רבקי הישראלי במכתב לבעלה יהודה, שנפצע אנוש ב’צוק איתן’

זוכר יהודה?

זוכר את הדייט הראשון שלנו? איך ישבנו שנינו על ספסל בירקון, ניסינו להכיר, להבין, ללמוד אחד את השני, התקשינו להוציא את הבפנים שלנו... זוכר?

זוכר את הערב ההוא שישבנו על הסלעים מול הים, עם הגלים המתנפצים, אמרת שאתה כבר החלטת, ואני, בלי לחשוב פעמיים אמרתי שגם אני. לא הצעת נישואים, אבל זאת היתה הצעת הנישואין הכי טובה שיכולתי לבקש...

זוכר? זוכר את היום בו עמדנו שנינו מתחת לחופה? איך קפצת ורקדת בלי הפסקה, איך לא ידענו מה לעשות עם כל השמחה הענקית הזאת.

זוכר את יום הגיוס שלך? איך נופפנו לך לשלום כשאתה עלית לאוטובוס בתחושת שליחות, בלי לדמיין כמה נצטרך להקריב.

זוכר את היום בו הפכנו לראשונה לאבא ואמא? איך הייתי עם צירים יומיים וכבר אמרתי לך שתחזור לצבא, אבל אתה לא הסכמת, אמרת שאתה נשאר עד הלידה, שלא תפספס.

זוכר? זוכר איך החזקת את צוריה בידייך בפעם הראשונה, כשהדיסקית תלויה על צווארך, כאילו איחדת באותו רגע את האהבות הגדולות שלך.

זוכר איך חגגנו לך יום הולדת 22 בים? איך רקמנו חלומות, איך בנינו ארמונות בחול, בלי לדעת שעוד באותה שנה הארמון הפרטי שלנו יתמוטט.

זוכר? זוכר את הטיול ההוא לאילת? איך טיפסנו לפסגות, היינו על גג העולם, בלי לדמיין כמה נמוך נהיה כמה חודשים אחרי.

זוכר את אותו ערב חודשיים לפני הפציעה? איך ישבנו על הספה בבית, אמרתי לך שאני מתבלטת על השם, ואתה אמרת נחרצות 'ארז'. כאילו ידעת כמה זה יתאים.

זוכר? זוכר את אותו יום שני אחה"צ? איך התקשרת אלי, אמרת שנחזור מהגינה, שעוד שעה אתה יוצא להצטרף לצוות שלך ללחימה.

זוכר איך עמדת בפתח הבית עם חיוך ענק? איך נפרדת מאיתנו, בלי לדעת שבאותם רגעים אנחנו גם נפרדים מכל מה שהכרנו…

זוכר את שיחת הטלפון ההיא ביום רביעי? איך דיברת בטון הכי רגוע שיש, כאילו לא יצאת עכשיו משדה הקרב ועוד רגע תחזור אליו. איך מה שהיה חשוב לך גם באותו רגע זה שאהיה רגועה…

זוכר יהודה? זוכר אינסוף רגעים משותפים שאיבדנו ברגע אחד, ואיתם איבדנו גם את התמימות, את הפשטות, את היציבות… זוכר?

פעם כשישבתי אצלך בחדר ושאלתי אם אתה זוכר – אז ענית שלא, אך האם עמוק עמוק שם בפנים, האם אתה זוכר? או שהזיכרון קשה מדי עד שאי אפשר לשאת אותו?

זוכר, יהודה, או שהזיכרון שייך רק לי?

היום אני בוחרת לזכור. גם בשבילך.

המשיכו להתפלל עבור יצחק יהודה בן איריס בתוך שאר חולי ישראל:

 פרק ו'

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) ה' אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. (ג) חָנֵּנִי ה' כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי ה' כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. (ד) וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד ואת (וְאַתָּה) ה' עַד מָתָי. (ה) שׁוּבָה ה' חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמַעַן חַסְדֶּךָ. (ו) כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. (ז) יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה. (ח) עָשְׁשָׁה מִכַּעַס עֵינִי עָתְקָה בְּכָל צוֹרְרָי. (ט) סוּרוּ מִמֶּנִּי כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן כִּי שָׁמַע ה' קוֹל בִּכְיִי. (י) שָׁמַע ה' תְּחִנָּתִי ה' תְּפִלָּתִי יִקָּח. (יא) יֵבֹשׁוּ וְיִבָּהֲלוּ מְאֹד כָּל אֹיְבָי יָשֻׁבוּ יֵבֹשׁוּ רָגַע.

פרק כ'

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד. (ב) יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אלקי יַעֲקֹב. (ג) יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. (ד) יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה. (ה) יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא. (ו) נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אלוקינו נִדְגֹּל יְמַלֵּא ה' כל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ. (ז) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ ה' מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ. (ח) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם ה' אלוקינו נַזְכִּיר. (ט) הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד. (י) ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.