאברכים שלנו שלא יצטרכו להוכיח את עצמם ולעמוד בכאלו ניסיונות, אבל אני מקווה בכל ליבי שנזכה להמשיך את המסורת ולרשת את אותם כוחות פלאיים שהיו ליהודים בשואה. הרב פראגר כנראה נהנה מהדברים, ומאז נפשי נקשרה בנפשו ובמשך יותר מחמישים שנה אני נמצא כאן, בגנזך קידוש ה'.
"גם באופן אישי אני מרגיש קשר ישיר למפעל הענק הזה", הוא מוסיף, "אמנם הוריי עלו מאירופה בשנת 1937 לפני פרוץ המלחמה, אבל דודתי, אחותו של אבי, שרדה את אושוויץ והיא סיפרה לנו סיפורים מסמרי שיער על כל מה שהתרחש שם. כך יצא שגדלנו לתוך זה".
המטרה שלנו: להוכיח גבורה רוחנית
את מטרתו של הגנזך אומר הרב סקולסקי שאפשר לתמצת במילים ספורות: תיעוד של גילויי הגבורה היהודית והרוחנית ומעשי קידוש ה' בעת המלחמה ובחיים היהודיים שהיו באותה תקופה ברחבי העולם.
"אומנם קיימים בארץ מוזיאונים נוספים שעוסקים בהנצחת השואה, אבל אנחנו שמים את הדגש על הנושא הרוחני שיש כאן. חשוב לנו להעלות את המודעות לגבורת הנפש היהודית בשואה ולהחדיר זאת לבני הנוער בארץ ובעולם היהודי כולו. לשם כך אנו מארגנים תערוכות, ימי עיון ותיעודים שונים. יש לנו גם מוצגים שונים וכתבי יד שאנו מציגים במכון, וכן גם תשמישי קדושה שהשתמרו מימי השואה", הוא מספר.
והרב סקולסקי מציג בפנינו תפילין בגודל סנטימטר על סנטימטר שכתובים בכתב יד יפהפה ומדויק. "היהודי שכתב אותם בשואה עשה זאת בגטו, כשהוא רואה מה שמתרחש מסביבו ומבין שלא ברור מה יהיה אתו מחר. הוא לא היה מחויב בהנחת תפילין, אבל הוא לא ויתר, אלא התעקש שיהיו לו זוג תפילין. מי שהביא לנו את התפילין האלו הוא נכד של יהודי שמצא אותם על הראש של אחד המתים. לתפילין של יד הוא לא הצליח להגיע, כיוון שהיד הייתה טמונה בערימת הגוויות... אבל את התפילין של ראש הוא מצא ולקח. לאחר מכן הוא הוריש אותם לבנו, ובנו העביר אותם אלינו. וזוהי רק דוגמא לאחד המוצגים שקיימים אצלנו, כי למעשה הפכנו להיות כתובת לכל מי שמתעניין בספרים באלבומים בחומר ובתמונות בנושא השואה והווי החיים היהודי שהיה באותם ימים. מגיעים לכאן סופרים, חוקרים, עיתונאים, מורים, אמנים מרצים, מו"לים ומתעניינים מרחבי העולם, אבל יותר מכל אנו רואים את שליחותנו להגיע לבני נוער".
מדוע דווקא לבני נוער?
"חשוב לנו יותר מכל להעביר לדורות הבאים את המסר החזק והאדיר בנוגע לכך שהיהודים, בכל המצבים, גם באלו הקשים ביותר, הצליחו לשרוד ולהתמודד בגבורת הנפש והרוח. המסר הזה חשוב לנו בפרט עבור בני הנעורים, שידעו איך הסבים שלהם מסרו נפשם על קוצו של יוד ובמצבים הקשים ביותר שמרו על יהדותם. לשם כך אנו יוצאים בסדנאות, בחוברות ובימי עיון המיועדים דווקא לקהל של בני הנוער. כי זהו המסר שלנו, זוהי מטרתנו".
להישאר יהודי רגע לפני המוות
אחת העדויות המרגשות שתועדו בגנזך קידוש ה' היא של רבי מרדכי גוטרמן. "הוא כבר לא חי אתנו כיום", מספר הרב קולסקי, "אך כששוחחנו אתו בעבר, הוא סיפר איך שהם עבדו עבודת פרך ובין היתר נדרשו ליישר מסילה בין שני הרים. היו להם שתי אפשרויות – או לגרור את האבנים לעמק, או לחפור בהרים, כדי ליישר את המסילה. הוא היה אז נער צעיר ובליבו חשב: 'הרי לחפור בשבת זהו איסור דאורייתא, ואילו לגרור אבנים אל העמק, זהו איסור דרבנן'. בסופו של דבר הוא העדיף לעבוד עבודת פרך ולגרור את האבנים לעמק, שזה קשה פי כמה מלחפור בהרים, והעיקר שלא לעבור על איסור מדאורייתא. בכל פעם שאני מספר על כך אני מתרגש, כי כוחות הנפש שהיו לנערים הצעירים באותה תקופה הם משהו שלא יאומן.
"ניצול שואה אחר ששוחחנו עמו היה בימי המלחמה בחורצ'יק צעיר. הוא סיפר לנו שכאשר היה באושוויץ מינו אותו הנאצים להיות אחראי על חלוקת הלחם. כלומר – הוא היה פותח וסוגר את המחסן, ובסופו של יום היו מונים את פרוסות הלחם, ואבוי לו אם היה מתגלה שחסרה פרוסה במלאי. יום אחד הוא שכב על הדרגש ופתאום מישהו דפק בדלת ורמז לו לגשת. 'יש לי בקשה', לחש אליו היהודי שבפתח, 'מחר בערב יגיע חג סוכות, הבנתי שאתה ממונה על הלחם וברצוני שתוציא לי שני כיכרות כדי שאוכל לברך עליהם. סוכה כבר הקמתי וכעת אני זקוק לשני כיכרות. אני מבטיח לך שאוריד מהם רק פירור קטנטן בשביל הברכה, ואחר כך אחזיר לך את שניהם שלמים. אני רוצה רק לזכות לקדש בסוכה'.
"אותו בחור סיפר לנו שהוא השיב לו: 'בסדר גמור, אתן לך שני כיכרות, אבל בתנאי אחד – אני הולך אתך יחד. בתחילה היהודי התנגד: מה פתאום שתסכן את עצמך? אבל הבחור התעקש: 'אם אתה לא מצרף אותי, אז לא תקבל את הלחם'. בסופו של דבר הם הלכו יחד אל הסוכה שהקים אותו יהודי בדרך לא דרך, מכל מיני קרשים. הם נעמדו תחת הסוכה, ברכו על הלחם והתפללו, ובסופו של דבר אמרו זה לזה: 'בזכות מצוות סוכה אנחנו ניוושע'. חלפו אחר כך שנים, והבחור הצעיר שהתבגר בינתיים נסע לבקר אצל אחיו בוונצואלה. באחד מן הימים בהם הוא שהה שם, ניגש אליו מישהו בבית הכנסת ואמר לו: 'מחר יגיע לכאן יהודי מלא וגדוש בשם דוד יזרעאל, כדאי לך לפגוש אותו'.
"ובאמת נפגשנו", הוא סיפר, "דוד יזרעאל הגיע עם זקן ארוך וסיפר על איך שהוא עבר את אושוויץ וזכה לתקוע בשופר, והיה ילד שעזר לו ונתן לו לחם, וכך הוא קיים גם מצוות ישיבה בסוכה. חשבתי שאני מתעלף במקום, ואמרתי לו בהתרגשות רבה: 'הילד הזה הוא אני'. ובאמת בזכות מצוות הסוכה ניצלנו שנינו".
פרויקט צופיה זוכה להצלחה גדולה. בבתים רבים הבינו כבר שניתן לצפות בתוכן כשר ובטוח לחלוטין, ובכך לשפר את איכות החיים.
צופיה כוללת כיום שני ערוצי תוכן ברצף לילדים ולקטנטנים, ערוץ מוזיקה יהודית, הקמת ערוץ סרטים של יוצרים חרדים – כל זאת בנוסף לספריית המדיה התורנית הגדולה בעולם, וכן ערוצי הידברות וצופיה המשודרים מסביב לשעון. אבל זה לא מספיק: בימים אלה נערכים בצופיה לשידור יומי של מהדורת חדשות יומית. המהדורה תסקר את מה שקורה בארץ ובעולם, ללא לשון הרע, ובהתאמה לציבור שומר התורה והמצוות.
לפרטים: 073-3333-333 או כנסו לאתר צופיה, הממיר הכשר.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>