לא מאוחר לעשות תשובה: סגולה לפסח שני שיחול היום. אל תפספסו

בתאריך י"ד באדר יחול פסח שני. ביום זה, בזמן שבית המקדש היה קיים, נהגו ביום זה ניתנת אפשרות נוספת להקריב קורבן פסח, עבור מי שלא יכול היה להקריב בחג הראשון.

מה עושים בפסח שני כיום, משאין לנו בית מקדש?

בימינו אנו, במקום הקרבת הקורבנות אנו 'מנצלים' את ההזדמנות בשתי דרכים עיקריות:

1. אכילת מצה – יש נוהגים לאכול ביום זה מצות, אך שאר ענייני פסח ראשון (כמו אכילת חמץ למשל), אינם נוהגים ב'פסח שני'.

2. לא אומרים תחנון – היות ובעוונותינו, בית המקדש טרם נבנה – אנו נוהגים לציין יום זה כיום שמחה, ולא מזכירים את ה'תחנון' בעת התפילה.

אז למה בעצם חוגגים 'פסח שני'?

כשבני ישראל ציינו את יום השנה הראשון לצאתם ממצרים, בי"ד בניסן – הם הקריבו את קורבן הפסח. אולם היות וה' ציווה כי רק אנשים שנטהרו מטומאת מת יוכלו להביא את הקורבן, היו מי שהתלוננו על הציווי הזה בפני משה רבנו. הייתה זו קבוצה קטנה בתוך בני ישראל, שאנשיה היו טמאי מתים. אותם אנשים כאבו כאב גדול על כך שהם יוצאי דופן, ואינם יכולים להקריב קורבן כשאר בני העם. בכאבם, זעקו באוזני משה ואמרו: "ולמה נגרע לבלתי הקריב את קורבן ה' במועדו, בתוך בני ישראל?".

משה רבנו לא נשאר אדיש לתלונתם ולכאבם האישי, ושאל את פי האלוקים מה ניתן לעשות עבורם. תשובתו של ה' הייתה שטמאי המתים יוכלו גם הם להקריב את קורבן הפסח כהלכתו, אולם רק לאחר שלושים יום אחרי חג הפסח – או במילים אחרות, י"ד באייר.

מה אפשר ללמוד מפסח שני לימינו אנו?

ביהדות, גם לאנשים שנפלו לטומאה גדולה והגיעו לדיוטה התחתונה – תמיד יש אפשרות לשוב בתשובה ולתקן מעשיהם, כי 'לא יידח ממנו נידח'. הקב"ה מאפשר לכולם לעשות תשובה, וזהו בדיוק עניינו של פסח שני.

סגולה לחזרה בתשובה שלימה, המועילה בפרט למי שיצא לתרבות רעה ונטמא באי אלו רעיונים, מראות ועוונות (ספר הזכירה, דף נ"ח עמוד א', בשם כתבי האר"י הקדוש):

יש לקחת לבנה חדשה ולשים אותה בתנור בזמן שאנו אופים חלות לכבוד שבת. לאחר האפייה, להשאיר את הלבנה למשך שבוע שלם, ואז ייקח אותה ויכתוב עליה את שם האדם שנפל לתרבות רעה ושם אימו. ויאמר ג' פעמים: "כשם שהלבנה הזו בערה בתנור אש, כך יבער ליבו של פלוני בן פלונית שייצא לתרבות רעה, שיהפוך ליבו לשמיים, לטובה". את הלבנה יש להניח בקבר צדיק, ולהשאירה שם.