אבולוציה
המבול וחקר הסטרטיגרפיה
מאמר המפריך את תיאורית חקר הסטרטיגרפיה, ומוכיח שהממצאים הם בעצם תוצאה של מבול שהציף את כל העולם כולו, ובלבל את הכל, והעביר שכבות קרקע אפילו למרחקים עצומים, וכן שטף והעביר מן העולם חיות ואדם גם יחד
- ערן בן ישי
- פורסם כ"ו חשון התשע"ד
המדע העוסק בקשר שבין המאובנים לשכבות הגיאולוגיות נקרא סטרטיגרפיה. המדענים יצרו "רצף" גיאולוגי מלאכותי, לפיו הם משייכים את ממצאי המאובנים על פי עומק הסטרטה (stratum = שכבה) שבה הם נמצאו. לפי המדענים, ככל שתחפור יותר עמוק בקרקע, ותגיע לשכבה יותר קדומה, כך תמצא צורות חיים יותר פשוטות. למעשה, תיאורית השכבות היא רק המצאה פרי דמיונם של המדענים! פרופ משה טרופ בספרו "הבריאה – מוצא החיים", הקדיש פרק לריסוק תיאורית השכבות, וכך הוא כותב (בין היתר): "לא זו בלבד שמעולם לא נמצאו השכבות הגיאולוגיות מרוכזות כולן במקום אחד, אלא שלעיתים קרובות אותן שכבות שנמצאו – היו בסדר הפוך. סלע המכסה שטח, אשר 350 מילין רחבו ו – 6 מילין עוביו, נתגלה בגן הלאומי "הקרחון" (Glacier) אשר במונטנה, והגיאולוגים משערים שהסלע הועתק ממקומו והוזז למרחק של כ- 40 – 50 מילין. זהו סלע פרקמבריאני, קדום ב – 500 מיליון שנה מן הסלעים הקרטיקונים הנמצאים תחתיו. חוסר ההתאמה שבין עובדה זו לתיאוריה הגיאולוגית הסיבה גיאולוגים למחשבה שהשכבות הפרקמבריאניות והקמבריאניות נהדפו למרחק של עשרות מילין על ידי גורם פיסקלי, ושקעו אח"כ על השכבות הקרטיקוניות...". הוא ממשיך וכותב: "נמצא סלע אפריקני אדיר מן הפרמיאן, מזמן הזוחלים, על פסגת האלפים, על סלע שלישוני בן – גיל היונקים – המאוחר בלמעלה ממאתיים מילוני שנה.... מקרים כאלה ואחרים חוזרים ונשנים פעמים רבות". (שם, עמ 45 – 46). לא רק בשכבות הקרקע קיים בלבול עצום בקרב החוקרים, אלא גם בממצאים שמוציאים הארכיאולוגים ממעבי האדמה. על פי אותם ממצאים, ישנם עדויות רבות לקיום תרבות אנוש עוד לפני תקופות הדינוזאורים! המדענים קוראים לממצאים האלה בשם "אנומלים" - דהיינו חריגים. וכך דרכם כסל למו של המדענים להתמודד עם הראיות שמנפצות לחלוטין את תיאורית האבולוציה, פשוט נקרא להם בשם "חריגים", ונניח אותם בצד. לא עלה על דעתם אפילו לרגע שאולי התיאוריה שלהם לא נכונה! אבל מה לעשות, אותם מדענים הם תוצר של שטיפות מוח בנות עשרות שנים, שחינך אותם לא להטיל ספק ב"תורת" (כן לשיטתם זה תורה) האבולוציה. פרופ משה טרופ בספרו "הבריאה – מוצא החיים" (עמ 82), ערך טבלה נפלאה, שבה הוא ריכז חלק מאותם הממצאים האנומלים, וכדלהלן:
גם הרב יהושע ענבל, במאמרו: "בעיית הממצאים - חריגות מן הסכימות האבולוציוניות", תרגם רשימה של ממצאים אנומלים שנמצאת באתר הזה. והנה היא:
מלבד טבלה זאת, ראויה לציון עבודתם של ד"ר ריצארד תומפסון ((Richard Thompson ומייקל קרמו (Michael Cremo) שחיברו את הספר "ארכיאולוגיה אסורה", ושם התייחסו לתופעה ביתר שאת. מה באמת מלמדים הממצאים? כפי שראינו, שכבות קרקע בסדר מבולבל נמצאות בכל בעולם, וכן ממצאים ששייכים לאדם המודרני נמצאו בשכבות הקרקע המוקדמות ביותר. המדענים, שערים לבעיה (ויש רבים שלא), עומדים נבוכים, ומלבד מלקטלג אותם בתור "אנומלים", אין להם איך לתרץ את הבעיה. אבל ליהדות, לעומת זאת, בהחלט יש תשובה לכל אותם הבעיות שעולות מחקר הסטרטיגרפיה. התורה מלמדת אותנו שלפני כ – 4100 שנים, היה מבול שהציף את כל העולם כולו, ובלבל את הכל, והעביר שכבות קרקע אפילו למרחקים עצומים, וכן שטף והעביר מן העולם אדם וחיות גם יחד, וזה מה שגרם לכל האי סדר בשכבות הקרקע. פרופ משה טרופ, מסביר מדוע הממצאים האנומלים למעשה מהווים הוכחה למבול, ולשלילת תיאורית האבולוציה, וכך הוא כותב: "בהשוותנו את שני המודלים – האבולוציוני והבריאתי – זה לעומת זה, נראה כי הציפיות מכל אחת מהם שונות לחלוטין. בעוד המודל האבולוציוני מחייב העדר מוחלט של סימני תרבות וכלים נבונים בשכבות גיאולוגיות מן התורים של התקופה השלישונית וקודמותיה, שהיו – לדעתם – לפני 13 מיליון שנים, הנה המודל הבריאתי מקבל ומסביר קיומם של כלים מפותחים, סימני כתב ועדויות תרבותיות אחרות בממצאים גיאולוגיים כשרידי תרבויות טרום – מבוליות ובתר – מבוליות, אשר אבדו. לדידם של תומכי מודל הבריאה תהווה כל כמות של ממצאים האלה סיוע להשקפתם, בעוד שלגבי תומכי האבולוציה יהווה כל גילוי ממצא של שריד תרבותי מתקופות כה מוקדמות בבחינת סתירה, שכן הוא ישלול לחלוטין את רעיון ההתפתחות ההדרגתית המאוחרת של האדם ותרבותו במיגזר מסוים בתוך מכלול התפתחות החיים על פני כדור הארץ". (בריאה – מוצא החיים, עמ 81). וכך, למעשה, כותב המלבי"ם זצ"ל (רבי מאיר לייבוש בן יחיאל מאיר) בפירושו על פרשת נח: "והנה שהרבה נשארו עצמותיהם החזקים כמטילי ברזל ולא נמוחו, בכל זאת נמוחו מן הארץ כי ע"י שטף המים הובלו הפגרים לתוך העמקים ורובם נבלעו בעמקי תהום, אשר האדמה פצתה את פיה מעומק תהום רבה וירדו כמה אלפים אמה לעמקי שאול, עד שבצאת נח מן התיבה לא מצא שום רושם מפגרי בעלי חיים ועצמות הענקים ובעלי חיים הגדולים שהיו קודם המבול. ועדות ה נאמנה מחכימת פתי להשיב דבר לחכמי הגיאולוגיה, שחופרים במעמקי האדמה ומוצאים עצמות גדולות מענקים ובעלי חיים גדולים שנאבדו מן הארץ ואינם עוד מימי המבול ואילך, והם מוכיחים מזה קדמות העולם, כי יחשבו את האדמה שעשויה מינים מינים, שבכל עומק ידוע יש מין אדמה אחרת, ויחשבו לפי איכות האדמה שימצאו העצמות שם, ולפי חשבון כמה היה צריך עד שיולדו שטחי האדמה שהעולם קדמון מרבוא שנים, ושכבר היו בעלי חיים מימי קדם קודם לזמן היצירה שלנו. וכל זה הבל וריק, כי בעת המבול פתחה האדמה את לועה ע"י הרעשים שבאו מעומק שאול ותהום רבה והפכה תחתונים למעלה ועליונים למטה והורידה פגרי הבעלי חיים עמוק עמוק, ונבקה חכמת הדורשים והחופרים לדעת איכות המהפכה הזאת אשר עשתה נפלאות במשך 150 יום של עמידת המים, עד שכל הסדרים שסדרו להן החוקרים מאיכות האדמה בכל שטח וכל חשבונותיהם בזה נתבלבלו אז וכל השערותיהם ודמיונותיהם ישא רוח יקח הבל, ולא חכמו ישכילו זאת ויראו מעשי ה ונפלאותיו במצולת שאול איך מחה את כל היקום מעל פני האדמה ויטביעם בשאול תחתית עדי אובד". ראיות לקיומו של המבול המקראי ראיות למבול נמצאו בכל רחבי העולם, ובכל תחומי המחקר: היסטוריה/ארכיאולוגיה/סטרטיגרפיה ועוד, אפשר למצוא שפע של ראיות לקטסטרופה העולמית, אשר אירעה במבול: א. הקבלות רבות ישנם בין המסורות המסופוטמיות הקדומות, ובין הנאמר בתורה. (למעט מה שמצוין, כל שאר הדברים מצוטטים מתוך האנציקלופדיה המקראית ערך מבול): * השם נח: "בקטע של תרגום החורי, שמו של גיבור המבול הוא נחמוליאל" (אנצ"מ, כרך ב, עמ 494). [הערת הכותב: בנוסח הבבלי אתנפשתים – דהיינו, לשון נופש. וזה מתאים לדברי הכתוב: "ויקרא את שמו נח לאמור: זה ינחמנו ממעשנו", דהיינו ייתן לנו מנוחה - נופש. (בראשית ה, פס כ"ט. ועיינו רש"י על אתר)]. * בלוחות חמר שנמצאו בממצאי העיר העתיקה "אבלה" שבסוריה, הכתובים באכדית ובשומרית, ומיוחסים לתקופה של המבול, מוזכר שם המבול בשם: "מאבאלום". (הצופן, הרב זמיר כהן, עמ 24 – 25). * "כמו במסורת שומרית אחת, גם כן בתורה נחשב גיבור מעשה המבול לדור העשירי לאדם הראשון". * "גם בתורה, כמו בסיפור המבול במסורת המסופוטמית, האל מודיע לגיבור הסיפור על בוא המבול". * "[האל] אומר לו לבנות ספינה גדולה מטיפוס מיוחד". * "הכופר [נקרא] באכדית – kupru, וגם שם בזיקה לסיפור המבול". (פירוש דעת מקרא, בראשית, עמ קעד, בהגהות). * מידת האורך "אמות" (Ammatu) מצויה גם בלשון האכדית. (פירוש דעת מקרא, בראשית, עמ קעד, בהגהות). * "בדומה לנח גם גיבור הסיפור המסופוטמי מצווה על מה שיביא לתוך הספינה". * בדומה לתורה כלולים במצווה זו, בכל צורות הסיפור גם בעלי חיים". * "נודע לגיבור מפי [ה]אל גם יום בוא המבול". * "שתי העלילות האכדיות מספרות על סגירת הספינה לפני המבול". * גיבור המבול חי שנים רבות מאוד. ב. "סיפור המבול מוכר ב – 217 תרבויות בעולם". (מתוך מאמרו של פרופ משה קווה: דף שבועי, של אוניברסיטת בר אילן, פרשת נח, המבול והמדע, 415, תשס"ב).  תמונה של התבליט המפורסם, המספר את סיפור "עלילות גילגמש", ותיארוכו הוא מן המאה ה- 14 לפנה"ס. דניאל משה לוי בספרו "מקרא וארכיאולוגיה" עמד על תוכנו: "עלילות גילגמש – שיר עלילה על אחד ממלכי קדם שבו שולב סיפור על זקן האנושות הקרוי אתנפשתים. וכך היה המעשה: אחד האלים גילה לאתנפשתים כי עומד להגיע מבול ועליו לבנות ספינה ולשים בה בעלי חיים מכל המינים. האיש עשה כדבריו ומרח את התיבה בכופר. אז בא המבול שנמשך כשבעה ימים, ובסיומם פתח האיש את חלון הספינה וראה את ראשי ההרים. כשנעצרה הספינה נשלחה יונה שחזרה לתיבה כי לא מצאה מנוח לרגלה וכמוה הסנונית. לאחריה נשלח עורב שלא חזר. האיש יצא מהספינה והקריב קרבן. (עד כאן הסיפור). סיפור זה מזכיר כמובן את המסופר על נ |
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>