ניסוי חברתי: מה יגרום לאנשים לשלם את חובותיהם לתאגידי המים?

אין זה סוד שיש במדינה קבוצה לא קטנה של אזרחים שסוחבת עמה חובות על גבי חובות של תשלומי מים ומתמהמהת מלפרוע אותם. אלא שכעת מסתבר כי חברות המים מצאו דרך חדשה כדי לגבות את חובותיהן. דרך מפתיעה ומרתקת, באמצעות... ניסוי חברתי.

את הניסוי ערכו שני חוקרים -  ד"ר טיראן רוטמן, ראש החוג לכלכלה וניהול במרכז האקדמי ויצו ופרופ' דורון קליגר, ראש החוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה. מטרתם הייתה לבדוק איך יכולים עקרונות של כלכלה התנהגותית לעודד אנשים לשלם את חשבונות המים שלהם.

את הניסוי הם חילקו לשניים – בתחילה הם בדקו 916 בעלי חוב לתאגיד מי אשקלון. הללו חולקו לחמש קבוצות. ארבע הקבוצות הראשונות קיבלו מכתב בו הופיעה הדרישה לתשלום ויחד אתה גם צורף משפט נוסף. לקבוצה הראשונה נרשם המשפט: "מאז פנייתנו האחרונה נוספו כך וכך שקלים לחשבונכם". במכתב השני הוספה התייחסות לשאר תושבי העיר: "לידיעתכם, יותר מ-93% מתושבי העיר משלמים בסדירות את תשלומי המים", במכתב השלישי נרשם: "שלמו ויתקיים בכם הפסוק כל ישראל ערבים זה לזה", ואילו ברביעי צוין שבעל החוב רשאי לשלוח לתאגיד בקשה מנומקת בכתב, ואז יוכל התאגיד לשקול הימנעות מתהליכי אכיפה. לקבוצת הביקורת לא נשלח כל מכתב מלווה.

ומה היו התוצאות? מבדיקת הממצאים התברר כי מתוך כל האנשים שיצרו קשר עם החברה (66%) היו 95% שעשו זאת בעקבות המכתבים המצורפים. ההצלחה הגדולה ביותר הייתה של המכתב הראשון (בו נרשם כמה שקלים התווספו לחשבון) ושל הרביעי (בו צוין שאפשר לשלוח בקשה מנומקת לביטול החוב). בכל אחת מהקבוצות האלו היו 10% שיצרו קשר. אולם בקבוצת הביקורת רק 2% מאלו שקיבלו את החשבון יצרו קשר כדי לשלמו.

הניסוי הנוסף נערך בתאגיד מי גיחון. הוא פנה ליותר מ-6000 בתי אב שחולקו ל-60 קבוצות שונות. כולן קיבלו מסרונים בנוסחים שונים. אשר המשמעות הייתה: "מידי שבוע מצטרפים מאות מתושבי העיר להסדר תשלום חשבון המים בהוראת קבע". גם כאן הייתה התוצאה עלייה של 2.9% במספר המצטרפים לתשלום בהוראת קבע, לעומת 0% במספר המצטרפים מקבוצת הביקורת.

האם אכן הניסוי הזה יוביל לכך שיהיו אנשים רבים יותר שיפרעו את חובותיהם? זאת לא בטוח, אך מה שברור הוא שמדובר ללא ספק בבדיקה מרתקת.