סוד נפלא: מחשבה קטנה לפני המצווה – מכפילה את השכר

בטורו השבועי ב'יתד נאמן', מסביר היום (רביעי) הרב שמואל ברוך גנוט את כוח המחשבה והכוונה המתלווה לכל מצווה ומצווה.

"לאחרונה פורסם מחקר מרתק שיש בו לקח נפלא", כותב הרב גנוט. "חוקרים עקבו אחר 80 עובדות ניקיון וסידור חדרים בבתי מלון. 40 עובדות כונסו לחדר אחד ומאמני כושר גופני הסבירו להן שעבודתן הפיזית, הקשה והמפרכת תסייע להן לשמור על כושר גופני מוצלח. הרופאים דיברו בפניהן והסבירו להן שעבודה פיזית קשה הכרוכה בניקיון עשרות חדרים ביום, בסחיבת שואבי אבק ועגלות חומרי ניקוי, קיפול שמיכות והחלפת מצעים, תגרום להן לבריאות טובה יותר. המאמץ הגופני יביא לשיפור ניכר בבריאותן, כמו בהורדת קלוריות, בסיבולת לב-ריאה ובהורדת לחץ דם. כך הסבירו לארבעים עובדות הניקיון והחדרניות, בעוד שלקבוצת העובדות השניה לא הוסבר דבר", ממשיך הרב גנוט.

"כעבור חודש נבדקו כל 80 עובדות הניקיון. התברר ש-40 העובדות ששמעו על כך שעבודתן מסייעת להן לבריאות – אכן השתפרו פלאים מבחינה גופנית: לחץ הדם שלהם השתפר, וכל מצבן הבריאותי הוטב לאין ערוך, בעוד שב-40 העובדות הנוספות, שלא סיפרו להן דבר על כך שעבודתן הקשה יכולה לגרום להן, לא חל שיפור משמעותי.

"החוקרים הגיעו למסקנה פשוטה: שני אנשים יכולים לעשות את אותו מעשה, אך הכוונה והמחשבה שמאחוריה – יכולה לשנות הכל, לא רק ברגש, אלא גם מבחינה פיזית", מסביר הרב את הנמשל.

הרב גנוט ממשיך בדבריו ומצטט את ה'משנה ברורה' בהלכות שבת: "וטוב שיאמר על כל דבר שקונה זהו לכבוד שבת, כי הדיבור הוא פועל הרבה בקדושה". כלומר, שני יהודים קנו את אותה רשימת מוצרים בחנות. שניהם קנו חלות, בקבוק יין ומוצרים לצורך סעודות השבת, אך אחד משניהם כיוון במפורש ואמר: 'לכבוד שבת קודש', והנה הדיבור שלו 'פעל הרבה בקדושה'. מדוע? כי כוונת הלב שינתה את הקנייה כולה.

עוד ממשיך הרב גנוט ומצטט את דברי הגמרא במסכת שבת, בה מצוטט הפסוק במשלי: 'שמעו כי נגידים אדבר'. שואלת הגמרא: "למה נמשלו דברי תורה כנגיד, לומר לך: מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות – אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות. דאמר רבא: 'למיימינים בה' – סמא דחיי, 'למשמאילים בה' – סמא דמותא"".

רש"י מפרש את דברי הגמרא: "למיימינים – עסוקים בכל כוחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר". שני יהודים עוסקים בלימוד התורה. דף הגמרא הוא העסק האמיתי שלהם, ולא רק שהם עסוקים בה, אלא הם עסוקים 'בכל כוחם'. אך אלד מהם גם 'טרוד לדעת סודה'. הוא לא רק עסוק בלימוד התורה, אלא הוא גם טרוד נפשית ורגשית מכך ששומה עליו לדעת את סודותיהו ועומקה. והנה הוא אדם אחר, מרומם, נעלה. עליו נאמר שהוא: 'למיימינים בה'.

מה מיוחד באותו אדם?", שואל הר גנוט ומשיב: "הטרדה המחשבתית, התחושה המפעמת בקרבי שאם אני לא יודע את סודות התורה – חיי אינם חיים".

הרב גנוט מסכם את דבריו באמרו: "הרי כולנו סופרים ספירת העומר בכל ערב. אך ספירת העומר שלנו תתעצם והשכר יוכפל אם נקדיש דקה לחשוב ולהתבונן, שהנה אנו סופרים כעת, בדריכות ובהתרגשות, את הימים, לקראת היום הנכסף, היום בו אנו מקבלים את התורה מחדש. בלי התורה והמצוות, הרי היינו סתם בני תמותה. וכעת אנו מרוממים מכל אומה ולשון, קדושים ונעלים. כמה רגעים של התבוננות ומחשבה – והנה אנחנו אנשים אחרים".