ברגע האחרון הצליח להציל 250 אלף דולר שהיו מופקדים אצל היהודי שהסתבך

ותתצב (שמות ב,' ד')

מרים ממתינה לאחיה, והשי"ת משיב לה מדה כנגד מדה, שכל כלל ישראל ממתין לה בשעה שהיא מצורעת. התוספות (סוטה, דף י"א עמוד א', ד"ה 'מרים') מביא את התוספתא שמרובה מידה טובה ממידת פורענות חמש מאות פעם, ולפי זה מבאר התוספות שמרים המתינה רק שעה קלה, וכלל ישראל המתין לה בשעת בושתה פי חמש מאות.

וקשה, הרי אם נעשה חישוב של זמן-ההמתנה למרים של כל כלל ישראל, נגיע להרבה יותר מחמש מאות פעם? ויש לומר, שגם מעשה-החסד של מרים בשעה שהמתינה למשה על שפת היאור, אינו נמדד כמעשה אחד, כהמתנה אחת, שהרי הקב"ה משלם לא רק על המעשה עצמו, אלא על כל ההשקעה שהיתה במעשה זה, ועל הפירות שבאו בזכותו.

והנה, בכך שמרים המתינה לאחיה, היא זיכתה אותו גם בחלב כשר של אימו, נמצא שהחסד שפעלה איתו נמדד גם בטהרת הלב שהיתה למשה בשל החלב הכשר, ומי יודע אם לא זו היתה אחת הסיבות שהצמיחו את משה לִגְדוֹל האומה הישראלית. וגדולה מזו; כל כלל ישראל הושפע מכוח ההמתנה של מרים, שהרי הכל הושפעו מטהרת ליבו של משה רבינו, והוא הושפע על ידי החלב הכשר שהובא לו על ידי מרים. כאשר מחשבים בשמים את השכר המגיע לאדם, לוקחים בחשבון את כל ההשפעות האינסופיות הללו.

ואת זאת צריך שיידע כל אדם באשר-הוא. מעשה חסד שעושים עם החבר, אינו נמדד רק כמעשה אחד. בשמים יבואו איתו חשבון על כל הטובה שצמחה מכך לאותו חבר, ועל כל ההשפעות שהושפעו עליו בגין המעשה, ועל פי זה ישלמו לגומל החסד.

הזקן הודה בחום

ואין צריך לומר שמגמילות חסד לעולם לא מפסידים. סיפר לי יהודי, האוחז בהגה מזה שנים רבות, שמעולם לא נהג להעלות על רכבו אנשים שאינם ממשפחתו, גם אם היו אלה שכניו ומכריו. פעם, כך סיפר, הבחנתי דרך חלון המכונית ביהודי קשיש העומד בתחנת קו 54. משום-מה גמלה הפעם החלטה בליבי לעצור, ויהי מה. סבלו של הזקן היה כבר גדול מדי גם עבורי.

הזקן הודה לי בחום על הטובה שגמלתי עמו, וכשעמד לרדת שאלני לפי תומו האם שמעתי על המקרה של יהודי פלוני שהסתבך בחובות של מיליוני דולר, וכספים שהיו מופקדים אצלו עלולים לילך לאבדון.

ואני, ממשיך הנהג לספר, כמעט שעשיתי תאונה עקב הידיעה המצמררת. רק לפני כמה ימים הפקדתי 400,000 דולר אצל אותו יהודי שהסתבך. מיד לאחר שהזקן ירד מן הרכב, הזדרזתי לביתו של בעל החוב ובניסי ניסים הצלחתי להוציא ממנו 250,000 דולר מתוך ה400- אלף שהיו מופקדים אצלו.

אלמלא היה לוקח את הקשיש לרכבו, לא היה מצליח להציל אגורה אחת.

אלה דברים שרואים בעיניים, אך יהודי מאמין צריך לדעת שגם אם לא רואים על-אתר את התועלת המעשית שיצאה מגמילות החסדים שקיימנו, בוודאי שהיושב בשמים לא ישכח שום מעשה טוב שעשינו בימי חיינו.

מתוך סדרת הספרים "ותן חלקנו", מאת משה מיכאל צורן