כואב לי כשבתי אומרת לי – "אף אחד לא יכול להרגיש את הכאב של אשה עקרה"

הבת הגדולה שלי, יהודית, מזכירה לי לפעמים, שהמשפט הראשון ששמעה ממני, מאז ומתמיד, היה "לא נורא, הכל לטובה". פעם היא עבדה בקיוסק, ואחרי תקופה קצרה פיטרו אותה. היא התקשרה אלי לספר לי על זה, ומיד אמרתי לה: "לא נורא, הכל לטובה". ב"ה, כך באמת היה.

לפני כמה שנים, הבת היקרה הזו שלי, הגדולה שבילדי, חזרה בתשובה. במקביל, חברה שלה ספרה לה שיש בתל אביב עבודה עם חיות, בדיוק כמו שהיא תמיד חפשה. היא עזבה את חדרה, עיר מגורנו, ועברה לתל אביב.

שנתיים אחר כך, היא חזרה הביתה, כבר בתשובה. קיבלנו אותה באהבה, אף אחד לא שאל מה קרה. אשתי מיד אמרה לה "תבואי, אני אשיג פלטה ומיחם". וברוך ה', הבת שלי חזרה הביתה. היא כבר היתה אז בת 27. דאגתי לה, מפני שהיא הבת הגדולה שלנו, ורצינו מאד שהיא תתחתן.

כשהיא חזרה הביתה, היא התחילה ללמוד בלב לאחים. שם היא פגשה אישה, שהציעה לה שידוך. תוך מספר חודשים, ב"ה, הם התחתנו.

יש לה עוד שלושה אחים ואחיות. כולם חזרו בתשובה, ב"ה. כולם התחתנו, וברוך השם כולם יולדים ילדים לרוב. הם כולם קטנים ממנה בשנים. היא הבת הגדולה שלי, ברוך השם.

כל כך כואב לי, וכל פעם שאני נזכר בזה, אני בוכה. לבת הגדולה שלי אין ילדים.

לאחותה הקטנה ממנה כבר נולדו ארבעה ילדים, לאחות הקטנה יותר נולדו שלושה ילדים, ולאחיה הקטן, הצעיר מכולם, נולדו עד היום חמישה ילדים – והשישי כבר בדרך.

לפני כחודשיים פנינו לרב גדול, והוא ברך אותנו בקרוב בבן זכר. עברו חודשיים, ואני עדיין מתפלל עם אשתי, שנזכה לשמוע את הבשורה הטובה.

אני אבא, וכואב לי על הבת שלי. בכל פעם שאני רואה אותה – הלב שלי נשבר. מתי, ריבונו של עולם?!

הקדוש ברוך הוא לוקח את אלה עם הנשמה הכי גדולה בעולם, ודווקא אותם הוא מעביר ניסיונות שקשה לעמוד בהם ולו יום אחד נוסף.

ההישג הכי גדול שלי בחיים, ברוך השם, הוא שכל הילדים שלי חוזרים בתשובה. אני אבא גאה וכואב כאחד, אבל בזכות האמונה אני מחזיק מעמד.
קשה לי, אני מודה. הנשמה הכי גדולה בבית, רק היא מסוגלת לעבור את הניסיון הכי קשה. היא כבר אמרה לי פעם: אבא, מה יש לי לעשות? הרי אני לבד עם ארבעה קירות, הבית שלי דומם, אני יכולה לשמוע את עצמי מדברת. אני לבד, אבא.

כואב לי שהיא אומרת לי – אף אחד בעולם לא יוכל להרגיש את הכאב של אשה עקרה. לא מרימים ילד ליד אשה עקרה, נמנעים עד כמה שאפשר, לא מנשקים ילד ליד אשה עקרה, ומשתדלים כמה שיותר לא להראות חיבה לילדים ליד עקרה...

בלב כאוב אני כותב את המילים הללו. ותודה לאתר הידברות, שבזכותו יכולתי שסוף סוף להוציא את הכאב שלי החוצה.

בשורות טובות אצל כל עם ישראל, אמן.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.