לא מה שחשבתם: מה עשה הגר"ח קנייבסקי עם ילדיו לאחר סעודת השבת?

"חלק מחוויות ילדותי נע סביב השבתות ומועדי השנה", כותבת הרבנית צביון בספרהּ הנפלא 'בית אמי'. "לא את הכל ניתן לצקת לתוך מילים ואותיות, ובכל זאת שרטטתי קווים להווי החיים שגדלתי בו וסיפרתי עובדות מעניינות הזכורות לי, גם מהשנים המאוחרות. ציינתי גם כמה הנהגות שנהגו בביתנו. לפני הכל אקדים לומר שכמובן, אין לסמוך על דברים אלו להלכה".

1. הכנות לשבת ביום חמישי: את ההכנות לשבת החלה אמא ביום חמישי בדבקות וברוב רגש. כבר אז היתה אווירת השבת יורדת על הבית: תוך כדי אפיית החלות והעוגות היתה אמא מפזמת זמירות שבת, ועל כל מאכל שהכינה אמרה בחדווה: 'לכבוד שבת קודש'. כשיקבלה הזמנה לחתונה שתערך ביום חמישי, היתה תמהה: "כיצד קובעים חתונה ביום כזה? הלוא יש להקדיש את כל הערב להכנות לשבת קודש הממשמשת ובאה?"

2. לאחר פטירת אמה – החלה להדליק נר אחד בשמן זית: אמא נהגה להדליק נרות של שעווה, אולם לאחר פטירתה של אמא – סבתא הרבנית אלישיב – הקפידה כי נר אחד לפחות יהיה של שמן זית. (לא פעם קרה שפמוט השמן הוזז ונפל ארצה, כשהוא מלכלך את כל הסביבה בדיוק בשעת הלחץ של כניסת השבת… אבל אמא לא יצאה מהכלים – חיש ניקתה את השטח, סידרה נר חדש ומיהרה להדליק נרות).

3. ביום טוב הדליקה הרבנית נרות מבעוד יום: אגב כך אציין כי גם ביום טוב, על פי הוראתו של אבא, הדליקה אמא נרות מבעוד יום, ולא אחר כניסת החג.

4. בבית הגר"ח לא משתמשים אפילו בגנרטור: השבת היתה שונה לחלוטין משאר ימות השבוע, בעקבות פסיקת החזון איש שלא להשתמש בחשמל המיוצר על ידי חילול שבת. הורה אבא כי בביתנו לא תהיה  אפילו תאורה הפועלת על גנרטור פרטי, משום מראית עין. בבית דלק רק 'לוקס', שבער באמצעות גז, אורו העמום היה חלק מן האווירה המיוחדת והטהורה, שאליה נכספנו כל ימות השבוע.

5. בשעת הסעודה סיפר הגר"ח לילדיו ממשלי המגיד מדובנא: בשנות ילדותנו היו הסעודות מצומצמות בחיק המשפחה בלבד. אבא היה מדבר דברי תורה, משוחח עמנו ומספר לנו ממשלי המגיד מדובנא, סיפוריו היו מרתקים!

6. הגר"ח טייל עם ילדיו וסיפר להם סיפורים מן הגמרא: לאחר הסעודה היינו יוצאים לטייל עם אבא. בדרך היה מספר לנו סיפורים מן הגמרא וסיפורים שקרא ושמע. טיולים אלו עם אבא זכורים לי עד היום בערגה רבה.

7. סעודת ליל שבת עם אורחים רבים: בשנים האחרונות הפכה סעודת ליל שבת לסעודה רבתי. אנשים היו באים לאמא ומספרים לה שאין להם היכן לאכול, והיא היתה מזמינה אותם לסעודה, המון אדם היה מצטופף בחדר הספרים, עד שלאמא כמעט לא נשאר מקום. אמא דאגה לכל האורחים ושירתה אותם נאמנה. אינני יכולה לשכוח את אווירת הקדושה ורוממות הרוח ששררו בסעודת השבת כשאבא מדבר אך ורק בדברי תורה, ואמא במאור פניה מאצילה על המשתתפים חמימות ושמחה של מצוה.

8. הקפדה על זמירות שבת: אבא שר זמירות שבת בסעודה הראשונה ובסעודה השנייה. פעם התארח בני אצל סבא הרב אלישיב באחת מסעודות השבת. סבא סבר, כי בשל שקידתו המופלגת של אבא בתורה הוא אינו מוצא זמן לשיר זמירות שבת, והתפעל לשמוע מן הנכד כי אבא מקפיד על כך מאוד.

9. אכילת עוף גם בסעודה שלישית: גם בסעודה שלישית אוכלים בביתנו מעט עוף. מקור המנהג: פעם התארח אצל סבא הסטייפלר המגיד הירושלמי הנודע רבי בן-ציון ידלר, והוא העיר כי גם את הסעודה השלישית יש לכבד באכילת בשר, מאז החלו נוהגים כן, ושוב לא פסקו.

10. מלווה מלכה מיד לאחר הבדלה: אחר ההבדלה אכלנו מיד סעודת מלווה מלכה, על אף שעדיין היינו שבעים. פעם לא חשתי בטוב במוצאי שבת, סבלתי מכאבי בטן חזקים, אולם אבא לא ויתר לי על אכילת הסעודה. הוא הגיש לי חתיכה קטנה של חלה ואמר: "את הכזית הזה תאכלי, והוא לא יזיק לך"…

אמא היתה אומרת לילדים להדליק את כל האורות בבית, כפי הכתוב במשנה ברורה, שנוהגים להרבות בנרות במוצאי שבת.

מיד לאחר מלווה מלכה מקפל אבא את הטלית של שבת תוך כדי שהוא מזמר את הפיוט 'המבדיל בין קודש לחול'. לאחר מכן אבא מחליף את בגדיו לבגדי חול. באותה שעה היינו ממהרות לסדר את חדר הספרים: החלפנו את מפת השבת במפה של יום חול, טאטאנו את הרצפה, ומיד שב אבא לתלמודו.

מתוך הספר הנפלא'בית אמי', באדיבות אתר 'דרשו'.